PHASE מה? כל השלבים עד ליציאת התרופה לשוק - חלק ב'
לאחר שהסברנו כאן אתמול את הבסיס של התנהלות שוק התרופות, בכתבה שניה בסדרה, הנוגעת להמשך השלבים במחזור חיי הפיתוח לתרופה, אנו מגיעים למעשה לשלב הקריטי ביותר עבור החברה, אך גם עבור המשקיע. עבור החברה מדובר בדבר האמיתי - ניסוי התרופה על בני אדם בדרך להצלחה/כישלון. עבור המשקיע, ברוב הפעמים שלב הניסויים הקליניים יהיה הפעם הראשונה בה הוא נחשף לחברה, ובנקודה זו חשוב שידע בפני מה הוא עומד.
בהנחה שהחברה עברה בהצלחה את השלב הפרה קליני, השלב הבא הוא שלב הניסויים הקליניים. הניסויים יערכו במספר שלבים, כשה-PHASE 1, הוא השלב הקליני הראשון, יערך על מספר מצומצם יחסית של בני אדם (20-80), ומטרתו, לבדוק את המינון האופטימאלי של הטיפול האפשרי לחולים, מבלי לגרום לתופעות לוואי מסוכנות, וכן לקבוע את הדרך המועדפת למתן הטיפול.
כאשר ניסוי נכנס לשלב זה של המחקר, לחוקרים כבר יש מידע על תופעות הלוואי הצפויות מניסויים בבעלי חיים), אבל מידע זה אינו מלא, לכן בזמן הניסוי נערך מעקב קפדני אחר החולים המשתתפים, כדי לאסוף מידע מפורט ומלא יותר על תופעות הלוואי). בשלב זה יחקרו בד"כ אנשים בריאים, זאת מלבד חולים במחלת הסרטן, וחולים במחלות סופניות. חשוב לציין, כי תהליך גיוס הנחקרים הוא שלב מייגע בפני עצמו ומהווה גם הוא נקודת ציון עבור החברה. בנוסף, גם לאחר שהחברה מקבלת את אישור המחקר לתרופה, נמשך המעקב אחר הנוטלים אותה, ומתבצעים ניסויים נוספים שמטרתם לבדוק אם התרופה תתאים גם לטיפול במחלות אחרות.
שלב זה הוא אומנם קצר במונחי פיתוח תרופה ואורך כחצי שנה עד שנה, אך מדובר במשוכה הגבוהה ביותר בה נתקלות החברות, זאת לנוכח אחוזי הצלחה נמוכים המראים על כך ש-50%-80% מהניסויים לא יצליחו לעבור לשלב הבא. יחד עם זאת העלויות לשלב זה אינן גבוהות במיוחד ויעמדו על סכומים של 0.5-1.5 מיליון דולר. בחברות לפיתוח תרופות אין זה נדיר לראות מיזוגים ורכישות כבר בשלב מוקדם זה, זאת בניגוד לחברות המפתחות מכשור רפואי, שם את מרבית המיזוגים והרכישות נראה בשלבים האחרונים שלפני אישור ה-FDA.
בשלב ה-PHASE 2 בניסויים הקליניים נבדקת השפעת התרופה על החולה, מתבצעות בדיקות שעשויות להצביע על שיפור במצבו של החולה בעקבות נטילת התרופה, זאת בנוסף לבחינת צדדים נוספים של בטיחות התרופה. בשלב זה ישתתפו בתהליך הניסויים בין 50 לכמה מאות חולים. הליך הניסוי ימשך 1.5-2.5 שנים בעלות של 3-10 מיליון דולר. גם בין החברות שהעפילו לשלב זה עומדים סיכויי המעבר לשלב הבא על פחות מ-50%.
בין החברות שנמצאות בשלב זה ניתן לציין את חברת אוביקיור, חברה בת של ביולייט שמפתחת 4 התוויות של תרופה לטיפול בבעיות השמנה. חברה נוספת היא כן פייט שהתרופה המתקדמת ביותר שלה ה-CF101 פותחה להתוויה של דלקת מפרקים שגרונית, תופעת העין היבשה ופסוריאזיס. בכל שלוש ההתוויות היא נמצאת בשלב השני של הניסויים הקליניים. גם התרופות - BL1020 ו- BL1040 של חברת ביוליין נמצאות על סף כניסה לשלב השני בניסויים.
חברות אשר הצליחו להגיע לשלב ה- PHASE 3 בניסויים יכולות בהחלט לטפוח לעצמן על השכם על כברת הדרך שעשו, אם כי עדיין לא יוכלו לנוח על זרי הדפנה ויאלצו להמשיך את עבודת המחקר במלוא הקיטור. שלב זה נחשב לשלב ניסויים מתקדם בו תבדוק החברה את אפקטיביות התרופה אל מול תרופות מקבילות בשוק, ואת תופעות הלוואי בתרופה החדשה לעומת התופעות הקיימות. כך לדוגמא, בתרופה שמיועדת להלחם בגידולים סרטניים תיבחן השפעתה אל מול טיפולים כימותרפיים בשיקלול תופעות הלוואי וכו''.
במסגרת הניסוי מחצית החולים יקבלו את הטיפול החדש והמחצית השנייה תקבל את הטיפול המקובל בשימוש כיום. תהליך בחירת הטיפול שיקבל כל חולה נקרא רנדומיזציה, כלומר בחירה באופן אקראי. תהליך הבחירה מתבצע על ידי גורם חיצוני ולא על ידי הרופא, או אחד מאנשי הצוות.
כמה יעלה לחברה בכדי להשלים את השלב? חברות שהגיעו עד הלום יצטרכו לפתוח את הארנק. שלב ה- PHASE 3 הוא היקר ביותר ועלותו נעה בין 10 ל-30 מיליון דולר. הסיבה לקפיצה בעלויות נובעת מכמות הנחקרים שנעה בין כמה מאות ועד ל-10,000 חולים שיגיעו בדרך כלל מבתי חולים שונים ולעיתים אף ממספר ארצות. אחוז המצליחים גם בשלב זה שאורך 2-5 שנים עומד עדיין רק על כ-50% בלבד.
נציין, כי בין החברות הציבוריות שחלק מתרופותיהן נמצא בימים אלו בשלב זה, ניתן למנות את פארמוס, ואת קמהדע.
בשלב האחרון לפני תחילת השיווק של התרופה - PHASE 4 מתבצעים ניסויים כשהתרופה כבר משווקת, למעקב שוטף ווידוא בטיחות המוצר על אוכלוסיה רחבה, מעקב תופעות לוואי.
בשלבים האחרונים, תעמוד החברה בפני בחינת הממצאים וקבלת אישורי השיווק מרשויות הרגולציה השונות (FDA, EMEA). בנוסף, החברה תדרש לקבלת כיסוי ביטוחי למוצר ע"י חברות הביטוח, ורק לאחר כל אלו אפשר יהיה להתחיל במכירות.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
