סקירת נתוני הצמיחה בגוש האירו
הנתונים גבוהים מציפיות הכלכלנים שעמדו על צמיחה בשיעור של 0.3% בלבד ברבעון הראשון ו- 3.1% ב-12 החודשים האחרונים. הגורם העיקרי לשוני היה התחזקות ההשקעות בגרמניה הרבה מעבר לציפיות.
הכלכלה הגרמנית, צפויה להמשיך את מומנטום הצמיחה החיובי. אמנם בתחילת השנה העלו בגרמניה את המע"מ משיעור של 16% ל- 19%, גורם שמקשה על הצריכה הפרטית, אך השיפור בשוק העבודה כפי שניתן לראות מהירידה בשיעורי האבטלה (ירידה מרמה של 12% ברבעון הראשון של 2005 ל- 9.2% כיום) צפויה לתמוך בתיקון כלפי מעלה בנתוני הצריכה הפרטית בהמשך השנה. אחד הגורמים העיקריים לירידה בשיעור האבטלה היינו הגברת הביקושים לייצוא הגרמני. מעניין לציין, כי בשל הרחבת מדינות היעד של הייצוא האירופאי התלות של הכלכלה האירופאית בכלכלה האמריקאית, שנמצאת כיום בהאטה, הלכה ופחתה.
כלכלת גרמניה, הכלכלה החזקה בגוש האירופאי, משפיעה על כלכלת גוש האירו כולו והערכות הכלכלנים לצמיחה החזויה בשנת 2007 בכלכלת הגוש התעדכנו כלפי מעלה. על פי הערכות הכלכלנים קצב הצמיחה של גוש האירו בשנת 2007 יעמוד על 2.6%, כך שלמעשה לראשונה מאז שנת 2001 הצמיחה באירופה צפויה להיות מהירה יותר מהצמיחה בארה"ב.
הצמיחה המהירה בגוש האירופאי, יחד עם תהליך העלאות הרבית, שעדיין לא בא לידי מיצוי (צפויות בין 1-2 העלאות ריבית נוספות השנה) תומכים בהתחזקות האירו מול הדולר, שהתחזק במהלך ה- 12 החודשים האחרונים בשיעור של כ-6% מול הדולר.
הצמיחה המהירה של הגוש האירופאי מוצאת ביטוי גם בצמיחת רווחיות החברות האירופאיות, שצמחו בשיעור גבוהה מהצפוי ברבעון הראשון ועדכנו את תחזיות הרווח שלהן להמשך השנה כלפי מעלה. גורמים אלו יחד עם מכפיל רווח נמוך יחסית של מדד המניות האירופאי (EURO STOCKS 50 נסחר במכפיל צפוי של 13) גוזר תמחור נוח למניות האירופאיות ומגדיל את אטרקטיביות ההשקעה בהם.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
