בנק ישראל: כל שנת לימוד שווה תוספת של 8.6% בשכר
שוב מתברר שמשתלם מאוד להשקיע בחינוך: מחקר שערך בנק ישראל מעלה כי התשואה להשכלה התייצבה בעשור האחרון ברמה גבוהה – תוספת של שנת לימוד אחת הגדילה את השכר ב-8.6%בשנים 2005-2004, זאת בדומה להשפעתה בשנים 1997-1996.
המחקר מגלה שפערי השכר בין משכילים ולא משכילים נובעים במלואם מפערי השכלה ושולל את הטענה שפערי שכר אלה נובעים מתכונות אחרות כגון פערים במנת המשכל ובמוטיבציה בין הקבוצות.
לצורך בדיקת הקשר שבין השכלה לשכר בבנק ישראל בחנו את השפעת חוק חינוך תיכון חינם. החוק שנכנס לתוקפו בשנת 1979 הגדיל את מספר שנות הלימוד של הדור השני ליוצאי אסיה ואפריקה. נמצא שעלייה של שנת לימוד אחת כתוצאה מהחוק הגדילה את השכר בלמעלה מ-8%.
מבנק ישראל נמסר כי במחקר שנערך ע"י רוני פריש ממחלקת המחקר נמצאה שתוספת של שנת לימוד אחת מגדילה את השכר של הפרט ב-8.6%. המחקר השתמש בשתי דרכים שונות המקובלות בספרות כדי לאמוד את הקשר שבין השכלה לשכר. הדרך הראשונה היא להתחשב בתנאי הסביבה של הפרט ובעקיפין גם במנת המשכל שלו. מאחר שאין בנמצא דרך לבצע מדידה ישירה של מנת המשכל בבנק ישראל נעזרו בתכונות עקיפות של בני המשפחה: השכלת האם, שכר האב והשכר וההשכלה של האחים והאחיות. מקובל להניח שתכונות אלו מלמדות לא רק על תנאי הסביבה של הפרט אלא גם על היכולת שלו.
הדרך השנייה לאמוד את הקשר שבין השכלה לשכר היא לאתר מאורע חיצוני שגרם לפרטים להגדיל את השכלתם. המאורע שנבדק בעבודה זו התרחש בשנת 1979 והוא החלת חוק חינוך תיכון חינם והעלאת סף חינוך החובה בשנה נוספת (עד כיתה י'). מאורע זה הוביל לעלייה במספר שנות הלימוד של בנים ובנות להורים שנולדו באסיה ואפריקה אשר הגיעו לגיל תיכון לאחר החלת החוק.
לשימוש בחוק יתרון בולט: הוא הגדיל את ההשכלה של כלל המזרחיים ולאו דווקא את ההשכלה של המוכשרים שבהם. לכן השוואת השכר של הדור שהושפע מהחוק לזה של הדור שקדם לו מאפשרת לבודד את תרומת ההשכלה לשכר. נמצא שהתשואה לתוספת ההשכלה של העובדים המזרחיים הצעירים (אשר הגיעו לגיל תיכון לאחר החלת החוק) היא 8 אחוזים בשכר בשנים 1996 עד 2005 (בממוצע) ו-12.4 אחוזים בשנת 1995; המדגם של שנת 1995 התבסס על מפקד האוכלוסין והדיור שנערך באותה וכלל מספר רב של תצפיות - 20 אחוז מהאוכלוסייה.
מבנק ישראל נמסר כי ממצאי המחקר מאששים את התרומה הגבוה של ההשכלה לשכר כפי שנמצאה במחקרים קודמים, זאת למרות שהמחקרים הקודמים התעלמו מתכונות כגון מנת משכל ומוטיבציה ולמרות שלמשכילים יש בממוצע יכולת ומוטיבציה גבוהים יותר מאשר ללא משכילים. מסקנה זו איננה חורגת מהמקובל בספרות בעולם. כמו כן ניתן ללמוד מהניסיון של חוק חינוך תיכון חינם שהתשואה להשקעה הממשלתית בחינוך אינה נופלת מהתשואה להשקעה הפרטית ושהשקעת הממשלה בחינוך תורמת לצמצום אי השוויון הכלכלי.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?
מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו, והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.
למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.
שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.
הפרקטיקה משתנה: איך מתכננים היום משרדים?
כאן נכנס העולם שלנו, עולם התכנון האדריכלי. כיום, בין אם מדובר בחברות ענק אסטרטגיות כמו Google, NVIDIA, הרצוג פוקס נאמן, יגאל ארנון ובין אם במשרדים בינוניים או קטנים בגודל של עד 1,000 מ"ר- עולה השאלה המרכזית: מה היחס בין מספר העובדים לבין מספר עמדות העבודה?
כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.
- שירותי משרד שמגדילים הכנסות בעסק
- 5 דרכים להפוך משרד קר למרחב נעים ומעורר השראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו, והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.
המודל של "עמדה לכל עובד" (1:1), כמו אצלנו באורבך־הלוי, כבר אינו ברירת המחדל. מי שעובד מהבית מספר ימים בשבוע יקבל לרוב עמדה חמה, ללא שם וללא קיבוע. זה מאפשר תכנון יעיל יותר, גמיש יותר וחסכוני יותר בשטח.
