פריחת ההיי-טק הישראלי נמשכת: 319 מ' ד' מאששים זאת
ראיה נוספת לגאות האחרונה בשוק ההון בכלל, ובענף ההיי-טק בפרט, מגיעה הבוקר (א') מכיוון פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן. החברה מדווחת במסגרת דו"ח ה- Money Tree™, כי חברות היי-טק המגובות הון סיכון (חברות בהן לפחות אחד המשקיעים בסבב ההשקעה הוא קרן הון סיכון), גייסו בישראל במהלך הרבעון השני של 2007 כ- 319 מיליון דולר.
מדובר בעלייה של כ-4% לעומת הרבעון הקודם השנה, בו גויסו כ-307 מיליון דולר, ובעלייה של כ-6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו גויסו כ-300 מיליון דולר.
עוד עולה מן הנתונים, כי 80 חברות היי-טק ישראליות גייסו הון ברבעון השני של השנה, זאת לעומת 81 חברות שגייסו הון ברבעון הקודם. ממוצע ההשקעה בחברה עמד על 4 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 3.8 מיליון דולר ברבעון הקודם.
לא נראו השקעות כאלו מאז שנת 2001
סך ההשקעות בחציון הראשון של שנת 2007 הסתכם לכ- 626 מיליון דולר (1.25 מיליארד דולר במונחים שנתיים), לעומת החציון הראשון של שנת 2006, בו הסתכם סך ההשקעות לכ- 618 מיליון דולר.
נתון מעניין במיוחד שעולה מן הסקר, הוא שסך ההשקעות בחציון הראשון של שנת 2007 הינו הסכום הגבוה ביותר שהושקע בחברות היי-טק במחצית הראשונה של השנה, מאז החציון הראשון של שנת 2001.
מספר החברות שגייסו הון במחצית הראשונה של השנה הגיע ל- 161, לעומת 149 חברות שגייסו הון במחצית הראשונה של 2006. ממוצע ההשקעה בחברה עמד על 3.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2007, לעומת 4.1 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2006.
לדברי יוסי פילוס, שותף ומנהל תחום הייעוץ וההיי-טק בקסלמן וקסלמן PwC, שוק ההון סיכון מפגין עוצמה מתמשכת, כאשר הרבעון השני של 2007 מצטרף לשני הרבעונים הקודמים לו, עם רמת השקעות העולה על 300 מיליון דולר לרבעון. אנו מבחינים בתנועה מתמדת של שחקנים חדשים הנכנסים לזירה כמשקיעים, לצד יזמים מנוסים ששוקדים על פיתוח טכנולוגיות חדשניות ומאתגרות, כאשר החיבור של שני תנאים אלו מבטיח שוק בוגר הנמצא בתהליך של צמיחה מתמדת.
משקלן של קרנות ההון סיכון הישראליות בעוגת ההיי-טק
קרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו כ- 159 מיליון דולר, המהווים כ- 50% מסך ההשקעות ברבעון השני של שנת 2007. זאת לעומת כ- 164 מיליון דולר, שהיוו כ- 53% מסך ההשקעות ברבעון הקודם.
בנוסף להשקעה בחברות היי-טק המקיימות פעילות בארץ, השקיעו קרנות ההון סיכון המקומיות ברבעון הנוכחי כ- 24 מיליון דולר ב- 13 חברות היי-טק זרות שאין להן פעילות בארץ. זאת לעומת כ- 16 מיליון דולר שהושקעו ב- 16 חברות זרות ברבעון הקודם.
מגזר התקשורת והרשתות במקום הראשון
30 חברות, המהוות 38% מכלל החברות אשר גייסו הון ברבעון השני של 2007, נהנות מסיוע של המדען הראשי. כ- 147 מיליון דולר מסך כל ההשקעות הוזרמו לחברות אלו.
מגזר התקשורת והרשתות שומר על המקום הראשון, עם 26 חברות שגייסו כ- 133 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, המהווים כ- 42% מסך ההשקעות, הנתח היחסי הגבוה ביותר מסך ההשקעות זה כשלוש שנים. מדובר בעלייה של כ- 20% במונחים כספיים לעומת הרבעון הקודם, בו כמות זהה של חברות גייסו כ- 111 מיליון דולר. ההשקעה הממוצעת בחברה במגזר זה עמדה על 5.1 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 4.3 מיליון דולר ברבעון הקודם.
מגזר התוכנה מתחזק ברבעון השני של 2007, עם כ- 73 מיליון דולר שהושקעו ב- 20 חברות. זוהי עלייה של כ- 85% במונחים כספיים לעומת הרבעון הקודם, בו הושקעו כ- 39 מיליון דולר ב- 19 חברות.
מנגד, מגזר המוליכים למחצה מציג ירידה בסך ההשקעות, עם כ- 27 מיליון דולר שהושקעו ב- 3 חברות, לעומת 54 מיליון דולר שהושקעו ב- 5 חברות ברבעון הקודם. ממוצע ההשקעה בחברה במגזר זה עמד על 9 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 10.8 מיליון דולר ברבעון הקודם.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
