לאומי: רמת התנודתיות בשוק אינה מתאימה למשקיע הסולידי

בטווח הארוך מעריכים בלאומי כי נתוני הכלכלה המקומית הטובים יתמכו בביצועי החברות. בלאומי מדגישים, כי כיום נסחרים מדד ת"א 100 ומדד המעו"ף במכפיל של כ-12 בהשוואה למכפיל של כ-15 באמצע 2007
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי עליות השערים הקלות ביום הראשון של שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התחלפו במהרה בירידות שערים חדות כשהן מלוות בתנודתיות תוך יומית חריפה. המגמה השלילית שפקדה את העולם באה בעקבות התגברות החששות ממיתון בארה"ב שימתן גם את הצמיחה העולמית.

התנודתיות הגבוהה הגיעה לרמות שיא כשבמדד ת"א 100 נרשמה סטיית תקן של כ- 44% מתחילת חודש ינואר ובמדד המעו"ף נרשמה תנודה בטווח של כ- 71 נקודות (כ- 6.5%) ביום רביעי לבדו. מחזורי המסחר היו גבוהים גם הם וביום ג' נרשם מחזור שיא (להוציא ימי פקיעה) בפעם השנייה בתוך שבועיים אשר עמד על כ- 4.5 מיליארד שקל.

פקיעת אופציות המעו"ף

ביום חמישי פקעו אופציות המעו"ף לחודש ינואר ברמה של 1060.61 נקודות המגלמת ירידה של כ- 0.45% ובכך נפתחה השנה עם פקיעה שלילית. מחזור המסחר בפקיעה לא היה גבוה במיוחד ונראה שהסיבה המרכזית לכך היא התנודתיות במסחר בימים האחרונים אשר הותירה את השחקנים בשוק ללא פוזיציה או עם פוזיציה קטנה בלבד לקראת הפקיעה.

הפתעת הפד לשבוע

הגפרור שהצית את הזירה הבינלאומית השבוע היה מדד ה-Fed של פילדלפיה אשר הצביע על מיתון, זאת יחד עם הורדת הדירוג למבטחת האשראי הגדולה Ambac בסוף השבוע שעבר. אלה הגבירו, כאמור, את החששות מפני כניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון שיגרור האטה משמעותית בצמיחה העולמית והובילו לירידות שערים מלוות בפאניקה רבה בכל העולם. באמצע השבוע כינס הבנק המרכזי האמריקאי אסיפת חירום והפחית את הריבית בארה"ב ב-75 נקודות בסיס. ההודעה מיתנה את ירידות השערים אך המסחר בארה"ב ננעל בתחום השלילי. אפקט הריבית התפוגג כבר למחרת בעקבות דבריו של נגיד הבנק המרכזי האירופאי כי דאגתו הראשונה הינה לשמירה על רמת אינפלציה נמוכה ובכך רמז כי אין בכוונתו להפחית את הריבית בגוש.

עוד העיבו על השווקים דוחותיה של מוטורולה ותחזיותיה של אפל לגבי תוצאותיה בחודשים הקרובים. זאת בעוד החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, אמדוקס וצ'ק פוינט הציגו דוחות ותחזיות טובים.

נתוני מאקרו מרשימים למשק הישראלי

בעוד העולם נסער מההאטה הכלכלית העולמית הצפויה, בארץ התפרסמו השבוע נתונים מאקרו כלכליים מרשימים. כך המדד המשולב למצב המשק בחודש דצמבר עלה ב- 1.2% והיה למדד הגבוה ביותר מאז מרץ 2000, השנה בעלת הביצועים הטובים ביותר מאז נבדק המדד. כמו כן עודכנו מדדי אוקטובר ונובמבר כלפי מעלה בשיעור של 0.3% ו-0.5% בהתאמה.

נתון התעסוקה שפורסם לחודש נובמבר היה לא פחות מרשים והצביע על ירידה בשיעור הבלתי מועסקים לרמה של 6.6%. גם מדדי הפדיון בענפי המסחר והשירותים ונתוני המכירות של רשתות השיווק שהתרחבו בשיעור נאה, הצביעו על המשך גידול בצריכה הפרטית במשק. נציין כי במידה והמגמה בשווקים תמשיך להיות שלילית עלולה הצריכה הפרטית, שבעקבות עליות השערים בשנים האחרונות נהנתה מ"אפקט העושר", להיפגע.

כיום נסחרים מדד ת"א 100 ומדד המעו"ף במכפיל של כ- 12 בהשוואה למכפיל של כ- 15 באמצע 2007. האטה בצמיחה העולמית אמנם תוביל לפגיעה ברווחי החברות, אך רמות המכפילים הנוכחיות בהנחה של ירידה של כ- 15% ברווחיהן, עדיין מותירה אותן ברמה נוחה להשקעה למשקיע המוכן לקחת סיכון.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.