בכור מנצלים את הירידות במכתשים: רכשו ממניות החברה ב-80 מ' ש'

בקונצרן כור ובקבוצת דיסקונט השקעות מביעים היום אמון בחברת מכתשים אגן שבשליטתם עם רכישה מצרפית של 106 מיליון שקל. האם בעלי העניין שוב מריחים פאניקה סתמית?
שהם לוי |

בכור מביעים עניין במניותיה של מכתשים אגן למרות הצניחה החדה במניות החברה ביום חמישי בסוף השבוע שעבר - ירידה של 15.77% במחזור עתק של 664 מיליון שקל. נזכיר כי הירידה במניה הגיעה בעקבות הודעת החברה כי הרווח ברבעון הרביעי יעמוד על 20 מיליון דולר בלבד, ולא לפי הצפי המוקדם ל-30 מיליון דולר.

קונצרן כור רכש היום 2.49 מיליון ממניות מכתשים אגן בשווי כולל של כ-80 מיליון שקל. מחיר הרכישה הממוצע עומד על 32.04 שקל וכעת מחזיקה כור בכ-173 מיליון ממניות מכתשים אגן. לאחר הרכישה הגיע שיעור ההחזקה של כור ל-37.12%.

קבוצת דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בקונצרן כור, הצטרפה להבעת האמון בחברה ורכשה ממניות החברה בכ-26 מיליון שקל, או 97 אלף ממניות מכתשים אגן.

לאחר פאניקת המכירות במניה ביום חמישי האחרון, החליטו באפסילון ניהול קרנות נאמנות להקטין החזקה בחברה, ומכרו 101,045 ממניות מכתשים אגן. אולם, מתברר כי בכלל החזקות עסקי ביטוח חשבו את ההפך הגמור ורכשו אתמול 179,950 ממניות מכתשים.

בדויטשה בנק לא אופטימיים לגבי החברה

"אנחנו מורידים את מחיר היעד שלנו למכתשים אגן ל-37 שקל, לאחר שהחברה פרסמה אומדן לרווחי הרבעון הרביעי שמצביעים על הגידול בלחצים על הרווחיות מכיוונם של העלויות", כך פותחים כלכלני דויטשה בנק את סקירתם על מכתשים אגן.

"כאשר גודלה של עליית המחיר עדיין לא ודאית ובהתחשב בהטבות, אם קיימות, מתוכנית הרה-ארגון הצפויות להתקזז מעליית התשומות, אנחנו מורידים את תחזיות הרווח התפעולי שלנו לשנת 2008", כותבים הכלכלנים ומוסיפים, כי הם שומרים על המלצת ה"קנייה", בעוד הם מאמינים שתגובת השוק להודעה הייתה מוגזמת, במיוחד בהתחשב לביקוש הגדול הנראה באמריקה הלטינית.

הודעת מכתשים אגן על תוצאות הרבעון הרביעי של 2007 מצביעה על הצטמקות שולי הרווח כתוצאה מהעלייה בעלויות התשומות, אומרים בדויטשה. מהודעת החברה עולה, כי הרווח ברבעון הרביעי צפוי לעמוד על בין 15 לבין 20 מיליון דולר (בהשוואה לתחזיות דויטשה לרווח של 25 מיליון דולר), זאת בעוד הכנסות החברה צפויות להיות בין 465 לבין 485 מיליון דולר (בהשוואה לתחזית של 495 מיליון דולר).

הירידה החדה, אומרים בדויטשה, נבעה בעיקר מעלייה בעלויות התשומות והעברה של חלק ממכירות הרבעון הרביעי לרבעון השלישי, כמו כן, עלויות שנבעו מפתיחת פעילות במזרח אירופה ובברזיל עשו את שלהם.

מחיר היעד של 37 שקל למניה מבוסס על מודל DCF, ומשקף מכפיל של 10.6 על יחס EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) לשנת 2008.

הסיכונים המרכזיים שכלכלני ענק ההשקעות בוחרים לציין הינם - ביצוע תוכנית הרה-ארגון, עליית מחירי התשומות, היכולת להשלים ולמזג ביעילות רכישות פוטנציאליות וכמו כן תנאי האקלים.

בליהמן ברדרס מביאים גישה הפוכה

כלכלני ליהמן ברדרס מתייחסים לאזהרת הרווח שפרסמה מכתשים אגן ביום חמישי, אשר בעקבותיה צללה המניה בכ-15%, ומדגישים כי האזהרה מהווה "מכה למשקיעים" משתי סיבות; ראשית, החברה לא דיברה על תכנית קיצוצים בהוצאות, ובנוסף, התקשורת של ההנהלה עם המשקיעים הייתה "חלשה", כדברי האנליסטים.

"מעבר לכך, אנו מאמינים כי הסבירות להתאוששות במרווחים בשנה הקרובה הינה גבוהה הודות לעלייה במחירים בענף", הוסיפו האנליסטים, ובהתבסס על הנחה זו הם הותירו את המלצתם על "תשואת יתר" אך במקביל הורידו במעט את מחיר היעד ל-38 שקל למניה מ-40 שקל למניה (מחיר המשקף למניה עלייה של כ-22% ממחירה בשוק כיום).

נזכיר כי בסוף השבוע ניפקה מכתשים אזהרה רווח, לפי היא צפויה לרשום ברבעון הרביעי של 2007 רווח נקי של 14-20 מיליון דולר בלבד, בעוד האנליסטים ציפו ל-30 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.