שאלה של מטבעות
יצואנים ישראלים ומשקיעים רבים הרגישו במהלך שנת 2006 כיצד פגעה צניחת שער הדולר מול השקל בשורת הרווח שלהם. צניחת שער הדולר בשיעור של כ- 12% מול השקל פגעה גם בשוק הנדל"ן המקומי, בשעה שמוכרי הנכסים קיבלו פחות שקלים תמורת נכסיהם שתומחרו בדולרים. פתאום הפך המטבע של "הכלכלה החזקה בעולם" – לפחות בטוח. פגיעה כלכלית זו הביאה יצואנים וכן סוחרי נדל"ן ופורקס לכדי הבנה כי יש לגדר את הסיכונים הנובעים מהשינויים בשערי המטבעות והריביות.
"במצבים מסוג זה ראוי לנקוט בפעולות גידור סיכונים והקטנת החשיפה למטבע זר" אומר ניר יפה, מנהל סניף ישראל של פינוטק, מפעילת המערכת למסחר פיננסי באינטרנט. יפה מסביר כי ישנן מגוון דרכים להתגונן מפני ירידת ערך המט"ח באמצעות כלים פיננסים שונים .
הגנות פיננסיות: עסקת Forward
"אחד מכלי המסחר הבסיסיים לשם ביצוע גידור הינו עסקת שער חליפין במט"ח מסוג Forward" אומר יפה. עסקת שער חליפין מסוג זה הנה הסכם בין הקונה והמוכר של המט"ח. בעסקת Forward נקבע כי בתאריך מוסכם מראש תתבצע מכירת מט"ח בשער שעליו הוסכם מראש. השער מחושב עפ"י שער הספוט (המחיר הנוכחי – ג.ש.), בתוספת הפרשי הריביות בין המטבעות, לתקופת העסקה.
יפה מסביר כי עסקה זו מיועדת למשקיעים אשר יש להם תקבול/תשלום עתידי והם מעוניינים לקבע מראש את שער החליפין על מנת למנוע חשיפה מפני שינויים בשער החליפין. כמו כן מיועדת עסקה כזו למשקיעים המחפשים ליהנות מתנועת שער חליפין בכיוון מסוים עד לתאריך עתידי כלשהו. ניתן להבין עסקת Forward באמצעות הדוגמא הבאה: קניית דולר לעומת יורו.
"עסקה מעין זו משולה ללקיחת הלוואה ביורו, והפקדתו בפיקדון דולרי" מוסיף יפה.
כאשר השערים פועלים בכיוון שלילי ומגיעים לרמה שהוגדרה מראש כסיכון, תבוצע פעולת גידור באמצעות Forward. בפיחות/ירידת שער חליפין של מטבע החוץ, עלולה החברה המייצאת לקבל תקבול עתידי נמוך יותר עבור המוצר בעתיד, זאת עקב מדיניות תשלומים של "שוטף פלוס".
לדוגמא, חברה אמריקאית X מוכרת לחברה ספרדית Y מוצר מסוים. תמורת מוצר זה צפויה החברה האמריקאית לקבל 100,000 EURO בעוד 60 יום. מטבע הייחוס של החברה האמריקאית X הוא הדולר האמריקאי - USD.
בעת חתימת החוזה מבצעת החברה האמריקאית הגנת Forward בכדי להגן על עצמה מפני ירידות שערים. לפי הגנה זו מוכרת החברה האמריקאית EURO כנגד USD למועד התקבול העתידי ובה שער חליפין הוא 1.25 EURO ל-דולר (USD) או בקיצור EUR USD. במידה ושער החליפין ירד הרווח בגידור יקזז את ההפסד בפועל של התקבול הקטן יותר, וכך תגן על עצמה החברה האמריקאית.
הגנות Forward מגינות גם ממצבי ייסוף ו/או עליית שער חליפין לחברות המייבאות סחורות העלולות להתייקר כתוצאה מייסוף או עליית שער החליפין של מטבע הייחוס אל מול המטבע הזר. במצב זה, עלולה החברה המייבאת לשלם תשלום עתידי גבוה יותר עבור המוצר שקנתה. לדוגמא, חברה אמריקאית מייבאת מוצרים מספרד. חברה זו קנתה מחברה ספרדית מוצר וצפויה לשלם 100,000 EURO בעוד 60 יום. בכדי להגן על עצמה מבצעת החברה האמריקאית עסקת Forward למועד התקבול העתידי. החברה האמריקאית (שכאמור מטבע הייחוס שלה הוא USD) – קונה EURO לפי
שער חליפין 1.25 EURUSD כנגד הדולר.
במידה ושער החליפין יעלה – יקזז הרווח בגידור את ההפסד בפועל של התשלום (שהפך להיות ליקר יותר עם עליית המחירים) וכך תיווצר הגנה לחברה האמריקאית.
כאשר השערים פועלים בכיוון חיובי לסיכון ומגיעים לרמה שהוגדרה מראש יבוצע קיזוז הרווחים מול הפסד הגידור כך: במצב שבו יחול ייסוף או עליית שער חליפין של מטבע החוץ, בו מתבצע המסחר, עשויה החברה המייצאת לקבל תקבול עתידי גבוה יותר עבור המוצר בעתיד. כאשר החברה המייצאת רואה כי יש ייסוף, היא תנעל את הגידור (עם רמת שולי בטחון מוגדרים) וכך תמקסם את רווחיה במידה ויש שוב שינוי כיוון שלילי לשע"ח שממנו רוצה להגן היא תבצע שוב הגנה שתהיה זולה יותר.
בעת פיחות צפוי או ירידה צפויה של שערי חליפין של מטבע חוץ, צפויה היבואנית לשלם תשלום עתידי קטן יותר עבור המוצר שקנתה. כאשר החברה המייבאת רואה כי יש פיחות החיובי מבחינתה, היא תנעל את הגידור (עם רמת שולי בטחון מוגדרים) וכך עשויה למקסם רווחים. במידה ויתבצע שינוי לכיוון שער החליפין המקורי היא תבצע שוב הגנה שתהיה זולה יותר.
להפרשי ריביות של שערי חליפין משמעות רבה: "כאשר בצמד מטבעות קיימים פערים גבוהים מאוד בריביות שערי חליפין, כאשר כלל האצבע המקובל הוא 7% ומעלה, יש לשקול בזהירות את השימוש ב-Forward. משום שבפערי ריביות גבוהים כאלה יש לעיתים ליקויים בתמחור שערי ה-Forward. במקרים אלו (למשל) עשויים אלה להיות גבוהים מאלו שיהיו בפועל בסוף התקופה האמורה. במצבים אלו ניתן לשקול להשתמש באופציות מטבע חוץ", אומר יפה.
הגנות פיננסיות: אופציות מט"ח
"אחד מיתרונות הגידור באמצעות אופציה, על פני כל צורת גידור אחרת, היא הגבל ההפסד המקסימאלי כתוצאה מהגידור. משקיע יודע מהי עלות הפרמיה של האופציה כבר בתחילת חיי האופציה, ובנוסף יודע כי זהו ההפסד המקסימאלי שיוכל לספוג, לא משנה אילו תזוזות יהיו בשוק". מסביר יפה.
"יתרון נוסף של מכשיר זה הוא בתהליך הקנייה. בזמן קניית האופציה אין פגיעה ברווח של ההשקעות או של נכס הבסיס, מלבד תשלום חד פעמי בגובה הפרמיה. כלומר, במידה וכיוון המסחר שבחר המשקיע היה נכון, ואין כל צורך בפעולת הגידור הנגדית, יכול המשקיע להחליט כי אינו מעוניין לממש את האופציה ההפוכה, ובכך לא יפגעו הרווחים עצמם.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.