יאיר זימון על הנגיד והדולר: על מה המהומה?
בשנים 2004 עד 2006 עלו /ירדו מדדי המחירים לצרכן בישראל בשיעורים שנתיים של 1.2%, 2.4% ומינוס 0.1%, בהתאמה. שעור עלייה / ירידת הדולר באותן שנים עמד על מינוס 0.7%, 5.9% ו-מינוס 8.3%, בהתאמה. על פי ההנחה מקובלת, שיעור התרומה של השינוי בשער הדולר למדד מסתכם בכ-0.2% כלומר: כל עלייה או ירידה של הדולר ב-1% מול השקל גורעת או מוסיפה 0.2% למדד המחירים לצרכן.
לפיכך, חשבון פשוט מראה כי נטרול של תנועת הדולר בשנים הללו, מותיר את מדדי המחירים לצרכן ברמה של 1.3%, 1.2% ו 1.6% בשנים 2004 עד 2006.
לכל הדעות - מספרים יפים ונוחים לבנק ישראל. אם נוסיף לכך עלייה הדרגתית במחירי האנרגיה על רקע המתיחות הגואה מול איראן ולצד זה את ההרחבה בפעילות הכלכלית המקומית - לצד הרמזים לכך כי הריבית האמריקאית לא תועלה בקרוב הרי שאנו עשויים למצוא את האינפלציה המקומית מגיעה די בקלות למרכז היעד השנתי אותו קבעה הממשלה ואולי אף מעבר לכך. הנתונים המצטברים אודות הפעילות הכלכלית לשנת 2006, מצביעים על עליית מכובדת בתוצר המקומי הגולמי בשיעור של 5.1% לצד עליית התוצר הגולמי לנפש ב-3.2% בצירוף גידול בצריכה הפרטית.
לפיכך, במונחי "שיקולי אינפלציה" יכול בנק ישראל "להסתפק" בשער דולר יציב מול השקל גם ברמות של 4.2 לערך ועדיין לעמוד ביעד האינפלציוני לשנת 2007.
הואיל והבנק המרכזי נוכח פעם אחר פעם, כי הפחתת ריבית אינה מסוגלת למשוך את שער הדולר אל מול השקל בטווח הקצר ( מסיבות של זרימת הון זר ארצה ו/או מגמת היחלשות של המטבע האמריקאי בעולם בכלל), הרי שהדבר יכול להסביר את החלטת הנגיד האחרונה להשאיר את הריבית לחודש אפריל על כנה.
מכאן ייתכנו שני תסריטים סבירים
האחד: הדולר יישאר יציב אל מול השקל בטווח הקצר (בטווחים של 4.17-4.22), שאז לא יזדקק הנגיד לשנות את גובה הריבית. ובוודאי כל עוד הריבית האמריקאית לא משתנה – מה שצפוי להתקיים עד תום המחצית הראשונה של 2007.
השני: הדולר ימשיך מסעו דרומה, מה שיחייב את הנגיד להגיב בהפחתת ריבית נוספת - על מנת שלא להיגרר שוב למדדים שליליים.
כיום האג"ח השקלי הממשלתי מספק תשואות ברמה של 4.1% עד 4.35% ברוטו לטווחים הקצרים ותשואה של כ-4.9% עד 5.21% לטווחים הארוכים בעוד הצמודים ממשלתיים מספקים תשואה של כ- 3% ברוטו. האג"ח הקונצרני צמוד המדד בדירוג גבוה מגלם תוספת פרמיה של כ 0.7% עד 0.9% מעל הצמודים הממשלתיים עד רמות של 3.9% שנתי ברוטו.
היה והתסריט השני יתממש – הרי שבטווח הקצר – עדיין יתכנו רווחי הון מעטים באג"ח השיקליות הארוכות, כפי שראינו בימים האחרונים – טרם פרסום החלטת הריבית לחודש אפריל. ולפיכך דחייה קלה של המעבר בין האג"ח השיקלי הארוך לאג"ח קונצרני בעל מח"מ בינוני - ארוך בשילוב קיצור משמעותי של מח"מ החלק השקלי – עשויים להניב בטווח החודשים הקרובים תשואות נאות.
מכאן ניתן להניח, כי חיזוק הדרגתי של המרכיב האג"חי הצמוד בדגש על אג"ח קונצרני - יהיה מהלך נכון לביצוע. באשר לקצב. הדבר כבר תלוי הרבה מאוד בהתפתחויות בשבועות הקרובים בשער הדולר כאמור.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
