נפלאות הניוזלטר האלקטרוני
רשת האינטרנט אשר חודרת לעצמותינו בעקביות כבר למעלה מעשור פורחת ומשגשגת ומשתלטת לה על שטחי פרסום שהיו נחלתם של העיתונים עד היום. רשת האינטרנט, כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ייצרה ערוץ תקשורת חד, מהיר ויעיל הרבה יותר ממה שיכולנו לעכל עד היום. העדכונים החדשותיים, המסחריים ומה לא מתיישנים חמש דקות לאחר שהופיעו ומפנים את מקומם לידיעה חדשה מסעירה יותר.
כמו כן, רשת האינטרנט ייצרה גם ערוצי לימוד נוספים כגון: לימוד מקוון, עיתונות מקוונת, אבטחת מידע, בניית אתרים ועוד. האינטרנט הוא תחום מובהק ליחסי ציבור בעידן החדש. האפשרויות לתקשר מסרים קצרים, מדויקים, וממוקדים לקהל היעד מתאימות כמו כפפה לתחום השיווק ויחסי הציבור.
ישנה גם ההופעה במנועי החיפוש באינטרנט שהיא מאוד חשובה ומשרתת היטב את הלקוח מתוך כך שהיא תמיד שם. ברגע שנכתב משהו על מישהו ברשת זה תמיד יופיע ובכל פעם ששמו יוקש יעלו כתבות גם מלפני מספר שנים להבדיל מעיתון אשר בדרך כלל הולך לפח יחד עם הכתבה גדולה וצבעונית ככל שתהיה.
מכאן מגיע גם אמצעי השיווק ה"חם" של העידן האינטרנטי החדש - ה-news letter אשר בימינו משמש כחלק בלתי נפרד ממערך השיווק והתדמית של החברה. ה-news letter הוא מכתב המכיל חדשות ועדכונים מעניינים הקשורים באופן ישיר לתחום עיסוקה של החברה או הארגון המוציא אותו לאור.
המכתב ערוך באופן השובה לא רק את הלב מבחינת תכנים אלא גם את העין, ולכן יש לייחס חשיבות רבה גם לעיצוב הגרפי התואם את התדמית ואת המותג של החברה.
למי מיועד הניוזלטר?
הניוזלטר האלקטרוני מיועד לקריאה על-ידי קהל הלקוחות של החברה ובעלי עניין. מכתב חדשות מקוון אשר כתוב ומעוצב היטב לא יעורר במכותב את הרושם שמדובר בכלי שיווקי מובהק, או חלילה בעלון של סופרמרקט.
כאשר כותבים מכתב מדויק ומתאים לקהל המטרה המנוי יקבל את המכתב, ישאב ממנו אינפורמציה וטיפים, יעיין בו באריכות ואף יעביר לאנשים נוספים ומכאן יופץ המסר של יחסי הציבור. סוד הקסם של הניוזלטר הוא בכך שהוא מהווה ערוץ תקשורת קריאטיבי, עדכני, אמיתי ומהווה קו תקשורת איכותי בין המוצר וקהלי המטרה שלו.
כמה עובדות על מכתבי חדשות
אמינות - לקוחות נוהגים לייחס למכתב חדשות אמינות גבוהה יותר מאשר למודעה.
מיצוב - חברה המפרסמת מכתב יוצרת לעצמה מיצוב (Positioning) ומבדלת את עצמה מיתר המתחרים.
שיווק אינטרנטי ישיר - מכתב חדשות נקרא על-ידי לקוחות ולקוחות פוטנציאליים בסבלנות רבה יותר ומאפשר להעביר להם אינפורמציה מעמיקה ורחבה על סוג המוצרים והשירותים שאנו מספקים - "שיווק אינטרנטי ישיר".
חיי מדף ארוכים - מכתב חדשות הוא בעל "חיי מדף" ארוכים יותר משל מודעה ולכן נשמר לאורך זמן ונקרא אצל אנשים רבים יותר (חברים, קרובי משפחה, שכנים, ועובדים של הלקוח).
מקצוענות - מכתב ערוך היטב מציג באור חיובי את עובדי החברה כמקצוענים המתמודדים עם בעיות. מכתב חדשות מצוין מצביע על מגמות חדשניות בתחום עיסוקה של החברה ולכן מושך אליו עוד ועוד קוראים המתעניינים בנושא.
תדמית - מכתבי חדשות הם חלק בלתי נפרד מהמותג. מכתב החדשות הוא חלק מהשפה הויזואלית והוא מעביר את המסרים והערכים של המוצר.
לסיכום הדברים, את המכתב האלקטרוני מומלץ להוציא כאשר יש לך מה לחדש ללקוח ולא לבזבז אותו על אותם התכנים כל הזמן. המכתב אמור לחדש ולעניין ולא למכור. הניוזלטר פותח, כמובן, את קווי התקשורת ומתוך כך מגיעים מתעניינים במוצר אך צריך להבין שמטרת המכתב היא לספר על ולא למכור את. כולנו יודעים שהלקוח לא אוהב ש"דוחפים" לו ולכן המכתב צריך להיות ערוך ומעוצב בצורה מאוד מתוחכמת אשר תגרום לכך שתגיע הסקרנות המתבקשת.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
