שביתת המורים בעל-יסודיים יוצאת לדרך
מאבק המורים יוצא לדרך: יותר מ-600 אלף תלמידים בחינוך העל-יסודי יכולים הבוקר להמשיך ולהתפנק במיטתם, לאחר שאיומי השביתה של ארגון המורים התממשו. החל מהבוקר יושבתו 1,607 בתי ספר תיכוניים וחטיבות הביניים בארץ עד להודעה חדשה. המדריך המלא - מי שובת ומי לא.
שרובם לומדים בתיכוניים, בהם יש מיעוט קטן של מורים שאינם שובתים מאחר והם משתייכים להסתדרות המורים, ולא לארגון המורים. אולם בחטיבות הביניים המצב הפוך, רק חלק קטן מהמורים משתייכים לארגון המורים השובת, ולכן הלימודים בהם יתקיימו כמעט כרגיל.
משרד החינוך ממליץ להורי התלמידים לבדוק היטב אם מרבית המורים בבתי הספר של ילדיהם שובתים. המשרד עצמו החל להפעיל חדר המצב, שיפתח שוב החל מהשעה שבע בבוקר. מספר הטלפון החדר המצב לעדכונים הוא: 12-12-234567. למשרד החינוך יש גם אתר אינטרנט, בו מוצגת הרשימה המלאה של בתי הספר שאינם שובתים הבוקר.
הניסיון האחרון למנוע את השביתה, בפגישה בין שרת החינוך, יולי תמיר, לבין יו"ר ארגון המורים, רן ארז, לא צלח בשל הפערים הגדולים בין הצדדים. תמיר הגישה למורים הצעה של הרגע האחרון, והודיעה להם שיוכלו לקבל מיידית תוספת שכר בשיעור של כחמישה אחוזים, תוספת הדומה למה שהובטח לחברי הסתדרות המורים.
בתמורה לתוספת השכר דרשה השרה תמיר מהמורים להשתתף בכל הפרויקטים המתוכננים לחגיגות ה-60 למדינה, וביניהן תוכניות לעידוד הגיוס לצה"ל ופרויקטים חינוכיים נוספים. כמו כן הציעה תמיר למורים לפתוח במשא ומתן על רפורמה מקיפה בחינוך העל-יסודי, תוך הבטחה שלא לפתוח בשביתה כל עוד מתקיים המשא ומתן.
"תוספת של 50 שקל"
לאחר הפגישה בין המורים לשרת החינוך כינס יו"ר ארגון המורים את הנהלת הארגון פעם נוספת, לדיון שבסופו הוחלט לממש את האיום ולפתוח בשביתה. בסיום הישיבה אמר היו"ר ארז כי הארגון בראשותו ערוך ומוכן לשביתה ממושכת מהרגיל. "אנחנו יכולים לשבות למשך שלושה חודשים ואפילו יותר", הזהיר ארז.
יו"ר ארגון המורים הסביר את הסיבות שהובילו להחלטה. "למרות שהפגישה עם יולי תמיר בהחלט הייתה חיובית, קיבלנו החלטה לצאת לשביתה מכיוון שהממשלה דחתה את ההצעה האחרונה שלנו לקבל תוספת שכר מיידית של יותר מחמישה אחוזים, בטרם תסוכם הרפורמה", אמר. "התוספת שכל מורה היה מקבל במידה והיינו מקבלים את ההצעה של תמיר הייתה מגיעה ל-50 שקל בחודש בלבד".
ארז התייחס גם לשאלה מה יגרום להפסקת השביתה. "ארגון המורים ידרוש לקבל כבר עכשיו תוספת שכר על חשבון הרפורמה שתושג במהלך המשא ומתן".
שרת החינוך תמיר אמרה כי היא מאוכזבת מהחלטת המורים לשבות. "השביתה הזו לא מוצדקת", טענה השרה. "מדובר בשביתה מיותרת שפוגעת בתלמידים, בהורים ובמערכת החינוך. משרד החינוך והאוצר היו מוכנים ללכת כברת דרך מאוד ארוכה עם המורים, אבל אלו יצרו לעצמם מערכת ציפיות לא ריאלית והתוצאה הסופית תהיה שהם יהיו מאוכזבים גם בסיום השביתה".
במשרדי החינוך והאוצר לא מתכוונים בימים הקרובים לפנות לבית-הדין לעבודה, בכדי לדרוש ממנו להוציא צווי מניעה למורים השובתים. ההערכה היא שפניה שכזו תעשה רק לאחר שניתן יהיה להוכיח שאכן נגרם נזק חינוכי לתלמידים בעקבות השביתה. "גם הפעם כשנחליט לגשת לבית המשפט תהיה לכך סיבה מוצדקת ולא נעשה את הצעד הזה בצורה נמהרת", אמרה השרה תמיר.
"המורים יעזבו את המקצוע"
בהתערבות של פורום ההורים הארצי, בראשות אתי בנימין, ביחד עם ראש האגף החברתי במשרד הביטחון, אביגדור קהלני, הצליחו הלילה להבטיח שמחר יתקיים כמתוכנן פרוייקט בעקבות לוחמים ברמת הגולן, בו אמורים לקחת חלק כ- 2000 תלמידים בכיתות י"א-י"ב.
"במהלך השבועיים הקרובים אמורים להשתתף בפרוייקט כ- 45 אלף תלמידים, במסגרת הכנתם לשירות הצבאי, ולצערי יו"ר ארגון המורים, רן ארז, מסרב לשתף איתנו פעולה על מנת שהפרויקט החשוב הזה יתקיים", אמר הערב אביגדור קהלני. "אני מקווה שנוכל לגייס הורים ותלמידים על מנת שילוו את ילדיהם, כדי שיוכלו להשתתף ביום הסיור, בו הושקעו משאבים רבים".
במסגרת ההיערכות של ארגון המורים לשביתה הארוכה מתכוונים בארגון להציע ל-40 אלף המורים השובתים הלוואות ללא ריבית בגובה משכורת הנטו שלהם, מאחר שמשרד האוצר הודיע על קיזז שכר החל מיום השביתה הראשון. כמו כן יציע הארגון למורים להשתלב בעבודה זמנית בשלל תחומים בהם ענף החקלאות, טלמרקטינג, מוקדי שירות לקוחות ומכירות.
בארגון המורים מזהירים מחזרה של התסריט שהתרחש בזמן שביתת המורים הגדולה ב-1978. לפני 29 שנים השביתו המורים את מערכת החינוך למשך 46 יום, במהלכם מצאו כ-30 אחוז מהם עבודות חלופיות.
"אני לא אוכל להגיד כלום למורה למתמטיקה שימצא עבודה כסטטיסטיקאי בחברת ביטוח, או למורה לאנגלית שיתחיל לעבוד כמתרגם ויבחר שלא לחזור להוראה", הזהיר ארז מפני הבאות. "אני מעריך שככל שהשביתה תהיה ארוכה יותר כך יותר ויותר מורים יעזבו את המקצוע, ויפנו לעבודות חלופיות שמציע המשק הישראלי".
מה יעשו התלמידים?
יו"ר המרכז לשלטון מקומי, עדי אלדר, הודיע אמש כי גם הרשויות המקומיות לא ישברו את השביתה. "אנו מצפים לשיפור בתנאי השכר של המורים ובהשבת שעות לימוד שקוצצו, כמו גם בשיפור התשתיות הפיזיות, אך יחד עם זה, לא נאפשר פגיעה בהכנה לבגרויות - זה הקו האדום מבחינתנו", אמר אלדר.
בתחילת השבוע הורה אלדר על הקמת צוות חירום במרכז השלטון המקומי לשם היערכות לשביתה. הצוות קיים מספר פגישות והועלו הצעות כיצד להעביר זמנם של ילדי התיכונים המושבתים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
