בעקבות הפרסום ב-Bizportal: מלתא הגישה תביעת דיבה נגד 'פרץ בוני הנגב'
לפני כשבוע
בחברת מלתא החליטו שלא לשתוק לטענות, ובימים אלו הגישו לבית המשפט כתב הגנה בו היא טוענת כי "נגד פרץ בוני הנגב יש ריבוי תביעות מספקים שונים, שלהם לא שילמה את שכר עבודתם בפרוייקטים שונים שהיא יוזמת, בכל רחבי הארץ, וכן תביעות דיירים בלתי מרוצים על דירות ונכסים שסיפקה להם בטיב וברמה ירודים".
אינטר אלקטריק צרפה לכתב ההגנה דו"ח כלכלי של אורות אדומים המכיל רשימה של 51 תובעים, ספקים ורוכשי דירות.
אינטר אלקטריק מפרטת שאין זה המקרה היחיד שפרץ בוני הנגב נוהגת שלא לשלם לקבלנים שעובדים עבורה למשל כמותה, שעבדה בעבורה 20 חודשים רצופים עם צוות של עד 20 עובדים ובמקום לשלם לה הגישה תביעת סרק נגדה.
חברת אינטר אלקטריק מציינת, כי "מכתבי בית הדין עולה תמונה שלפיה נעשו נסיונות של פרץ בוני הנגב להתפשר עם אינטר אלקטריק, ומיד בתום הישיבה האחרונה הקדימה פרץ בוני הנגב והגישה תביעה "רדודה ומצוצה מן האצבע" ע"ס כ-2.8 מליון שקל - כמעט מלוא היקף עבודות שביצעה אינטראלקטריק בעבורה, "תוך גיבובי סכומים ללא כל בסיס עובדתי ו/או חוקי שהיקפם שגוי ו/או מופרך, שנועד אך להלך אימים על כב' בית המשפט".
אינטר אלקטריק מסרה כי החברה עותרת למינוי "מומחה מקצועי בלתי תלוי שיבחן את טיב עבודותיה והאביזרים שסיפקה בהתחשב במסמכי החוזה, הסטנדרט הנהוג בעבודות שכאלו וחוק החשמל ותקנותיו, כדי להראות שאין בכך כל סיכון בטיחותי, ושהטענה בדבר קיומו הינה נסיון עלוב להתחמק משכר עבודתה".
באינטר-אלקטריק קובלים על כך תביעתה של פרץ בוני הנגב פורסמה באמצעי התקשורת ותובעים פיצוי בגין עוולת לשון הרע על הסכום המקסימלי המותר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עפ"י סעיף 7 א' לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 שהוא -50,000 שקל.
מחברת פרץ בוני הנגב נמסר בתגובה, באמצעות עו"ד איתמר כץ, ממשרד שקל ושות': "מצער כי במקום להתייחס באופן ענייני לטענות החמורות שנטענו נגד אינטר אלקטריק בתביעה, בחרה אינטר אלקטריק להשמיץ את פרץ בוני הנגב בהשמצות חסרות בסיס אשר אין בינן לבין ההליך דבר וחצי דבר".
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
