שאלה של מטבעות

ההשקעה בישראל בשקלים מחייבת התמודדות עם חשיפה למטבע זר. כיצד מגדרים סיכוני מטבע? כיצד מבטיחים שהרווח בשקלים לא יאבד מול עוצמתו של האירו?

יצואנים ישראלים ומשקיעים רבים הרגישו במהלך שנת 2006 כיצד פגעה צניחת שער הדולר מול השקל בשורת הרווח שלהם. צניחת שער הדולר בשיעור של כ- 12% מול השקל פגעה גם בשוק הנדל"ן המקומי, בשעה שמוכרי הנכסים קיבלו פחות שקלים תמורת נכסיהם שתומחרו בדולרים. פתאום הפך המטבע של "הכלכלה החזקה בעולם" – לפחות בטוח. פגיעה כלכלית זו הביאה יצואנים וכן סוחרי נדל"ן ופורקס לכדי הבנה כי יש לגדר את הסיכונים הנובעים מהשינויים בשערי המטבעות והריביות.

"במצבים מסוג זה ראוי לנקוט בפעולות גידור סיכונים והקטנת החשיפה למטבע זר" אומר ניר יפה, מנהל סניף ישראל של פינוטק, מפעילת המערכת למסחר פיננסי באינטרנט. יפה מסביר כי ישנן מגוון דרכים להתגונן מפני ירידת ערך המט"ח באמצעות כלים פיננסים שונים .

הגנות פיננסיות: עסקת Forward

"אחד מכלי המסחר הבסיסיים לשם ביצוע גידור הינו עסקת שער חליפין במט"ח מסוג Forward" אומר יפה. עסקת שער חליפין מסוג זה הנה הסכם בין הקונה והמוכר של המט"ח. בעסקת Forward נקבע כי בתאריך מוסכם מראש תתבצע מכירת מט"ח בשער שעליו הוסכם מראש. השער מחושב עפ"י שער הספוט (המחיר הנוכחי – ג.ש.), בתוספת הפרשי הריביות בין המטבעות, לתקופת העסקה.

יפה מסביר כי עסקה זו מיועדת למשקיעים אשר יש להם תקבול/תשלום עתידי והם מעוניינים לקבע מראש את שער החליפין על מנת למנוע חשיפה מפני שינויים בשער החליפין. כמו כן מיועדת עסקה כזו למשקיעים המחפשים ליהנות מתנועת שער חליפין בכיוון מסוים עד לתאריך עתידי כלשהו. ניתן להבין עסקת Forward באמצעות הדוגמא הבאה: קניית דולר לעומת יורו.

"עסקה מעין זו משולה ללקיחת הלוואה ביורו, והפקדתו בפיקדון דולרי" מוסיף יפה.

כאשר השערים פועלים בכיוון שלילי ומגיעים לרמה שהוגדרה מראש כסיכון, תבוצע פעולת גידור באמצעות Forward. בפיחות/ירידת שער חליפין של מטבע החוץ, עלולה החברה המייצאת לקבל תקבול עתידי נמוך יותר עבור המוצר בעתיד, זאת עקב מדיניות תשלומים של "שוטף פלוס".

לדוגמא, חברה אמריקאית X מוכרת לחברה ספרדית Y מוצר מסוים. תמורת מוצר זה צפויה החברה האמריקאית לקבל 100,000 EURO בעוד 60 יום. מטבע הייחוס של החברה האמריקאית X הוא הדולר האמריקאי - USD.

בעת חתימת החוזה מבצעת החברה האמריקאית הגנת Forward בכדי להגן על עצמה מפני ירידות שערים. לפי הגנה זו מוכרת החברה האמריקאית EURO כנגד USD למועד התקבול העתידי ובה שער חליפין הוא 1.25 EURO ל-דולר (USD) או בקיצור EUR USD. במידה ושער החליפין ירד הרווח בגידור יקזז את ההפסד בפועל של התקבול הקטן יותר, וכך תגן על עצמה החברה האמריקאית.

הגנות Forward מגינות גם ממצבי ייסוף ו/או עליית שער חליפין לחברות המייבאות סחורות העלולות להתייקר כתוצאה מייסוף או עליית שער החליפין של מטבע הייחוס אל מול המטבע הזר. במצב זה, עלולה החברה המייבאת לשלם תשלום עתידי גבוה יותר עבור המוצר שקנתה. לדוגמא, חברה אמריקאית מייבאת מוצרים מספרד. חברה זו קנתה מחברה ספרדית מוצר וצפויה לשלם 100,000 EURO בעוד 60 יום. בכדי להגן על עצמה מבצעת החברה האמריקאית עסקת Forward למועד התקבול העתידי. החברה האמריקאית (שכאמור מטבע הייחוס שלה הוא USD) – קונה EURO לפי

שער חליפין 1.25 EURUSD כנגד הדולר.

במידה ושער החליפין יעלה – יקזז הרווח בגידור את ההפסד בפועל של התשלום (שהפך להיות ליקר יותר עם עליית המחירים) וכך תיווצר הגנה לחברה האמריקאית.

כאשר השערים פועלים בכיוון חיובי לסיכון ומגיעים לרמה שהוגדרה מראש יבוצע קיזוז הרווחים מול הפסד הגידור כך: במצב שבו יחול ייסוף או עליית שער חליפין של מטבע החוץ, בו מתבצע המסחר, עשויה החברה המייצאת לקבל תקבול עתידי גבוה יותר עבור המוצר בעתיד. כאשר החברה המייצאת רואה כי יש ייסוף, היא תנעל את הגידור (עם רמת שולי בטחון מוגדרים) וכך תמקסם את רווחיה במידה ויש שוב שינוי כיוון שלילי לשע"ח שממנו רוצה להגן היא תבצע שוב הגנה שתהיה זולה יותר.

בעת פיחות צפוי או ירידה צפויה של שערי חליפין של מטבע חוץ, צפויה היבואנית לשלם תשלום עתידי קטן יותר עבור המוצר שקנתה. כאשר החברה המייבאת רואה כי יש פיחות החיובי מבחינתה, היא תנעל את הגידור (עם רמת שולי בטחון מוגדרים) וכך עשויה למקסם רווחים. במידה ויתבצע שינוי לכיוון שער החליפין המקורי היא תבצע שוב הגנה שתהיה זולה יותר.

להפרשי ריביות של שערי חליפין משמעות רבה: "כאשר בצמד מטבעות קיימים פערים גבוהים מאוד בריביות שערי חליפין, כאשר כלל האצבע המקובל הוא 7% ומעלה, יש לשקול בזהירות את השימוש ב-Forward. משום שבפערי ריביות גבוהים כאלה יש לעיתים ליקויים בתמחור שערי ה-Forward. במקרים אלו (למשל) עשויים אלה להיות גבוהים מאלו שיהיו בפועל בסוף התקופה האמורה. במצבים אלו ניתן לשקול להשתמש באופציות מטבע חוץ", אומר יפה.

הגנות פיננסיות: אופציות מט"ח

"אחד מיתרונות הגידור באמצעות אופציה, על פני כל צורת גידור אחרת, היא הגבל ההפסד המקסימאלי כתוצאה מהגידור. משקיע יודע מהי עלות הפרמיה של האופציה כבר בתחילת חיי האופציה, ובנוסף יודע כי זהו ההפסד המקסימאלי שיוכל לספוג, לא משנה אילו תזוזות יהיו בשוק". מסביר יפה.

"יתרון נוסף של מכשיר זה הוא בתהליך הקנייה. בזמן קניית האופציה אין פגיעה ברווח של ההשקעות או של נכס הבסיס, מלבד תשלום חד פעמי בגובה הפרמיה. כלומר, במידה וכיוון המסחר שבחר המשקיע היה נכון, ואין כל צורך בפעולת הגידור הנגדית, יכול המשקיע להחליט כי אינו מעוניין לממש את האופציה ההפוכה, ובכך לא יפגעו הרווחים עצמם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"