הממשלה אישרה את מינוי ברק לשר הביטחון

לאחר שנפגשו הבוקר, החליט רה"מ למנות את ברק לתפקיד שר הביטחון. השרים אישרו פה אחד את המינוי, שיוגש לאישורה של הכנסת ביום שני. פרץ הודיע רשמית לאולמרט על התפטרותו
מעריב NRG |

כ-48 שעות לאחר נצחונו בפריימריז במפלגת העבודה, ולאור ההידרדרות הביטחונית באזור בימים האחרונים, ימונה יו"ר העבודה, אהוד ברק, לתפקיד שר הביטחון בתוך ימים אחדים. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שנועד הבוקר עם ברק, החליט בצהריים לקיים משאל טלפוני בין שרי הממשלה כדי לאשר את מינויו של ברק לתפקיד הבכיר. שעות אחדות לאחר מכן, אישרו השרים פה אחד את המינוי, והוא ייכנס לתוקפו לאחר שיובא לאישור הכנסת ביום שני. המינוי אושר בעקבות הודעת התפטרות שהגיש שר הביטחון הנוכחי, עמיר פרץ.

במהלך פגישתם הבוקר, עדכן אולמרט את ברק בהתפתחויות המדיניות והביטחוניות באזור, בעקבות השתלטות החמאס על רצועת עזה. ראש הממשלה ביקש ככל הנראה מברק להיכנס לתפקיד שר הביטחון במהירות האפשרית, לאור המצב. בסביבתו של אולמרט מסבירים כי הליך המשאל הטלפוני נערך הן בשל הדחיפות הרבה באישור המינוי, והן בשל יציאתו הצפויה של אולמרט במוצאי שבת לוושינגטון.

בפגישה שקיים ברק בצהריים עם קבוצת חברי כנסת ושרים, סיפר יו"ר העבודה לחברי הסיעה כי הוא הציע לראש הממשלה, לאור המצב הביטחוני, להתמנות באופן מיידי לשר הביטחון. לדבריו, אולמרט הסכים לכך והודיע כי מיד לאחר הפגישה יקיים משאל בין השרים, כפי שאכן קרה.

בהודעה הרשמית אודות אישור מינויו של ברק על ידי הממשלה, נמסר כי השרים אישרו פה אחד המינוי, בעקבות הודעת שר הביטחון היוצא, עמיר פרץ, כי בכוונתו להתפטר. לאחר שיחלפו 48 שעות מרגע הגשת בקשת ההתפטרות של פרץ, תבקש הממשלה את אישור הכנסת למינוי ברק לתפקיד שר הביטחון.

ובעוד מינויו של ברק אושר על ידי השרים, עתידו הפוליטי של פרץ, שרק הבוקר הודיע כי הוא מוותר על נסיעתו לפריז בשל המצב הביטחוני, עדיין לוט בערפל. ההערכה היא כי הוא ייאלץ להחליט עד יום שני האם הוא עומד להישאר בתפקיד שר במשרד ראש הממשלה עד שיימצא לו תפקיד אחר, או שמא הוא בוחר להתפטר גם מן הממשלה.לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.