לאומי: רמת התנודתיות בשוק אינה מתאימה למשקיע הסולידי

בטווח הארוך מעריכים בלאומי כי נתוני הכלכלה המקומית הטובים יתמכו בביצועי החברות. בלאומי מדגישים, כי כיום נסחרים מדד ת"א 100 ומדד המעו"ף במכפיל של כ-12 בהשוואה למכפיל של כ-15 באמצע 2007
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי עליות השערים הקלות ביום הראשון של שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התחלפו במהרה בירידות שערים חדות כשהן מלוות בתנודתיות תוך יומית חריפה. המגמה השלילית שפקדה את העולם באה בעקבות התגברות החששות ממיתון בארה"ב שימתן גם את הצמיחה העולמית.

התנודתיות הגבוהה הגיעה לרמות שיא כשבמדד ת"א 100 נרשמה סטיית תקן של כ- 44% מתחילת חודש ינואר ובמדד המעו"ף נרשמה תנודה בטווח של כ- 71 נקודות (כ- 6.5%) ביום רביעי לבדו. מחזורי המסחר היו גבוהים גם הם וביום ג' נרשם מחזור שיא (להוציא ימי פקיעה) בפעם השנייה בתוך שבועיים אשר עמד על כ- 4.5 מיליארד שקל.

פקיעת אופציות המעו"ף

ביום חמישי פקעו אופציות המעו"ף לחודש ינואר ברמה של 1060.61 נקודות המגלמת ירידה של כ- 0.45% ובכך נפתחה השנה עם פקיעה שלילית. מחזור המסחר בפקיעה לא היה גבוה במיוחד ונראה שהסיבה המרכזית לכך היא התנודתיות במסחר בימים האחרונים אשר הותירה את השחקנים בשוק ללא פוזיציה או עם פוזיציה קטנה בלבד לקראת הפקיעה.

הפתעת הפד לשבוע

הגפרור שהצית את הזירה הבינלאומית השבוע היה מדד ה-Fed של פילדלפיה אשר הצביע על מיתון, זאת יחד עם הורדת הדירוג למבטחת האשראי הגדולה Ambac בסוף השבוע שעבר. אלה הגבירו, כאמור, את החששות מפני כניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון שיגרור האטה משמעותית בצמיחה העולמית והובילו לירידות שערים מלוות בפאניקה רבה בכל העולם. באמצע השבוע כינס הבנק המרכזי האמריקאי אסיפת חירום והפחית את הריבית בארה"ב ב-75 נקודות בסיס. ההודעה מיתנה את ירידות השערים אך המסחר בארה"ב ננעל בתחום השלילי. אפקט הריבית התפוגג כבר למחרת בעקבות דבריו של נגיד הבנק המרכזי האירופאי כי דאגתו הראשונה הינה לשמירה על רמת אינפלציה נמוכה ובכך רמז כי אין בכוונתו להפחית את הריבית בגוש.

עוד העיבו על השווקים דוחותיה של מוטורולה ותחזיותיה של אפל לגבי תוצאותיה בחודשים הקרובים. זאת בעוד החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, אמדוקס וצ'ק פוינט הציגו דוחות ותחזיות טובים.

נתוני מאקרו מרשימים למשק הישראלי

בעוד העולם נסער מההאטה הכלכלית העולמית הצפויה, בארץ התפרסמו השבוע נתונים מאקרו כלכליים מרשימים. כך המדד המשולב למצב המשק בחודש דצמבר עלה ב- 1.2% והיה למדד הגבוה ביותר מאז מרץ 2000, השנה בעלת הביצועים הטובים ביותר מאז נבדק המדד. כמו כן עודכנו מדדי אוקטובר ונובמבר כלפי מעלה בשיעור של 0.3% ו-0.5% בהתאמה.

נתון התעסוקה שפורסם לחודש נובמבר היה לא פחות מרשים והצביע על ירידה בשיעור הבלתי מועסקים לרמה של 6.6%. גם מדדי הפדיון בענפי המסחר והשירותים ונתוני המכירות של רשתות השיווק שהתרחבו בשיעור נאה, הצביעו על המשך גידול בצריכה הפרטית במשק. נציין כי במידה והמגמה בשווקים תמשיך להיות שלילית עלולה הצריכה הפרטית, שבעקבות עליות השערים בשנים האחרונות נהנתה מ"אפקט העושר", להיפגע.

כיום נסחרים מדד ת"א 100 ומדד המעו"ף במכפיל של כ- 12 בהשוואה למכפיל של כ- 15 באמצע 2007. האטה בצמיחה העולמית אמנם תוביל לפגיעה ברווחי החברות, אך רמות המכפילים הנוכחיות בהנחה של ירידה של כ- 15% ברווחיהן, עדיין מותירה אותן ברמה נוחה להשקעה למשקיע המוכן לקחת סיכון.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.