שביתת המורים בעל-יסודיים יוצאת לדרך

לאחר שכל המאמצים למנוע את שביתת המורים כשלו, ייצאו הבוקר למעלה מ-600 אלף תלמידים לחופשה ללא הגבלת זמן. במשרד החינוך החליטו שלא לפנות לבית הדין לעבודה ופתחו חדר מצב
יובל לידור NRG |

מאבק המורים יוצא לדרך: יותר מ-600 אלף תלמידים בחינוך העל-יסודי יכולים הבוקר להמשיך ולהתפנק במיטתם, לאחר שאיומי השביתה של ארגון המורים התממשו. החל מהבוקר יושבתו 1,607 בתי ספר תיכוניים וחטיבות הביניים בארץ עד להודעה חדשה. המדריך המלא - מי שובת ומי לא.

שרובם לומדים בתיכוניים, בהם יש מיעוט קטן של מורים שאינם שובתים מאחר והם משתייכים להסתדרות המורים, ולא לארגון המורים. אולם בחטיבות הביניים המצב הפוך, רק חלק קטן מהמורים משתייכים לארגון המורים השובת, ולכן הלימודים בהם יתקיימו כמעט כרגיל.

משרד החינוך ממליץ להורי התלמידים לבדוק היטב אם מרבית המורים בבתי הספר של ילדיהם שובתים. המשרד עצמו החל להפעיל חדר המצב, שיפתח שוב החל מהשעה שבע בבוקר. מספר הטלפון החדר המצב לעדכונים הוא: 12-12-234567. למשרד החינוך יש גם אתר אינטרנט, בו מוצגת הרשימה המלאה של בתי הספר שאינם שובתים הבוקר.

הניסיון האחרון למנוע את השביתה, בפגישה בין שרת החינוך, יולי תמיר, לבין יו"ר ארגון המורים, רן ארז, לא צלח בשל הפערים הגדולים בין הצדדים. תמיר הגישה למורים הצעה של הרגע האחרון, והודיעה להם שיוכלו לקבל מיידית תוספת שכר בשיעור של כחמישה אחוזים, תוספת הדומה למה שהובטח לחברי הסתדרות המורים.

בתמורה לתוספת השכר דרשה השרה תמיר מהמורים להשתתף בכל הפרויקטים המתוכננים לחגיגות ה-60 למדינה, וביניהן תוכניות לעידוד הגיוס לצה"ל ופרויקטים חינוכיים נוספים. כמו כן הציעה תמיר למורים לפתוח במשא ומתן על רפורמה מקיפה בחינוך העל-יסודי, תוך הבטחה שלא לפתוח בשביתה כל עוד מתקיים המשא ומתן.

"תוספת של 50 שקל"

לאחר הפגישה בין המורים לשרת החינוך כינס יו"ר ארגון המורים את הנהלת הארגון פעם נוספת, לדיון שבסופו הוחלט לממש את האיום ולפתוח בשביתה. בסיום הישיבה אמר היו"ר ארז כי הארגון בראשותו ערוך ומוכן לשביתה ממושכת מהרגיל. "אנחנו יכולים לשבות למשך שלושה חודשים ואפילו יותר", הזהיר ארז.

יו"ר ארגון המורים הסביר את הסיבות שהובילו להחלטה. "למרות שהפגישה עם יולי תמיר בהחלט הייתה חיובית, קיבלנו החלטה לצאת לשביתה מכיוון שהממשלה דחתה את ההצעה האחרונה שלנו לקבל תוספת שכר מיידית של יותר מחמישה אחוזים, בטרם תסוכם הרפורמה", אמר. "התוספת שכל מורה היה מקבל במידה והיינו מקבלים את ההצעה של תמיר הייתה מגיעה ל-50 שקל בחודש בלבד".

ארז התייחס גם לשאלה מה יגרום להפסקת השביתה. "ארגון המורים ידרוש לקבל כבר עכשיו תוספת שכר על חשבון הרפורמה שתושג במהלך המשא ומתן".

שרת החינוך תמיר אמרה כי היא מאוכזבת מהחלטת המורים לשבות. "השביתה הזו לא מוצדקת", טענה השרה. "מדובר בשביתה מיותרת שפוגעת בתלמידים, בהורים ובמערכת החינוך. משרד החינוך והאוצר היו מוכנים ללכת כברת דרך מאוד ארוכה עם המורים, אבל אלו יצרו לעצמם מערכת ציפיות לא ריאלית והתוצאה הסופית תהיה שהם יהיו מאוכזבים גם בסיום השביתה".

במשרדי החינוך והאוצר לא מתכוונים בימים הקרובים לפנות לבית-הדין לעבודה, בכדי לדרוש ממנו להוציא צווי מניעה למורים השובתים. ההערכה היא שפניה שכזו תעשה רק לאחר שניתן יהיה להוכיח שאכן נגרם נזק חינוכי לתלמידים בעקבות השביתה. "גם הפעם כשנחליט לגשת לבית המשפט תהיה לכך סיבה מוצדקת ולא נעשה את הצעד הזה בצורה נמהרת", אמרה השרה תמיר.

"המורים יעזבו את המקצוע"

בהתערבות של פורום ההורים הארצי, בראשות אתי בנימין, ביחד עם ראש האגף החברתי במשרד הביטחון, אביגדור קהלני, הצליחו הלילה להבטיח שמחר יתקיים כמתוכנן פרוייקט בעקבות לוחמים ברמת הגולן, בו אמורים לקחת חלק כ- 2000 תלמידים בכיתות י"א-י"ב.

"במהלך השבועיים הקרובים אמורים להשתתף בפרוייקט כ- 45 אלף תלמידים, במסגרת הכנתם לשירות הצבאי, ולצערי יו"ר ארגון המורים, רן ארז, מסרב לשתף איתנו פעולה על מנת שהפרויקט החשוב הזה יתקיים", אמר הערב אביגדור קהלני. "אני מקווה שנוכל לגייס הורים ותלמידים על מנת שילוו את ילדיהם, כדי שיוכלו להשתתף ביום הסיור, בו הושקעו משאבים רבים".

במסגרת ההיערכות של ארגון המורים לשביתה הארוכה מתכוונים בארגון להציע ל-40 אלף המורים השובתים הלוואות ללא ריבית בגובה משכורת הנטו שלהם, מאחר שמשרד האוצר הודיע על קיזז שכר החל מיום השביתה הראשון. כמו כן יציע הארגון למורים להשתלב בעבודה זמנית בשלל תחומים בהם ענף החקלאות, טלמרקטינג, מוקדי שירות לקוחות ומכירות.

בארגון המורים מזהירים מחזרה של התסריט שהתרחש בזמן שביתת המורים הגדולה ב-1978. לפני 29 שנים השביתו המורים את מערכת החינוך למשך 46 יום, במהלכם מצאו כ-30 אחוז מהם עבודות חלופיות.

"אני לא אוכל להגיד כלום למורה למתמטיקה שימצא עבודה כסטטיסטיקאי בחברת ביטוח, או למורה לאנגלית שיתחיל לעבוד כמתרגם ויבחר שלא לחזור להוראה", הזהיר ארז מפני הבאות. "אני מעריך שככל שהשביתה תהיה ארוכה יותר כך יותר ויותר מורים יעזבו את המקצוע, ויפנו לעבודות חלופיות שמציע המשק הישראלי".

מה יעשו התלמידים?

יו"ר המרכז לשלטון מקומי, עדי אלדר, הודיע אמש כי גם הרשויות המקומיות לא ישברו את השביתה. "אנו מצפים לשיפור בתנאי השכר של המורים ובהשבת שעות לימוד שקוצצו, כמו גם בשיפור התשתיות הפיזיות, אך יחד עם זה, לא נאפשר פגיעה בהכנה לבגרויות - זה הקו האדום מבחינתנו", אמר אלדר.

בתחילת השבוע הורה אלדר על הקמת צוות חירום במרכז השלטון המקומי לשם היערכות לשביתה. הצוות קיים מספר פגישות והועלו הצעות כיצד להעביר זמנם של ילדי התיכונים המושבתים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.