נפלאות הניוזלטר האלקטרוני
רשת האינטרנט אשר חודרת לעצמותינו בעקביות כבר למעלה מעשור פורחת ומשגשגת ומשתלטת לה על שטחי פרסום שהיו נחלתם של העיתונים עד היום. רשת האינטרנט, כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ייצרה ערוץ תקשורת חד, מהיר ויעיל הרבה יותר ממה שיכולנו לעכל עד היום. העדכונים החדשותיים, המסחריים ומה לא מתיישנים חמש דקות לאחר שהופיעו ומפנים את מקומם לידיעה חדשה מסעירה יותר.
כמו כן, רשת האינטרנט ייצרה גם ערוצי לימוד נוספים כגון: לימוד מקוון, עיתונות מקוונת, אבטחת מידע, בניית אתרים ועוד. האינטרנט הוא תחום מובהק ליחסי ציבור בעידן החדש. האפשרויות לתקשר מסרים קצרים, מדויקים, וממוקדים לקהל היעד מתאימות כמו כפפה לתחום השיווק ויחסי הציבור.
ישנה גם ההופעה במנועי החיפוש באינטרנט שהיא מאוד חשובה ומשרתת היטב את הלקוח מתוך כך שהיא תמיד שם. ברגע שנכתב משהו על מישהו ברשת זה תמיד יופיע ובכל פעם ששמו יוקש יעלו כתבות גם מלפני מספר שנים להבדיל מעיתון אשר בדרך כלל הולך לפח יחד עם הכתבה גדולה וצבעונית ככל שתהיה.
מכאן מגיע גם אמצעי השיווק ה"חם" של העידן האינטרנטי החדש - ה-news letter אשר בימינו משמש כחלק בלתי נפרד ממערך השיווק והתדמית של החברה. ה-news letter הוא מכתב המכיל חדשות ועדכונים מעניינים הקשורים באופן ישיר לתחום עיסוקה של החברה או הארגון המוציא אותו לאור.
המכתב ערוך באופן השובה לא רק את הלב מבחינת תכנים אלא גם את העין, ולכן יש לייחס חשיבות רבה גם לעיצוב הגרפי התואם את התדמית ואת המותג של החברה.
למי מיועד הניוזלטר?
הניוזלטר האלקטרוני מיועד לקריאה על-ידי קהל הלקוחות של החברה ובעלי עניין. מכתב חדשות מקוון אשר כתוב ומעוצב היטב לא יעורר במכותב את הרושם שמדובר בכלי שיווקי מובהק, או חלילה בעלון של סופרמרקט.
כאשר כותבים מכתב מדויק ומתאים לקהל המטרה המנוי יקבל את המכתב, ישאב ממנו אינפורמציה וטיפים, יעיין בו באריכות ואף יעביר לאנשים נוספים ומכאן יופץ המסר של יחסי הציבור. סוד הקסם של הניוזלטר הוא בכך שהוא מהווה ערוץ תקשורת קריאטיבי, עדכני, אמיתי ומהווה קו תקשורת איכותי בין המוצר וקהלי המטרה שלו.
כמה עובדות על מכתבי חדשות
אמינות - לקוחות נוהגים לייחס למכתב חדשות אמינות גבוהה יותר מאשר למודעה.
מיצוב - חברה המפרסמת מכתב יוצרת לעצמה מיצוב (Positioning) ומבדלת את עצמה מיתר המתחרים.
שיווק אינטרנטי ישיר - מכתב חדשות נקרא על-ידי לקוחות ולקוחות פוטנציאליים בסבלנות רבה יותר ומאפשר להעביר להם אינפורמציה מעמיקה ורחבה על סוג המוצרים והשירותים שאנו מספקים - "שיווק אינטרנטי ישיר".
חיי מדף ארוכים - מכתב חדשות הוא בעל "חיי מדף" ארוכים יותר משל מודעה ולכן נשמר לאורך זמן ונקרא אצל אנשים רבים יותר (חברים, קרובי משפחה, שכנים, ועובדים של הלקוח).
מקצוענות - מכתב ערוך היטב מציג באור חיובי את עובדי החברה כמקצוענים המתמודדים עם בעיות. מכתב חדשות מצוין מצביע על מגמות חדשניות בתחום עיסוקה של החברה ולכן מושך אליו עוד ועוד קוראים המתעניינים בנושא.
תדמית - מכתבי חדשות הם חלק בלתי נפרד מהמותג. מכתב החדשות הוא חלק מהשפה הויזואלית והוא מעביר את המסרים והערכים של המוצר.
לסיכום הדברים, את המכתב האלקטרוני מומלץ להוציא כאשר יש לך מה לחדש ללקוח ולא לבזבז אותו על אותם התכנים כל הזמן. המכתב אמור לחדש ולעניין ולא למכור. הניוזלטר פותח, כמובן, את קווי התקשורת ומתוך כך מגיעים מתעניינים במוצר אך צריך להבין שמטרת המכתב היא לספר על ולא למכור את. כולנו יודעים שהלקוח לא אוהב ש"דוחפים" לו ולכן המכתב צריך להיות ערוך ומעוצב בצורה מאוד מתוחכמת אשר תגרום לכך שתגיע הסקרנות המתבקשת.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
