בעקבות הפרסום ב-Bizportal: מלתא הגישה תביעת דיבה נגד 'פרץ בוני הנגב'

הויכוח שהחל בין פרץ בוני הנגב למלתא אינטר אלקטריק גלש לכותלי בית המשפט. משם הדרך לעיתונות היתה קצרה וכעת מתווספת דרישה לפיצוי בגין דיבה
סיון איזסקו |

לפני כשבוע כי חברת פרץ בוני הנגב, הגישה תביעה בסך כ-3 מיליון שקל נגד חברת אינטר אלקטריק התקנות, מקבוצת מלתא , בגין "ניסיונות עקביים ושיטתיים להונות אותה ובגין ביצוע פעולות בעלות השלכות בטיחות חמורות עד כדי סיכון חיי אדם".

בחברת מלתא החליטו שלא לשתוק לטענות, ובימים אלו הגישו לבית המשפט כתב הגנה בו היא טוענת כי "נגד פרץ בוני הנגב יש ריבוי תביעות מספקים שונים, שלהם לא שילמה את שכר עבודתם בפרוייקטים שונים שהיא יוזמת, בכל רחבי הארץ, וכן תביעות דיירים בלתי מרוצים על דירות ונכסים שסיפקה להם בטיב וברמה ירודים".

אינטר אלקטריק צרפה לכתב ההגנה דו"ח כלכלי של אורות אדומים המכיל רשימה של 51 תובעים, ספקים ורוכשי דירות.

אינטר אלקטריק מפרטת שאין זה המקרה היחיד שפרץ בוני הנגב נוהגת שלא לשלם לקבלנים שעובדים עבורה למשל כמותה, שעבדה בעבורה 20 חודשים רצופים עם צוות של עד 20 עובדים ובמקום לשלם לה הגישה תביעת סרק נגדה.

חברת אינטר אלקטריק מציינת, כי "מכתבי בית הדין עולה תמונה שלפיה נעשו נסיונות של פרץ בוני הנגב להתפשר עם אינטר אלקטריק, ומיד בתום הישיבה האחרונה הקדימה פרץ בוני הנגב והגישה תביעה "רדודה ומצוצה מן האצבע" ע"ס כ-2.8 מליון שקל - כמעט מלוא היקף עבודות שביצעה אינטראלקטריק בעבורה, "תוך גיבובי סכומים ללא כל בסיס עובדתי ו/או חוקי שהיקפם שגוי ו/או מופרך, שנועד אך להלך אימים על כב' בית המשפט".

אינטר אלקטריק מסרה כי החברה עותרת למינוי "מומחה מקצועי בלתי תלוי שיבחן את טיב עבודותיה והאביזרים שסיפקה בהתחשב במסמכי החוזה, הסטנדרט הנהוג בעבודות שכאלו וחוק החשמל ותקנותיו, כדי להראות שאין בכך כל סיכון בטיחותי, ושהטענה בדבר קיומו הינה נסיון עלוב להתחמק משכר עבודתה".

באינטר-אלקטריק קובלים על כך תביעתה של פרץ בוני הנגב פורסמה באמצעי התקשורת ותובעים פיצוי בגין עוולת לשון הרע על הסכום המקסימלי המותר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עפ"י סעיף 7 א' לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 שהוא -50,000 שקל.

מחברת פרץ בוני הנגב נמסר בתגובה, באמצעות עו"ד איתמר כץ, ממשרד שקל ושות': "מצער כי במקום להתייחס באופן ענייני לטענות החמורות שנטענו נגד אינטר אלקטריק בתביעה, בחרה אינטר אלקטריק להשמיץ את פרץ בוני הנגב בהשמצות חסרות בסיס אשר אין בינן לבין ההליך דבר וחצי דבר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.