יאיר זימון על הנגיד והדולר: על מה המהומה?

פרופ' זימון סבור כי הואיל והבנק המרכזי נוכח פעם אחר פעם, כי הפחתת ריבית אינה מסוגלת למשוך את שער הדולר מול השקל בטווח הקצר - הרי שהדבר יכול להסביר את החלטת הנגיד האחרונה להשאיר את הריבית לחודש אפריל על כנה

בשנים 2004 עד 2006 עלו /ירדו מדדי המחירים לצרכן בישראל בשיעורים שנתיים של 1.2%, 2.4% ומינוס 0.1%, בהתאמה. שעור עלייה / ירידת הדולר באותן שנים עמד על מינוס 0.7%, 5.9% ו-מינוס 8.3%, בהתאמה. על פי ההנחה מקובלת, שיעור התרומה של השינוי בשער הדולר למדד מסתכם בכ-0.2% כלומר: כל עלייה או ירידה של הדולר ב-1% מול השקל גורעת או מוסיפה 0.2% למדד המחירים לצרכן.

לפיכך, חשבון פשוט מראה כי נטרול של תנועת הדולר בשנים הללו, מותיר את מדדי המחירים לצרכן ברמה של 1.3%, 1.2% ו 1.6% בשנים 2004 עד 2006.

לכל הדעות - מספרים יפים ונוחים לבנק ישראל. אם נוסיף לכך עלייה הדרגתית במחירי האנרגיה על רקע המתיחות הגואה מול איראן ולצד זה את ההרחבה בפעילות הכלכלית המקומית - לצד הרמזים לכך כי הריבית האמריקאית לא תועלה בקרוב הרי שאנו עשויים למצוא את האינפלציה המקומית מגיעה די בקלות למרכז היעד השנתי אותו קבעה הממשלה ואולי אף מעבר לכך. הנתונים המצטברים אודות הפעילות הכלכלית לשנת 2006, מצביעים על עליית מכובדת בתוצר המקומי הגולמי בשיעור של 5.1% לצד עליית התוצר הגולמי לנפש ב-3.2% בצירוף גידול בצריכה הפרטית.

לפיכך, במונחי "שיקולי אינפלציה" יכול בנק ישראל "להסתפק" בשער דולר יציב מול השקל גם ברמות של 4.2 לערך ועדיין לעמוד ביעד האינפלציוני לשנת 2007.

הואיל והבנק המרכזי נוכח פעם אחר פעם, כי הפחתת ריבית אינה מסוגלת למשוך את שער הדולר אל מול השקל בטווח הקצר ( מסיבות של זרימת הון זר ארצה ו/או מגמת היחלשות של המטבע האמריקאי בעולם בכלל), הרי שהדבר יכול להסביר את החלטת הנגיד האחרונה להשאיר את הריבית לחודש אפריל על כנה.

מכאן ייתכנו שני תסריטים סבירים

האחד: הדולר יישאר יציב אל מול השקל בטווח הקצר (בטווחים של 4.17-4.22), שאז לא יזדקק הנגיד לשנות את גובה הריבית. ובוודאי כל עוד הריבית האמריקאית לא משתנה – מה שצפוי להתקיים עד תום המחצית הראשונה של 2007.

השני: הדולר ימשיך מסעו דרומה, מה שיחייב את הנגיד להגיב בהפחתת ריבית נוספת - על מנת שלא להיגרר שוב למדדים שליליים.

כיום האג"ח השקלי הממשלתי מספק תשואות ברמה של 4.1% עד 4.35% ברוטו לטווחים הקצרים ותשואה של כ-4.9% עד 5.21% לטווחים הארוכים בעוד הצמודים ממשלתיים מספקים תשואה של כ- 3% ברוטו. האג"ח הקונצרני צמוד המדד בדירוג גבוה מגלם תוספת פרמיה של כ 0.7% עד 0.9% מעל הצמודים הממשלתיים עד רמות של 3.9% שנתי ברוטו.

היה והתסריט השני יתממש – הרי שבטווח הקצר – עדיין יתכנו רווחי הון מעטים באג"ח השיקליות הארוכות, כפי שראינו בימים האחרונים – טרם פרסום החלטת הריבית לחודש אפריל. ולפיכך דחייה קלה של המעבר בין האג"ח השיקלי הארוך לאג"ח קונצרני בעל מח"מ בינוני - ארוך בשילוב קיצור משמעותי של מח"מ החלק השקלי – עשויים להניב בטווח החודשים הקרובים תשואות נאות.

מכאן ניתן להניח, כי חיזוק הדרגתי של המרכיב האג"חי הצמוד בדגש על אג"ח קונצרני - יהיה מהלך נכון לביצוע. באשר לקצב. הדבר כבר תלוי הרבה מאוד בהתפתחויות בשבועות הקרובים בשער הדולר כאמור.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

עדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסףעדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"

עדי נוב, מנכ"לית בססח בוועידה הכלכלית של ביזפורטל מדברת על תנאי התשלום במשק אבל אופטימית על העתיד: המחצית השנייה של 2026 תהיה תקופה של פריצה קדימה וצמיחה, וכעת זה הזמן לניהול סיכונים נכון על מנת להגיע אליה מוכנים ולנצל אותה

זיו וולף |
נושאים בכתבה ביטוח

חברת הביטוח בססח מתמקדת באחד הנושאים שהפכו להיות מורכבים ומעניינים מאוד בשנים האחרונות: ביטוחי סחר חוץ. עדי נוב, מנכ"לית בססח, מסבירה מדוע ניהול נכון של אשראי מסחרי הוא אחד המנועים הקריטיים לצמיחת החברות בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית וכלכלית.

"בססח הוקמה על ידי המדינה בשנות החמישים במטרה ברורה לתמוך ביצוא הישראלי, וממשיכה לשאת ייעוד זה עד היום. למרות שחלפו כמה עשורים מאז, המודל הבסיסי לא השתנה. החברה מבטחת את האשראי שחברות מעניקות ללקוחות שלהן, בארץ ובעיקר בחו"ל. מחצית מפעילותה מתמקדת ביצואנים ישראלים שפועלים מול רוכשים מעבר לים" מספרת נוב.

לדבריה, החוב של הלקוחות הוא אחד הנכסים הפחות מובנים אך המשמעותיים ביותר במאזני החברות. "כאשר עסקה מתבצעת בתנאי תשלום שוטף פלוס, הלקוח למעשה מקבל אשראי מהספק בלי משכנתא, בלי חתימה ובלי ריבית. במילים אחרות, כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה. בססח נכנסת לתמונה ומספקת רשת ביטחון: אם לקוח פושט רגל, נקלע לקשיים או שמתחולל אירוע מדיני שמונע ממנו להעביר את התשלום, החברה משלמת במקום החייב".

"בעשור האחרון יש חמש מדינות בעולם שבהן פשוט לא נשאר מטבע חוץ, ולכן היצואנים הישראלים לא קיבלו תשלום, למרות רצון טוב של החייבים. במקרה כזה הביטוח של בססח הוא ההבדל בין הפסד מוחלט לבין קבלת רוב הכסף. מעבר להגנה עצמה, המנגנון מאפשר לחברות לחדד את הפוקוס העסקי שלהן. כשלקוח חדש מגיע, לא תמיד ברור אם הוא באמת זקוק למוצר או לחילופין פשוט מחפש אשראי. לבססח יש היכולת לזהות זאת".

ספרי על השינויים באקלים העסקי בשנים האחרונות

"העולם העסקי נמצא בתקופה מורכבת: אי וודאות ביטחונית, ריבית שנותרה גבוהה יותר מהציפיות והאטה בצריכה הפרטית. כל אלה מקשים על מנהלים להחליט האם לגייס הון, להגדיל מלאים או להשקיע בציוד חדש. מצד שני, דווקא תקופת חוסר הוודאות מייצרת הזדמנויות. מי שמבצע היום החלטות אמיצות יכול להגיע מוכן לצמיחה שצפויה במחצית השנייה של 2026".