נפלאות הניוזלטר האלקטרוני

סוד הקסם של הניוזלטר הוא בכך שהוא מהווה ערוץ תקשורת קריאטיבי, עדכני, אמיתי ומהווה קו תקשורת איכותי בין המוצר וקהלי המטרה שלו. חשוב לא לשכוח להשקיע גם בעיצוב הגרפי
יעל לוטן |

רשת האינטרנט אשר חודרת לעצמותינו בעקביות כבר למעלה מעשור פורחת ומשגשגת ומשתלטת לה על שטחי פרסום שהיו נחלתם של העיתונים עד היום. רשת האינטרנט, כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ייצרה ערוץ תקשורת חד, מהיר ויעיל הרבה יותר ממה שיכולנו לעכל עד היום. העדכונים החדשותיים, המסחריים ומה לא מתיישנים חמש דקות לאחר שהופיעו ומפנים את מקומם לידיעה חדשה מסעירה יותר.

כמו כן, רשת האינטרנט ייצרה גם ערוצי לימוד נוספים כגון: לימוד מקוון, עיתונות מקוונת, אבטחת מידע, בניית אתרים ועוד. האינטרנט הוא תחום מובהק ליחסי ציבור בעידן החדש. האפשרויות לתקשר מסרים קצרים, מדויקים, וממוקדים לקהל היעד מתאימות כמו כפפה לתחום השיווק ויחסי הציבור.

ישנה גם ההופעה במנועי החיפוש באינטרנט שהיא מאוד חשובה ומשרתת היטב את הלקוח מתוך כך שהיא תמיד שם. ברגע שנכתב משהו על מישהו ברשת זה תמיד יופיע ובכל פעם ששמו יוקש יעלו כתבות גם מלפני מספר שנים להבדיל מעיתון אשר בדרך כלל הולך לפח יחד עם הכתבה גדולה וצבעונית ככל שתהיה.

מכאן מגיע גם אמצעי השיווק ה"חם" של העידן האינטרנטי החדש - ה-news letter אשר בימינו משמש כחלק בלתי נפרד ממערך השיווק והתדמית של החברה. ה-news letter הוא מכתב המכיל חדשות ועדכונים מעניינים הקשורים באופן ישיר לתחום עיסוקה של החברה או הארגון המוציא אותו לאור.

המכתב ערוך באופן השובה לא רק את הלב מבחינת תכנים אלא גם את העין, ולכן יש לייחס חשיבות רבה גם לעיצוב הגרפי התואם את התדמית ואת המותג של החברה.

למי מיועד הניוזלטר?

הניוזלטר האלקטרוני מיועד לקריאה על-ידי קהל הלקוחות של החברה ובעלי עניין. מכתב חדשות מקוון אשר כתוב ומעוצב היטב לא יעורר במכותב את הרושם שמדובר בכלי שיווקי מובהק, או חלילה בעלון של סופרמרקט.

כאשר כותבים מכתב מדויק ומתאים לקהל המטרה המנוי יקבל את המכתב, ישאב ממנו אינפורמציה וטיפים, יעיין בו באריכות ואף יעביר לאנשים נוספים ומכאן יופץ המסר של יחסי הציבור. סוד הקסם של הניוזלטר הוא בכך שהוא מהווה ערוץ תקשורת קריאטיבי, עדכני, אמיתי ומהווה קו תקשורת איכותי בין המוצר וקהלי המטרה שלו.

כמה עובדות על מכתבי חדשות

אמינות - לקוחות נוהגים לייחס למכתב חדשות אמינות גבוהה יותר מאשר למודעה.

מיצוב - חברה המפרסמת מכתב יוצרת לעצמה מיצוב (Positioning) ומבדלת את עצמה מיתר המתחרים.

שיווק אינטרנטי ישיר - מכתב חדשות נקרא על-ידי לקוחות ולקוחות פוטנציאליים בסבלנות רבה יותר ומאפשר להעביר להם אינפורמציה מעמיקה ורחבה על סוג המוצרים והשירותים שאנו מספקים - "שיווק אינטרנטי ישיר".

חיי מדף ארוכים - מכתב חדשות הוא בעל "חיי מדף" ארוכים יותר משל מודעה ולכן נשמר לאורך זמן ונקרא אצל אנשים רבים יותר (חברים, קרובי משפחה, שכנים, ועובדים של הלקוח).

מקצוענות - מכתב ערוך היטב מציג באור חיובי את עובדי החברה כמקצוענים המתמודדים עם בעיות. מכתב חדשות מצוין מצביע על מגמות חדשניות בתחום עיסוקה של החברה ולכן מושך אליו עוד ועוד קוראים המתעניינים בנושא.

תדמית - מכתבי חדשות הם חלק בלתי נפרד מהמותג. מכתב החדשות הוא חלק מהשפה הויזואלית והוא מעביר את המסרים והערכים של המוצר.

לסיכום הדברים, את המכתב האלקטרוני מומלץ להוציא כאשר יש לך מה לחדש ללקוח ולא לבזבז אותו על אותם התכנים כל הזמן. המכתב אמור לחדש ולעניין ולא למכור. הניוזלטר פותח, כמובן, את קווי התקשורת ומתוך כך מגיעים מתעניינים במוצר אך צריך להבין שמטרת המכתב היא לספר על ולא למכור את. כולנו יודעים שהלקוח לא אוהב ש"דוחפים" לו ולכן המכתב צריך להיות ערוך ומעוצב בצורה מאוד מתוחכמת אשר תגרום לכך שתגיע הסקרנות המתבקשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.