בכור מנצלים את הירידות במכתשים: רכשו ממניות החברה ב-80 מ' ש'
בכור מביעים עניין במניותיה של מכתשים אגן למרות הצניחה החדה במניות החברה ביום חמישי בסוף השבוע שעבר - ירידה של 15.77% במחזור עתק של 664 מיליון שקל. נזכיר כי הירידה במניה הגיעה בעקבות הודעת החברה כי הרווח ברבעון הרביעי יעמוד על 20 מיליון דולר בלבד, ולא לפי הצפי המוקדם ל-30 מיליון דולר.
קונצרן כור רכש היום 2.49 מיליון ממניות מכתשים אגן בשווי כולל של כ-80 מיליון שקל. מחיר הרכישה הממוצע עומד על 32.04 שקל וכעת מחזיקה כור בכ-173 מיליון ממניות מכתשים אגן. לאחר הרכישה הגיע שיעור ההחזקה של כור ל-37.12%.
קבוצת דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בקונצרן כור, הצטרפה להבעת האמון בחברה ורכשה ממניות החברה בכ-26 מיליון שקל, או 97 אלף ממניות מכתשים אגן.
לאחר פאניקת המכירות במניה ביום חמישי האחרון, החליטו באפסילון ניהול קרנות נאמנות להקטין החזקה בחברה, ומכרו 101,045 ממניות מכתשים אגן. אולם, מתברר כי בכלל החזקות עסקי ביטוח חשבו את ההפך הגמור ורכשו אתמול 179,950 ממניות מכתשים.
בדויטשה בנק לא אופטימיים לגבי החברה
"אנחנו מורידים את מחיר היעד שלנו למכתשים אגן ל-37 שקל, לאחר שהחברה פרסמה אומדן לרווחי הרבעון הרביעי שמצביעים על הגידול בלחצים על הרווחיות מכיוונם של העלויות", כך פותחים כלכלני דויטשה בנק את סקירתם על מכתשים אגן.
"כאשר גודלה של עליית המחיר עדיין לא ודאית ובהתחשב בהטבות, אם קיימות, מתוכנית הרה-ארגון הצפויות להתקזז מעליית התשומות, אנחנו מורידים את תחזיות הרווח התפעולי שלנו לשנת 2008", כותבים הכלכלנים ומוסיפים, כי הם שומרים על המלצת ה"קנייה", בעוד הם מאמינים שתגובת השוק להודעה הייתה מוגזמת, במיוחד בהתחשב לביקוש הגדול הנראה באמריקה הלטינית.
הודעת מכתשים אגן על תוצאות הרבעון הרביעי של 2007 מצביעה על הצטמקות שולי הרווח כתוצאה מהעלייה בעלויות התשומות, אומרים בדויטשה. מהודעת החברה עולה, כי הרווח ברבעון הרביעי צפוי לעמוד על בין 15 לבין 20 מיליון דולר (בהשוואה לתחזיות דויטשה לרווח של 25 מיליון דולר), זאת בעוד הכנסות החברה צפויות להיות בין 465 לבין 485 מיליון דולר (בהשוואה לתחזית של 495 מיליון דולר).
הירידה החדה, אומרים בדויטשה, נבעה בעיקר מעלייה בעלויות התשומות והעברה של חלק ממכירות הרבעון הרביעי לרבעון השלישי, כמו כן, עלויות שנבעו מפתיחת פעילות במזרח אירופה ובברזיל עשו את שלהם.
מחיר היעד של 37 שקל למניה מבוסס על מודל DCF, ומשקף מכפיל של 10.6 על יחס EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) לשנת 2008.
הסיכונים המרכזיים שכלכלני ענק ההשקעות בוחרים לציין הינם - ביצוע תוכנית הרה-ארגון, עליית מחירי התשומות, היכולת להשלים ולמזג ביעילות רכישות פוטנציאליות וכמו כן תנאי האקלים.
בליהמן ברדרס מביאים גישה הפוכה
כלכלני ליהמן ברדרס מתייחסים לאזהרת הרווח שפרסמה מכתשים אגן ביום חמישי, אשר בעקבותיה צללה המניה בכ-15%, ומדגישים כי האזהרה מהווה "מכה למשקיעים" משתי סיבות; ראשית, החברה לא דיברה על תכנית קיצוצים בהוצאות, ובנוסף, התקשורת של ההנהלה עם המשקיעים הייתה "חלשה", כדברי האנליסטים.
"מעבר לכך, אנו מאמינים כי הסבירות להתאוששות במרווחים בשנה הקרובה הינה גבוהה הודות לעלייה במחירים בענף", הוסיפו האנליסטים, ובהתבסס על הנחה זו הם הותירו את המלצתם על "תשואת יתר" אך במקביל הורידו במעט את מחיר היעד ל-38 שקל למניה מ-40 שקל למניה (מחיר המשקף למניה עלייה של כ-22% ממחירה בשוק כיום).
נזכיר כי בסוף השבוע ניפקה מכתשים אזהרה רווח, לפי היא צפויה לרשום ברבעון הרביעי של 2007 רווח נקי של 14-20 מיליון דולר בלבד, בעוד האנליסטים ציפו ל-30 מיליון דולר.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
