יאיר זימון על הנגיד והדולר: על מה המהומה?

פרופ' זימון סבור כי הואיל והבנק המרכזי נוכח פעם אחר פעם, כי הפחתת ריבית אינה מסוגלת למשוך את שער הדולר מול השקל בטווח הקצר - הרי שהדבר יכול להסביר את החלטת הנגיד האחרונה להשאיר את הריבית לחודש אפריל על כנה

בשנים 2004 עד 2006 עלו /ירדו מדדי המחירים לצרכן בישראל בשיעורים שנתיים של 1.2%, 2.4% ומינוס 0.1%, בהתאמה. שעור עלייה / ירידת הדולר באותן שנים עמד על מינוס 0.7%, 5.9% ו-מינוס 8.3%, בהתאמה. על פי ההנחה מקובלת, שיעור התרומה של השינוי בשער הדולר למדד מסתכם בכ-0.2% כלומר: כל עלייה או ירידה של הדולר ב-1% מול השקל גורעת או מוסיפה 0.2% למדד המחירים לצרכן.

לפיכך, חשבון פשוט מראה כי נטרול של תנועת הדולר בשנים הללו, מותיר את מדדי המחירים לצרכן ברמה של 1.3%, 1.2% ו 1.6% בשנים 2004 עד 2006.

לכל הדעות - מספרים יפים ונוחים לבנק ישראל. אם נוסיף לכך עלייה הדרגתית במחירי האנרגיה על רקע המתיחות הגואה מול איראן ולצד זה את ההרחבה בפעילות הכלכלית המקומית - לצד הרמזים לכך כי הריבית האמריקאית לא תועלה בקרוב הרי שאנו עשויים למצוא את האינפלציה המקומית מגיעה די בקלות למרכז היעד השנתי אותו קבעה הממשלה ואולי אף מעבר לכך. הנתונים המצטברים אודות הפעילות הכלכלית לשנת 2006, מצביעים על עליית מכובדת בתוצר המקומי הגולמי בשיעור של 5.1% לצד עליית התוצר הגולמי לנפש ב-3.2% בצירוף גידול בצריכה הפרטית.

לפיכך, במונחי "שיקולי אינפלציה" יכול בנק ישראל "להסתפק" בשער דולר יציב מול השקל גם ברמות של 4.2 לערך ועדיין לעמוד ביעד האינפלציוני לשנת 2007.

הואיל והבנק המרכזי נוכח פעם אחר פעם, כי הפחתת ריבית אינה מסוגלת למשוך את שער הדולר אל מול השקל בטווח הקצר ( מסיבות של זרימת הון זר ארצה ו/או מגמת היחלשות של המטבע האמריקאי בעולם בכלל), הרי שהדבר יכול להסביר את החלטת הנגיד האחרונה להשאיר את הריבית לחודש אפריל על כנה.

מכאן ייתכנו שני תסריטים סבירים

האחד: הדולר יישאר יציב אל מול השקל בטווח הקצר (בטווחים של 4.17-4.22), שאז לא יזדקק הנגיד לשנות את גובה הריבית. ובוודאי כל עוד הריבית האמריקאית לא משתנה – מה שצפוי להתקיים עד תום המחצית הראשונה של 2007.

השני: הדולר ימשיך מסעו דרומה, מה שיחייב את הנגיד להגיב בהפחתת ריבית נוספת - על מנת שלא להיגרר שוב למדדים שליליים.

כיום האג"ח השקלי הממשלתי מספק תשואות ברמה של 4.1% עד 4.35% ברוטו לטווחים הקצרים ותשואה של כ-4.9% עד 5.21% לטווחים הארוכים בעוד הצמודים ממשלתיים מספקים תשואה של כ- 3% ברוטו. האג"ח הקונצרני צמוד המדד בדירוג גבוה מגלם תוספת פרמיה של כ 0.7% עד 0.9% מעל הצמודים הממשלתיים עד רמות של 3.9% שנתי ברוטו.

היה והתסריט השני יתממש – הרי שבטווח הקצר – עדיין יתכנו רווחי הון מעטים באג"ח השיקליות הארוכות, כפי שראינו בימים האחרונים – טרם פרסום החלטת הריבית לחודש אפריל. ולפיכך דחייה קלה של המעבר בין האג"ח השיקלי הארוך לאג"ח קונצרני בעל מח"מ בינוני - ארוך בשילוב קיצור משמעותי של מח"מ החלק השקלי – עשויים להניב בטווח החודשים הקרובים תשואות נאות.

מכאן ניתן להניח, כי חיזוק הדרגתי של המרכיב האג"חי הצמוד בדגש על אג"ח קונצרני - יהיה מהלך נכון לביצוע. באשר לקצב. הדבר כבר תלוי הרבה מאוד בהתפתחויות בשבועות הקרובים בשער הדולר כאמור.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%

מדד מחירי הדירות (יד שנייה וחדשות) ירד ב-0.2%, מחירי הדירות מקבלנים ללא דירות בהנחה ירדו ב-0.3%; ומה קרה במדד תשומות הבנייה?

אדיר בן עמי |

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.7%, בדומה להערכות הכלכלנים. מחירי הדירות המשיכו לרדת. מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%, מדד מחירי הדירות (יד שנייה וחדשות) ירד ב-0.2%, מחירי הדירות מקבלנים ללא דירות בהנחה ירדו ב-0.3%.



בשנים עשר החודשים האחרונים (אוגוסט 2025 לעומת אוגוסט 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.9%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שעלה ב-2.9%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-1.6%, ירקות טריים שעלו ב-1.5%, דיור שעלה ב-0.8% ותחזוקת הדירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: פירות טריים שירדו ב-2.7%, הלבשה והנעלה שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.5%. 

בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 2.7% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 5.5%.





מדד המחירים באוגוסט - בהתאם להערכות; הסיכוי להפחתת ריבית עולה