תקשורת שיווקית בעולם של אינטראקציות

אם פעם התעסקנו בעיקר עם האתגר להוכיח למה המוצר שלנו טוב יותר מהמתחרה. היום, כאשר השוק מוצף ב-MORE OF THE SAME, צריך לעבוד בדרך שונה בשביל לבלוט... בערך כמו במערכת יחסים בין גבר לאישה
רואי כהן |

בזמן האחרון, אני מותקף על ידי יותר מדי אנשי מכירות שטוענים ש"בעלות של ספוט אחד בטלוויזיה אתה יכול להעלות לפחות 200,000 חשיפות של 15 שניות באתר שלנו". אני אנטי. אני לא יודע להסביר בדיוק למה, ואל תצפו לקבל מודל מדעי שאומר למה כן ולמה לא.

בכל פעם שאני שומע את הדברים האלה זה גורם לי להסתכל על שורת המחץ של הברנז'ה שלנו: אינטראקטיב. אנחנו אלו שאמורים לקחת את התקשורת צעד אחד קדימה, מעבר ל"העברת מסר פרסומי" גרידא.

אז מהי באמת האפקטיביות של ספוט 15 שניות שעובר לפני קטע של 15 שניות תוכן? האם הוא יכול ליצור אהדה באיזושהי קונסטלציה? האם בחלון של 320 על 200 מתקבל אותו אפקט כמו במסך 42"?

קבוצת האם שלנו, אלו עם האותיות בלועזית, פיתחו איזושהי גישה או מודל שאומרת את הדבר הבא: אם פעם התעסקנו בעיקר עם האתגר להוכיח למה המוצר שלנו טוב יותר מהמתחרה. היום, כאשר השוק מוצף ב-MORE OF THE SAME, צריך לעבוד בדרך שונה בשביל לבלוט.

לבחינת האסטרטגיה השיווקית-פירסומית נוספו מספר שיקולים:

1. השאלות החדשות שהצרכן שואל את עצמו: האם המותג מכיר אותי? האם הוא מודע לשינוי בצרכים שלי?

2. השאלות שהמותג צריך לשאול את עצמו: האם יש לי קהילת צרכנים? מה מידת ההשפעה של צרכני המוצר שלי אחד על השני? כיצד ניתן למנף את הקשר בין הצרכנים לבין הצרכנים הפוטנציאלים?

כדי לענות על שאלות אלו ולנצל אותן לטובת קידום המותג עלינו להשתמש באינטראקציה. האינטראקציה קיימת כבר שנים בתחומים שונים של השיווק, החל מקד"מ, דרך שיווק ישיר, ופרסום המשלב IVR בתוכו, אך היום ניתן לייצר אינטראקציות בצורה הרבה יותר פשוטה ויעילה.

האינטרנט מאפשר, על ידי שימוש בכלים שונים (באנרים, דיוור, ניהול DB ועוד) לייצר אינטראקציות, לשמור על קשר עם קהל היעד ואף להגדיל את סל הקניה.

איך עושים את זה?

גיבשתי במהלך השנים את האלמנטים הדרושים ליצירה ומינוף של אינטראקציות וכמו כל מרצה טוב באוניברסיטה הפכתי אותם לראשי תיבות או חמשת ה-A. המודל מבוסס על מטאפורה המשווה בין תהליך שיווקי של מותג ולקוח לבין התחלה והקמה של מערכת יחסים בין גבר לאשה.

ואלו השלבים:

Attract - השלב הראשון בבניית קמפיין אינטראקטיבי דומה לכלל הבסיסי בכל מדיום - משיכת תשומת לב. האינטרנט פחות מוגבל ממדיה אחרת ולכן מאפשר שימוש באלמנטים יותר מושכים (מין, צחוק וכו').

Ask - השלב השני הוא שלב יצירת הקשר הראשוני. לאחר שמשכנו את עינו של הצרכן (או המין השני, אם חוזרים לעניין המטאפורה) זה זמן השאלה. השאלה משמשת לשני צרכים עיקריים. האחד, איסוף מידע על הלקוח הפוטנציאלי כאשר הכל נאגר ב-DB, הצורך השני הוא הפגנת רגישות לצרכיו.

עדיין לא הוכשרתי כיועץ זוגי, אבל אני מניח שאם תיישמו את השאלות האלו במערכת היחסים שלכם, או בזו שתתחיל בקרוב, תשיגו תוצאות טובות יותר.

Add - השלב השלישי עוסק בהוספת מידע. לאחר שאנו יודעים מעט יותר על הלקוח, ולאחר שפתחנו בשיחה, תור המותג לדבר. זה הזמן לחשוף את המסר שלנו, לא בצורת סלוגן או מידע שיווקי ענף, אלא בצורה שתתאים לתשובה שהתקבלה מהצרכן.

Analyze - ניתוח התוצאות. בשלב הרביעי יש לנו יותר מידע על הלקוח, התשובה לשאלה ששאלנו (אחת או יותר) ומידע על אופי השהיה שלו באתר, מיני סייט, אובייקט פרסומי אחר. מכאן ניתן לצאת לדרך חדשה עם מסקנות רבות.

Accompany - ליווי התמדתי וקבוע הוא השלב החשוב ביותר. קיבלנו הצהרת כוונות רשמית מלקוח פוטנציאלי: "אני רוצה להיות אתכם בסוג של קשר", עכשיו תור המפרסם לשמור על הקשר הזה ולטפח אותו.

הדרכים לעשות זאת רבות, באמצעות דיוורים, כנסים, סקרים, קופונים ועוד. בסופו של תהליך, על המותג להוביל למצב שבו הוא מנהל מערכת יחסים שוטפת ופורה עם הלקוח הפוטנציאלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.