לאומי: רמת התנודתיות בשוק אינה מתאימה למשקיע הסולידי
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי עליות השערים הקלות ביום הראשון של שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התחלפו במהרה בירידות שערים חדות כשהן מלוות בתנודתיות תוך יומית חריפה. המגמה השלילית שפקדה את העולם באה בעקבות התגברות החששות ממיתון בארה"ב שימתן גם את הצמיחה העולמית.
התנודתיות הגבוהה הגיעה לרמות שיא כשבמדד ת"א 100 נרשמה סטיית תקן של כ- 44% מתחילת חודש ינואר ובמדד המעו"ף נרשמה תנודה בטווח של כ- 71 נקודות (כ- 6.5%) ביום רביעי לבדו. מחזורי המסחר היו גבוהים גם הם וביום ג' נרשם מחזור שיא (להוציא ימי פקיעה) בפעם השנייה בתוך שבועיים אשר עמד על כ- 4.5 מיליארד שקל.
פקיעת אופציות המעו"ף
ביום חמישי פקעו אופציות המעו"ף לחודש ינואר ברמה של 1060.61 נקודות המגלמת ירידה של כ- 0.45% ובכך נפתחה השנה עם פקיעה שלילית. מחזור המסחר בפקיעה לא היה גבוה במיוחד ונראה שהסיבה המרכזית לכך היא התנודתיות במסחר בימים האחרונים אשר הותירה את השחקנים בשוק ללא פוזיציה או עם פוזיציה קטנה בלבד לקראת הפקיעה.
הפתעת הפד לשבוע
הגפרור שהצית את הזירה הבינלאומית השבוע היה מדד ה-Fed של פילדלפיה אשר הצביע על מיתון, זאת יחד עם הורדת הדירוג למבטחת האשראי הגדולה Ambac בסוף השבוע שעבר. אלה הגבירו, כאמור, את החששות מפני כניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון שיגרור האטה משמעותית בצמיחה העולמית והובילו לירידות שערים מלוות בפאניקה רבה בכל העולם. באמצע השבוע כינס הבנק המרכזי האמריקאי אסיפת חירום והפחית את הריבית בארה"ב ב-75 נקודות בסיס. ההודעה מיתנה את ירידות השערים אך המסחר בארה"ב ננעל בתחום השלילי. אפקט הריבית התפוגג כבר למחרת בעקבות דבריו של נגיד הבנק המרכזי האירופאי כי דאגתו הראשונה הינה לשמירה על רמת אינפלציה נמוכה ובכך רמז כי אין בכוונתו להפחית את הריבית בגוש.
עוד העיבו על השווקים דוחותיה של מוטורולה ותחזיותיה של אפל לגבי תוצאותיה בחודשים הקרובים. זאת בעוד החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, אמדוקס וצ'ק פוינט הציגו דוחות ותחזיות טובים.
נתוני מאקרו מרשימים למשק הישראלי
בעוד העולם נסער מההאטה הכלכלית העולמית הצפויה, בארץ התפרסמו השבוע נתונים מאקרו כלכליים מרשימים. כך המדד המשולב למצב המשק בחודש דצמבר עלה ב- 1.2% והיה למדד הגבוה ביותר מאז מרץ 2000, השנה בעלת הביצועים הטובים ביותר מאז נבדק המדד. כמו כן עודכנו מדדי אוקטובר ונובמבר כלפי מעלה בשיעור של 0.3% ו-0.5% בהתאמה.
נתון התעסוקה שפורסם לחודש נובמבר היה לא פחות מרשים והצביע על ירידה בשיעור הבלתי מועסקים לרמה של 6.6%. גם מדדי הפדיון בענפי המסחר והשירותים ונתוני המכירות של רשתות השיווק שהתרחבו בשיעור נאה, הצביעו על המשך גידול בצריכה הפרטית במשק. נציין כי במידה והמגמה בשווקים תמשיך להיות שלילית עלולה הצריכה הפרטית, שבעקבות עליות השערים בשנים האחרונות נהנתה מ"אפקט העושר", להיפגע.
כיום נסחרים מדד ת"א 100 ומדד המעו"ף במכפיל של כ- 12 בהשוואה למכפיל של כ- 15 באמצע 2007. האטה בצמיחה העולמית אמנם תוביל לפגיעה ברווחי החברות, אך רמות המכפילים הנוכחיות בהנחה של ירידה של כ- 15% ברווחיהן, עדיין מותירה אותן ברמה נוחה להשקעה למשקיע המוכן לקחת סיכון.
מבט לעתיד
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
