בכור מנצלים את הירידות במכתשים: רכשו ממניות החברה ב-80 מ' ש'

בקונצרן כור ובקבוצת דיסקונט השקעות מביעים היום אמון בחברת מכתשים אגן שבשליטתם עם רכישה מצרפית של 106 מיליון שקל. האם בעלי העניין שוב מריחים פאניקה סתמית?
שהם לוי |

בכור מביעים עניין במניותיה של מכתשים אגן למרות הצניחה החדה במניות החברה ביום חמישי בסוף השבוע שעבר - ירידה של 15.77% במחזור עתק של 664 מיליון שקל. נזכיר כי הירידה במניה הגיעה בעקבות הודעת החברה כי הרווח ברבעון הרביעי יעמוד על 20 מיליון דולר בלבד, ולא לפי הצפי המוקדם ל-30 מיליון דולר.

קונצרן כור רכש היום 2.49 מיליון ממניות מכתשים אגן בשווי כולל של כ-80 מיליון שקל. מחיר הרכישה הממוצע עומד על 32.04 שקל וכעת מחזיקה כור בכ-173 מיליון ממניות מכתשים אגן. לאחר הרכישה הגיע שיעור ההחזקה של כור ל-37.12%.

קבוצת דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בקונצרן כור, הצטרפה להבעת האמון בחברה ורכשה ממניות החברה בכ-26 מיליון שקל, או 97 אלף ממניות מכתשים אגן.

לאחר פאניקת המכירות במניה ביום חמישי האחרון, החליטו באפסילון ניהול קרנות נאמנות להקטין החזקה בחברה, ומכרו 101,045 ממניות מכתשים אגן. אולם, מתברר כי בכלל החזקות עסקי ביטוח חשבו את ההפך הגמור ורכשו אתמול 179,950 ממניות מכתשים.

בדויטשה בנק לא אופטימיים לגבי החברה

"אנחנו מורידים את מחיר היעד שלנו למכתשים אגן ל-37 שקל, לאחר שהחברה פרסמה אומדן לרווחי הרבעון הרביעי שמצביעים על הגידול בלחצים על הרווחיות מכיוונם של העלויות", כך פותחים כלכלני דויטשה בנק את סקירתם על מכתשים אגן.

"כאשר גודלה של עליית המחיר עדיין לא ודאית ובהתחשב בהטבות, אם קיימות, מתוכנית הרה-ארגון הצפויות להתקזז מעליית התשומות, אנחנו מורידים את תחזיות הרווח התפעולי שלנו לשנת 2008", כותבים הכלכלנים ומוסיפים, כי הם שומרים על המלצת ה"קנייה", בעוד הם מאמינים שתגובת השוק להודעה הייתה מוגזמת, במיוחד בהתחשב לביקוש הגדול הנראה באמריקה הלטינית.

הודעת מכתשים אגן על תוצאות הרבעון הרביעי של 2007 מצביעה על הצטמקות שולי הרווח כתוצאה מהעלייה בעלויות התשומות, אומרים בדויטשה. מהודעת החברה עולה, כי הרווח ברבעון הרביעי צפוי לעמוד על בין 15 לבין 20 מיליון דולר (בהשוואה לתחזיות דויטשה לרווח של 25 מיליון דולר), זאת בעוד הכנסות החברה צפויות להיות בין 465 לבין 485 מיליון דולר (בהשוואה לתחזית של 495 מיליון דולר).

הירידה החדה, אומרים בדויטשה, נבעה בעיקר מעלייה בעלויות התשומות והעברה של חלק ממכירות הרבעון הרביעי לרבעון השלישי, כמו כן, עלויות שנבעו מפתיחת פעילות במזרח אירופה ובברזיל עשו את שלהם.

מחיר היעד של 37 שקל למניה מבוסס על מודל DCF, ומשקף מכפיל של 10.6 על יחס EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) לשנת 2008.

הסיכונים המרכזיים שכלכלני ענק ההשקעות בוחרים לציין הינם - ביצוע תוכנית הרה-ארגון, עליית מחירי התשומות, היכולת להשלים ולמזג ביעילות רכישות פוטנציאליות וכמו כן תנאי האקלים.

בליהמן ברדרס מביאים גישה הפוכה

כלכלני ליהמן ברדרס מתייחסים לאזהרת הרווח שפרסמה מכתשים אגן ביום חמישי, אשר בעקבותיה צללה המניה בכ-15%, ומדגישים כי האזהרה מהווה "מכה למשקיעים" משתי סיבות; ראשית, החברה לא דיברה על תכנית קיצוצים בהוצאות, ובנוסף, התקשורת של ההנהלה עם המשקיעים הייתה "חלשה", כדברי האנליסטים.

"מעבר לכך, אנו מאמינים כי הסבירות להתאוששות במרווחים בשנה הקרובה הינה גבוהה הודות לעלייה במחירים בענף", הוסיפו האנליסטים, ובהתבסס על הנחה זו הם הותירו את המלצתם על "תשואת יתר" אך במקביל הורידו במעט את מחיר היעד ל-38 שקל למניה מ-40 שקל למניה (מחיר המשקף למניה עלייה של כ-22% ממחירה בשוק כיום).

נזכיר כי בסוף השבוע ניפקה מכתשים אזהרה רווח, לפי היא צפויה לרשום ברבעון הרביעי של 2007 רווח נקי של 14-20 מיליון דולר בלבד, בעוד האנליסטים ציפו ל-30 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".