נפלאות הניוזלטר האלקטרוני
רשת האינטרנט אשר חודרת לעצמותינו בעקביות כבר למעלה מעשור פורחת ומשגשגת ומשתלטת לה על שטחי פרסום שהיו נחלתם של העיתונים עד היום. רשת האינטרנט, כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ייצרה ערוץ תקשורת חד, מהיר ויעיל הרבה יותר ממה שיכולנו לעכל עד היום. העדכונים החדשותיים, המסחריים ומה לא מתיישנים חמש דקות לאחר שהופיעו ומפנים את מקומם לידיעה חדשה מסעירה יותר.
כמו כן, רשת האינטרנט ייצרה גם ערוצי לימוד נוספים כגון: לימוד מקוון, עיתונות מקוונת, אבטחת מידע, בניית אתרים ועוד. האינטרנט הוא תחום מובהק ליחסי ציבור בעידן החדש. האפשרויות לתקשר מסרים קצרים, מדויקים, וממוקדים לקהל היעד מתאימות כמו כפפה לתחום השיווק ויחסי הציבור.
ישנה גם ההופעה במנועי החיפוש באינטרנט שהיא מאוד חשובה ומשרתת היטב את הלקוח מתוך כך שהיא תמיד שם. ברגע שנכתב משהו על מישהו ברשת זה תמיד יופיע ובכל פעם ששמו יוקש יעלו כתבות גם מלפני מספר שנים להבדיל מעיתון אשר בדרך כלל הולך לפח יחד עם הכתבה גדולה וצבעונית ככל שתהיה.
מכאן מגיע גם אמצעי השיווק ה"חם" של העידן האינטרנטי החדש - ה-news letter אשר בימינו משמש כחלק בלתי נפרד ממערך השיווק והתדמית של החברה. ה-news letter הוא מכתב המכיל חדשות ועדכונים מעניינים הקשורים באופן ישיר לתחום עיסוקה של החברה או הארגון המוציא אותו לאור.
המכתב ערוך באופן השובה לא רק את הלב מבחינת תכנים אלא גם את העין, ולכן יש לייחס חשיבות רבה גם לעיצוב הגרפי התואם את התדמית ואת המותג של החברה.
למי מיועד הניוזלטר?
הניוזלטר האלקטרוני מיועד לקריאה על-ידי קהל הלקוחות של החברה ובעלי עניין. מכתב חדשות מקוון אשר כתוב ומעוצב היטב לא יעורר במכותב את הרושם שמדובר בכלי שיווקי מובהק, או חלילה בעלון של סופרמרקט.
כאשר כותבים מכתב מדויק ומתאים לקהל המטרה המנוי יקבל את המכתב, ישאב ממנו אינפורמציה וטיפים, יעיין בו באריכות ואף יעביר לאנשים נוספים ומכאן יופץ המסר של יחסי הציבור. סוד הקסם של הניוזלטר הוא בכך שהוא מהווה ערוץ תקשורת קריאטיבי, עדכני, אמיתי ומהווה קו תקשורת איכותי בין המוצר וקהלי המטרה שלו.
כמה עובדות על מכתבי חדשות
אמינות - לקוחות נוהגים לייחס למכתב חדשות אמינות גבוהה יותר מאשר למודעה.
מיצוב - חברה המפרסמת מכתב יוצרת לעצמה מיצוב (Positioning) ומבדלת את עצמה מיתר המתחרים.
שיווק אינטרנטי ישיר - מכתב חדשות נקרא על-ידי לקוחות ולקוחות פוטנציאליים בסבלנות רבה יותר ומאפשר להעביר להם אינפורמציה מעמיקה ורחבה על סוג המוצרים והשירותים שאנו מספקים - "שיווק אינטרנטי ישיר".
חיי מדף ארוכים - מכתב חדשות הוא בעל "חיי מדף" ארוכים יותר משל מודעה ולכן נשמר לאורך זמן ונקרא אצל אנשים רבים יותר (חברים, קרובי משפחה, שכנים, ועובדים של הלקוח).
מקצוענות - מכתב ערוך היטב מציג באור חיובי את עובדי החברה כמקצוענים המתמודדים עם בעיות. מכתב חדשות מצוין מצביע על מגמות חדשניות בתחום עיסוקה של החברה ולכן מושך אליו עוד ועוד קוראים המתעניינים בנושא.
תדמית - מכתבי חדשות הם חלק בלתי נפרד מהמותג. מכתב החדשות הוא חלק מהשפה הויזואלית והוא מעביר את המסרים והערכים של המוצר.
לסיכום הדברים, את המכתב האלקטרוני מומלץ להוציא כאשר יש לך מה לחדש ללקוח ולא לבזבז אותו על אותם התכנים כל הזמן. המכתב אמור לחדש ולעניין ולא למכור. הניוזלטר פותח, כמובן, את קווי התקשורת ומתוך כך מגיעים מתעניינים במוצר אך צריך להבין שמטרת המכתב היא לספר על ולא למכור את. כולנו יודעים שהלקוח לא אוהב ש"דוחפים" לו ולכן המכתב צריך להיות ערוך ומעוצב בצורה מאוד מתוחכמת אשר תגרום לכך שתגיע הסקרנות המתבקשת.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
