שביתת המורים בעל-יסודיים יוצאת לדרך
מאבק המורים יוצא לדרך: יותר מ-600 אלף תלמידים בחינוך העל-יסודי יכולים הבוקר להמשיך ולהתפנק במיטתם, לאחר שאיומי השביתה של ארגון המורים התממשו. החל מהבוקר יושבתו 1,607 בתי ספר תיכוניים וחטיבות הביניים בארץ עד להודעה חדשה. המדריך המלא - מי שובת ומי לא.
שרובם לומדים בתיכוניים, בהם יש מיעוט קטן של מורים שאינם שובתים מאחר והם משתייכים להסתדרות המורים, ולא לארגון המורים. אולם בחטיבות הביניים המצב הפוך, רק חלק קטן מהמורים משתייכים לארגון המורים השובת, ולכן הלימודים בהם יתקיימו כמעט כרגיל.
משרד החינוך ממליץ להורי התלמידים לבדוק היטב אם מרבית המורים בבתי הספר של ילדיהם שובתים. המשרד עצמו החל להפעיל חדר המצב, שיפתח שוב החל מהשעה שבע בבוקר. מספר הטלפון החדר המצב לעדכונים הוא: 12-12-234567. למשרד החינוך יש גם אתר אינטרנט, בו מוצגת הרשימה המלאה של בתי הספר שאינם שובתים הבוקר.
הניסיון האחרון למנוע את השביתה, בפגישה בין שרת החינוך, יולי תמיר, לבין יו"ר ארגון המורים, רן ארז, לא צלח בשל הפערים הגדולים בין הצדדים. תמיר הגישה למורים הצעה של הרגע האחרון, והודיעה להם שיוכלו לקבל מיידית תוספת שכר בשיעור של כחמישה אחוזים, תוספת הדומה למה שהובטח לחברי הסתדרות המורים.
בתמורה לתוספת השכר דרשה השרה תמיר מהמורים להשתתף בכל הפרויקטים המתוכננים לחגיגות ה-60 למדינה, וביניהן תוכניות לעידוד הגיוס לצה"ל ופרויקטים חינוכיים נוספים. כמו כן הציעה תמיר למורים לפתוח במשא ומתן על רפורמה מקיפה בחינוך העל-יסודי, תוך הבטחה שלא לפתוח בשביתה כל עוד מתקיים המשא ומתן.
"תוספת של 50 שקל"
לאחר הפגישה בין המורים לשרת החינוך כינס יו"ר ארגון המורים את הנהלת הארגון פעם נוספת, לדיון שבסופו הוחלט לממש את האיום ולפתוח בשביתה. בסיום הישיבה אמר היו"ר ארז כי הארגון בראשותו ערוך ומוכן לשביתה ממושכת מהרגיל. "אנחנו יכולים לשבות למשך שלושה חודשים ואפילו יותר", הזהיר ארז.
יו"ר ארגון המורים הסביר את הסיבות שהובילו להחלטה. "למרות שהפגישה עם יולי תמיר בהחלט הייתה חיובית, קיבלנו החלטה לצאת לשביתה מכיוון שהממשלה דחתה את ההצעה האחרונה שלנו לקבל תוספת שכר מיידית של יותר מחמישה אחוזים, בטרם תסוכם הרפורמה", אמר. "התוספת שכל מורה היה מקבל במידה והיינו מקבלים את ההצעה של תמיר הייתה מגיעה ל-50 שקל בחודש בלבד".
ארז התייחס גם לשאלה מה יגרום להפסקת השביתה. "ארגון המורים ידרוש לקבל כבר עכשיו תוספת שכר על חשבון הרפורמה שתושג במהלך המשא ומתן".
שרת החינוך תמיר אמרה כי היא מאוכזבת מהחלטת המורים לשבות. "השביתה הזו לא מוצדקת", טענה השרה. "מדובר בשביתה מיותרת שפוגעת בתלמידים, בהורים ובמערכת החינוך. משרד החינוך והאוצר היו מוכנים ללכת כברת דרך מאוד ארוכה עם המורים, אבל אלו יצרו לעצמם מערכת ציפיות לא ריאלית והתוצאה הסופית תהיה שהם יהיו מאוכזבים גם בסיום השביתה".
במשרדי החינוך והאוצר לא מתכוונים בימים הקרובים לפנות לבית-הדין לעבודה, בכדי לדרוש ממנו להוציא צווי מניעה למורים השובתים. ההערכה היא שפניה שכזו תעשה רק לאחר שניתן יהיה להוכיח שאכן נגרם נזק חינוכי לתלמידים בעקבות השביתה. "גם הפעם כשנחליט לגשת לבית המשפט תהיה לכך סיבה מוצדקת ולא נעשה את הצעד הזה בצורה נמהרת", אמרה השרה תמיר.
"המורים יעזבו את המקצוע"
בהתערבות של פורום ההורים הארצי, בראשות אתי בנימין, ביחד עם ראש האגף החברתי במשרד הביטחון, אביגדור קהלני, הצליחו הלילה להבטיח שמחר יתקיים כמתוכנן פרוייקט בעקבות לוחמים ברמת הגולן, בו אמורים לקחת חלק כ- 2000 תלמידים בכיתות י"א-י"ב.
"במהלך השבועיים הקרובים אמורים להשתתף בפרוייקט כ- 45 אלף תלמידים, במסגרת הכנתם לשירות הצבאי, ולצערי יו"ר ארגון המורים, רן ארז, מסרב לשתף איתנו פעולה על מנת שהפרויקט החשוב הזה יתקיים", אמר הערב אביגדור קהלני. "אני מקווה שנוכל לגייס הורים ותלמידים על מנת שילוו את ילדיהם, כדי שיוכלו להשתתף ביום הסיור, בו הושקעו משאבים רבים".
במסגרת ההיערכות של ארגון המורים לשביתה הארוכה מתכוונים בארגון להציע ל-40 אלף המורים השובתים הלוואות ללא ריבית בגובה משכורת הנטו שלהם, מאחר שמשרד האוצר הודיע על קיזז שכר החל מיום השביתה הראשון. כמו כן יציע הארגון למורים להשתלב בעבודה זמנית בשלל תחומים בהם ענף החקלאות, טלמרקטינג, מוקדי שירות לקוחות ומכירות.
בארגון המורים מזהירים מחזרה של התסריט שהתרחש בזמן שביתת המורים הגדולה ב-1978. לפני 29 שנים השביתו המורים את מערכת החינוך למשך 46 יום, במהלכם מצאו כ-30 אחוז מהם עבודות חלופיות.
"אני לא אוכל להגיד כלום למורה למתמטיקה שימצא עבודה כסטטיסטיקאי בחברת ביטוח, או למורה לאנגלית שיתחיל לעבוד כמתרגם ויבחר שלא לחזור להוראה", הזהיר ארז מפני הבאות. "אני מעריך שככל שהשביתה תהיה ארוכה יותר כך יותר ויותר מורים יעזבו את המקצוע, ויפנו לעבודות חלופיות שמציע המשק הישראלי".
מה יעשו התלמידים?
יו"ר המרכז לשלטון מקומי, עדי אלדר, הודיע אמש כי גם הרשויות המקומיות לא ישברו את השביתה. "אנו מצפים לשיפור בתנאי השכר של המורים ובהשבת שעות לימוד שקוצצו, כמו גם בשיפור התשתיות הפיזיות, אך יחד עם זה, לא נאפשר פגיעה בהכנה לבגרויות - זה הקו האדום מבחינתנו", אמר אלדר.
בתחילת השבוע הורה אלדר על הקמת צוות חירום במרכז השלטון המקומי לשם היערכות לשביתה. הצוות קיים מספר פגישות והועלו הצעות כיצד להעביר זמנם של ילדי התיכונים המושבתים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
