תקשורת שיווקית בעולם של אינטראקציות
בזמן האחרון, אני מותקף על ידי יותר מדי אנשי מכירות שטוענים ש"בעלות של ספוט אחד בטלוויזיה אתה יכול להעלות לפחות 200,000 חשיפות של 15 שניות באתר שלנו". אני אנטי. אני לא יודע להסביר בדיוק למה, ואל תצפו לקבל מודל מדעי שאומר למה כן ולמה לא.
בכל פעם שאני שומע את הדברים האלה זה גורם לי להסתכל על שורת המחץ של הברנז'ה שלנו: אינטראקטיב. אנחנו אלו שאמורים לקחת את התקשורת צעד אחד קדימה, מעבר ל"העברת מסר פרסומי" גרידא.
אז מהי באמת האפקטיביות של ספוט 15 שניות שעובר לפני קטע של 15 שניות תוכן? האם הוא יכול ליצור אהדה באיזושהי קונסטלציה? האם בחלון של 320 על 200 מתקבל אותו אפקט כמו במסך 42"?
קבוצת האם שלנו, אלו עם האותיות בלועזית, פיתחו איזושהי גישה או מודל שאומרת את הדבר הבא: אם פעם התעסקנו בעיקר עם האתגר להוכיח למה המוצר שלנו טוב יותר מהמתחרה. היום, כאשר השוק מוצף ב-MORE OF THE SAME, צריך לעבוד בדרך שונה בשביל לבלוט.
לבחינת האסטרטגיה השיווקית-פירסומית נוספו מספר שיקולים:
1. השאלות החדשות שהצרכן שואל את עצמו: האם המותג מכיר אותי? האם הוא מודע לשינוי בצרכים שלי?
2. השאלות שהמותג צריך לשאול את עצמו: האם יש לי קהילת צרכנים? מה מידת ההשפעה של צרכני המוצר שלי אחד על השני? כיצד ניתן למנף את הקשר בין הצרכנים לבין הצרכנים הפוטנציאלים?
כדי לענות על שאלות אלו ולנצל אותן לטובת קידום המותג עלינו להשתמש באינטראקציה. האינטראקציה קיימת כבר שנים בתחומים שונים של השיווק, החל מקד"מ, דרך שיווק ישיר, ופרסום המשלב IVR בתוכו, אך היום ניתן לייצר אינטראקציות בצורה הרבה יותר פשוטה ויעילה.
האינטרנט מאפשר, על ידי שימוש בכלים שונים (באנרים, דיוור, ניהול DB ועוד) לייצר אינטראקציות, לשמור על קשר עם קהל היעד ואף להגדיל את סל הקניה.
איך עושים את זה?
גיבשתי במהלך השנים את האלמנטים הדרושים ליצירה ומינוף של אינטראקציות וכמו כל מרצה טוב באוניברסיטה הפכתי אותם לראשי תיבות או חמשת ה-A. המודל מבוסס על מטאפורה המשווה בין תהליך שיווקי של מותג ולקוח לבין התחלה והקמה של מערכת יחסים בין גבר לאשה.
ואלו השלבים:
Attract - השלב הראשון בבניית קמפיין אינטראקטיבי דומה לכלל הבסיסי בכל מדיום - משיכת תשומת לב. האינטרנט פחות מוגבל ממדיה אחרת ולכן מאפשר שימוש באלמנטים יותר מושכים (מין, צחוק וכו').
Ask - השלב השני הוא שלב יצירת הקשר הראשוני. לאחר שמשכנו את עינו של הצרכן (או המין השני, אם חוזרים לעניין המטאפורה) זה זמן השאלה. השאלה משמשת לשני צרכים עיקריים. האחד, איסוף מידע על הלקוח הפוטנציאלי כאשר הכל נאגר ב-DB, הצורך השני הוא הפגנת רגישות לצרכיו.
עדיין לא הוכשרתי כיועץ זוגי, אבל אני מניח שאם תיישמו את השאלות האלו במערכת היחסים שלכם, או בזו שתתחיל בקרוב, תשיגו תוצאות טובות יותר.
Add - השלב השלישי עוסק בהוספת מידע. לאחר שאנו יודעים מעט יותר על הלקוח, ולאחר שפתחנו בשיחה, תור המותג לדבר. זה הזמן לחשוף את המסר שלנו, לא בצורת סלוגן או מידע שיווקי ענף, אלא בצורה שתתאים לתשובה שהתקבלה מהצרכן.
Analyze - ניתוח התוצאות. בשלב הרביעי יש לנו יותר מידע על הלקוח, התשובה לשאלה ששאלנו (אחת או יותר) ומידע על אופי השהיה שלו באתר, מיני סייט, אובייקט פרסומי אחר. מכאן ניתן לצאת לדרך חדשה עם מסקנות רבות.
Accompany - ליווי התמדתי וקבוע הוא השלב החשוב ביותר. קיבלנו הצהרת כוונות רשמית מלקוח פוטנציאלי: "אני רוצה להיות אתכם בסוג של קשר", עכשיו תור המפרסם לשמור על הקשר הזה ולטפח אותו.
הדרכים לעשות זאת רבות, באמצעות דיוורים, כנסים, סקרים, קופונים ועוד. בסופו של תהליך, על המותג להוביל למצב שבו הוא מנהל מערכת יחסים שוטפת ופורה עם הלקוח הפוטנציאלי.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
חבילות ממתינות להובלה קרדיט: גרוקרוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה
הישראלים לא פרייארים וזה מה שמוביל לזינוק של פי 3 ביבוא האישי לישראל - מ-20 מיליון לכ-60 מיליון חבילות או מכמיליארד שקל לכ-2.5 מיליארד תוך 4 שנים בלבד - מי אשם בזה והאם צריכים להעלות את הפטור ממס על יבוא אישי?
זה לא חדש שהישראלים לא פרייארים. זה אולי התכונה שהכי מאפיינת אותנו (וגם מאחדת אותנו). כשהמחירים במכולת גבוהים בכ-52% מאירופה אתם לא באמת יכולים להזמין מילקי מברלין אבל אם מדובר בסווטשירט או נעל מותג - המסלול די פשוט ונהיה הרבה
יותר נגיש בשנים האחרונות. והדוח של המבקר מאשש את זה. היקף היבוא האישי זינק בצורה חסרת תקדים וזה כנראה המדד האמיתי ליוקר המחיה כאן. כי כשישראלי מרגיש שעושים עליו סיבוב, הוא לא מקבל את זה בשקט. הוא עושה השוואת מחירים, נכנס לאתרים בחו"ל ומזמין. זה הדרך שלנוו
לומר למערכת אם אתם לא תורידו מחירים, נעשה את זה לבד.
קשה להפנות אצבע לגורם אחד שאשם בזה. היבואנים לפחות חלקם, לא באמת האחראים הישירים לזינוקים במחירים. השקל החזק אמנם נותן להם כוח קנייה גבוה בחו"ל, אבל כשהם מנסים להביא סחורה לארץ הם נתקלים בשרשרת בירוקרטית מתישה, באישורים כפולים, ובבדיקות שתוקעות את הסחורה בנמל. ולכן הם חייבים לתרגם את זה לתג מחיר. המדינה מצידה מדברת על רפורמות חלקן כבר יושמו, אחרות תקועות אבל כנראה שזה עדיין לא מספיק. משרד התעשייה פרסם השבוע שרפורמת ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים - מאמינים לזה? בכל מקרה הנתונים על היבוא בפועל כנראה משקפים הרבה יותר את התמונה בשטח.
דוח מבקר המדינה חושף: חלה עלייה משמעותית בהיקף היבוא האישי לישראל בין 2020 ל-2024. אם ב-2020 יובאו לישראל כ-20 מיליון חבילות ביבוא אישי בהיקף של 1.14 מיליארד שקלים, 4 שנים לאחר מכן היבוא האישי קפץ לכ-60 מיליון חבילות ובהיקף של 2.4 מיליארד שקלים, זאת כאשר מרבית החבילות הן בעלות של עד 75 דולר ופטורות מתשלום מס. מדובר בקפיצה של כמעט פי שלושה בכמות החבילות ובכפל ומעלה בהיקף הכספי.
הדוח מעריך כי כל תושב במדינה מזמין בממוצע כ-6 חבילות בשנה מחו"ל, מגמה המשקפת שינוי בהרגלי הצריכה, אלא גם את המיאוס מהמחירים שלא מפסיקים לטפס בישראל והפער הבלתי נתפס מהמחירים בחו"ל. העלייה הדרמטית מתרכזת בעיקר בחבילות בעלות ערך נמוך יחסית, אלה שנהנות מפטור מלא ממיסים. חבילות אלו ששוויין עד 75 דולר קפצו מכ־16.7 מיליון יחידות ב־2020 לכ־52.8 מיליון יחידות ב־2024, כלומר גידול של למעלה מ-200%. הגידול הזה משתקף גם בסכום הכולל של חבילות אלה, שזינק מכ־330 מיליון דולר לכ־1.16 מיליארד דולר, גידול של כ־250%.
- המבקר: ליקויים בניהול של מידע מסווג במחשבים של משרד ראש הממשלה
- מקרון מנסה להציל את כלכלת צרפת מקריסה ומקבל מחאה ברחובות. וחברות דירוג האשראי? נגדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מלמדים כי הישראלים נמשכים לחבילות בעלות ערך נמוך שזוכות לפטור ממיסים, כאשר קיימת עלייה משמעותית בקטגוריה הזו. לאור הפערים המדהימים שהציג מבקר המדינה בדוח בין מחירי סחורה בישראל לעומת המחירים ביבוא אישי אפשר גם להבין למה הגידול המשמעותי: מעיל גשם לגברים של חברת Colombia שבישראל עולה 510 שקלים, ביבוא אישי עולה 221 שקלים, פער של כ-130%. נעלי ניו באלאנס הנמכרות בישראל בכ-499 שקלים ביבוא אישי עולות 267 שקלים. משחק "בית הבובות של גבי" לילדים עולה בחנות צעצועים בישראל 433 שקלים וביבוא אישי 264 שקלים בלבד. אלו הן דוגמאות בולטות לתופעה כללית שבה מוצרי צריכה בישראל יקרים בעשרות ולעיתים מאות אחוזים לעומת מחירם בחו"ל.
