בכור מנצלים את הירידות במכתשים: רכשו ממניות החברה ב-80 מ' ש'
בכור מביעים עניין במניותיה של מכתשים אגן למרות הצניחה החדה במניות החברה ביום חמישי בסוף השבוע שעבר - ירידה של 15.77% במחזור עתק של 664 מיליון שקל. נזכיר כי הירידה במניה הגיעה בעקבות הודעת החברה כי הרווח ברבעון הרביעי יעמוד על 20 מיליון דולר בלבד, ולא לפי הצפי המוקדם ל-30 מיליון דולר.
קונצרן כור רכש היום 2.49 מיליון ממניות מכתשים אגן בשווי כולל של כ-80 מיליון שקל. מחיר הרכישה הממוצע עומד על 32.04 שקל וכעת מחזיקה כור בכ-173 מיליון ממניות מכתשים אגן. לאחר הרכישה הגיע שיעור ההחזקה של כור ל-37.12%.
קבוצת דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בקונצרן כור, הצטרפה להבעת האמון בחברה ורכשה ממניות החברה בכ-26 מיליון שקל, או 97 אלף ממניות מכתשים אגן.
לאחר פאניקת המכירות במניה ביום חמישי האחרון, החליטו באפסילון ניהול קרנות נאמנות להקטין החזקה בחברה, ומכרו 101,045 ממניות מכתשים אגן. אולם, מתברר כי בכלל החזקות עסקי ביטוח חשבו את ההפך הגמור ורכשו אתמול 179,950 ממניות מכתשים.
בדויטשה בנק לא אופטימיים לגבי החברה
"אנחנו מורידים את מחיר היעד שלנו למכתשים אגן ל-37 שקל, לאחר שהחברה פרסמה אומדן לרווחי הרבעון הרביעי שמצביעים על הגידול בלחצים על הרווחיות מכיוונם של העלויות", כך פותחים כלכלני דויטשה בנק את סקירתם על מכתשים אגן.
"כאשר גודלה של עליית המחיר עדיין לא ודאית ובהתחשב בהטבות, אם קיימות, מתוכנית הרה-ארגון הצפויות להתקזז מעליית התשומות, אנחנו מורידים את תחזיות הרווח התפעולי שלנו לשנת 2008", כותבים הכלכלנים ומוסיפים, כי הם שומרים על המלצת ה"קנייה", בעוד הם מאמינים שתגובת השוק להודעה הייתה מוגזמת, במיוחד בהתחשב לביקוש הגדול הנראה באמריקה הלטינית.
הודעת מכתשים אגן על תוצאות הרבעון הרביעי של 2007 מצביעה על הצטמקות שולי הרווח כתוצאה מהעלייה בעלויות התשומות, אומרים בדויטשה. מהודעת החברה עולה, כי הרווח ברבעון הרביעי צפוי לעמוד על בין 15 לבין 20 מיליון דולר (בהשוואה לתחזיות דויטשה לרווח של 25 מיליון דולר), זאת בעוד הכנסות החברה צפויות להיות בין 465 לבין 485 מיליון דולר (בהשוואה לתחזית של 495 מיליון דולר).
הירידה החדה, אומרים בדויטשה, נבעה בעיקר מעלייה בעלויות התשומות והעברה של חלק ממכירות הרבעון הרביעי לרבעון השלישי, כמו כן, עלויות שנבעו מפתיחת פעילות במזרח אירופה ובברזיל עשו את שלהם.
מחיר היעד של 37 שקל למניה מבוסס על מודל DCF, ומשקף מכפיל של 10.6 על יחס EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) לשנת 2008.
הסיכונים המרכזיים שכלכלני ענק ההשקעות בוחרים לציין הינם - ביצוע תוכנית הרה-ארגון, עליית מחירי התשומות, היכולת להשלים ולמזג ביעילות רכישות פוטנציאליות וכמו כן תנאי האקלים.
בליהמן ברדרס מביאים גישה הפוכה
כלכלני ליהמן ברדרס מתייחסים לאזהרת הרווח שפרסמה מכתשים אגן ביום חמישי, אשר בעקבותיה צללה המניה בכ-15%, ומדגישים כי האזהרה מהווה "מכה למשקיעים" משתי סיבות; ראשית, החברה לא דיברה על תכנית קיצוצים בהוצאות, ובנוסף, התקשורת של ההנהלה עם המשקיעים הייתה "חלשה", כדברי האנליסטים.
"מעבר לכך, אנו מאמינים כי הסבירות להתאוששות במרווחים בשנה הקרובה הינה גבוהה הודות לעלייה במחירים בענף", הוסיפו האנליסטים, ובהתבסס על הנחה זו הם הותירו את המלצתם על "תשואת יתר" אך במקביל הורידו במעט את מחיר היעד ל-38 שקל למניה מ-40 שקל למניה (מחיר המשקף למניה עלייה של כ-22% ממחירה בשוק כיום).
נזכיר כי בסוף השבוע ניפקה מכתשים אזהרה רווח, לפי היא צפויה לרשום ברבעון הרביעי של 2007 רווח נקי של 14-20 מיליון דולר בלבד, בעוד האנליסטים ציפו ל-30 מיליון דולר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
