יאיר זימון על הנגיד והדולר: על מה המהומה?
בשנים 2004 עד 2006 עלו /ירדו מדדי המחירים לצרכן בישראל בשיעורים שנתיים של 1.2%, 2.4% ומינוס 0.1%, בהתאמה. שעור עלייה / ירידת הדולר באותן שנים עמד על מינוס 0.7%, 5.9% ו-מינוס 8.3%, בהתאמה. על פי ההנחה מקובלת, שיעור התרומה של השינוי בשער הדולר למדד מסתכם בכ-0.2% כלומר: כל עלייה או ירידה של הדולר ב-1% מול השקל גורעת או מוסיפה 0.2% למדד המחירים לצרכן.
לפיכך, חשבון פשוט מראה כי נטרול של תנועת הדולר בשנים הללו, מותיר את מדדי המחירים לצרכן ברמה של 1.3%, 1.2% ו 1.6% בשנים 2004 עד 2006.
לכל הדעות - מספרים יפים ונוחים לבנק ישראל. אם נוסיף לכך עלייה הדרגתית במחירי האנרגיה על רקע המתיחות הגואה מול איראן ולצד זה את ההרחבה בפעילות הכלכלית המקומית - לצד הרמזים לכך כי הריבית האמריקאית לא תועלה בקרוב הרי שאנו עשויים למצוא את האינפלציה המקומית מגיעה די בקלות למרכז היעד השנתי אותו קבעה הממשלה ואולי אף מעבר לכך. הנתונים המצטברים אודות הפעילות הכלכלית לשנת 2006, מצביעים על עליית מכובדת בתוצר המקומי הגולמי בשיעור של 5.1% לצד עליית התוצר הגולמי לנפש ב-3.2% בצירוף גידול בצריכה הפרטית.
לפיכך, במונחי "שיקולי אינפלציה" יכול בנק ישראל "להסתפק" בשער דולר יציב מול השקל גם ברמות של 4.2 לערך ועדיין לעמוד ביעד האינפלציוני לשנת 2007.
הואיל והבנק המרכזי נוכח פעם אחר פעם, כי הפחתת ריבית אינה מסוגלת למשוך את שער הדולר אל מול השקל בטווח הקצר ( מסיבות של זרימת הון זר ארצה ו/או מגמת היחלשות של המטבע האמריקאי בעולם בכלל), הרי שהדבר יכול להסביר את החלטת הנגיד האחרונה להשאיר את הריבית לחודש אפריל על כנה.
מכאן ייתכנו שני תסריטים סבירים
האחד: הדולר יישאר יציב אל מול השקל בטווח הקצר (בטווחים של 4.17-4.22), שאז לא יזדקק הנגיד לשנות את גובה הריבית. ובוודאי כל עוד הריבית האמריקאית לא משתנה – מה שצפוי להתקיים עד תום המחצית הראשונה של 2007.
השני: הדולר ימשיך מסעו דרומה, מה שיחייב את הנגיד להגיב בהפחתת ריבית נוספת - על מנת שלא להיגרר שוב למדדים שליליים.
כיום האג"ח השקלי הממשלתי מספק תשואות ברמה של 4.1% עד 4.35% ברוטו לטווחים הקצרים ותשואה של כ-4.9% עד 5.21% לטווחים הארוכים בעוד הצמודים ממשלתיים מספקים תשואה של כ- 3% ברוטו. האג"ח הקונצרני צמוד המדד בדירוג גבוה מגלם תוספת פרמיה של כ 0.7% עד 0.9% מעל הצמודים הממשלתיים עד רמות של 3.9% שנתי ברוטו.
היה והתסריט השני יתממש – הרי שבטווח הקצר – עדיין יתכנו רווחי הון מעטים באג"ח השיקליות הארוכות, כפי שראינו בימים האחרונים – טרם פרסום החלטת הריבית לחודש אפריל. ולפיכך דחייה קלה של המעבר בין האג"ח השיקלי הארוך לאג"ח קונצרני בעל מח"מ בינוני - ארוך בשילוב קיצור משמעותי של מח"מ החלק השקלי – עשויים להניב בטווח החודשים הקרובים תשואות נאות.
מכאן ניתן להניח, כי חיזוק הדרגתי של המרכיב האג"חי הצמוד בדגש על אג"ח קונצרני - יהיה מהלך נכון לביצוע. באשר לקצב. הדבר כבר תלוי הרבה מאוד בהתפתחויות בשבועות הקרובים בשער הדולר כאמור.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
