תקשורת שיווקית בעולם של אינטראקציות
בזמן האחרון, אני מותקף על ידי יותר מדי אנשי מכירות שטוענים ש"בעלות של ספוט אחד בטלוויזיה אתה יכול להעלות לפחות 200,000 חשיפות של 15 שניות באתר שלנו". אני אנטי. אני לא יודע להסביר בדיוק למה, ואל תצפו לקבל מודל מדעי שאומר למה כן ולמה לא.
בכל פעם שאני שומע את הדברים האלה זה גורם לי להסתכל על שורת המחץ של הברנז'ה שלנו: אינטראקטיב. אנחנו אלו שאמורים לקחת את התקשורת צעד אחד קדימה, מעבר ל"העברת מסר פרסומי" גרידא.
אז מהי באמת האפקטיביות של ספוט 15 שניות שעובר לפני קטע של 15 שניות תוכן? האם הוא יכול ליצור אהדה באיזושהי קונסטלציה? האם בחלון של 320 על 200 מתקבל אותו אפקט כמו במסך 42"?
קבוצת האם שלנו, אלו עם האותיות בלועזית, פיתחו איזושהי גישה או מודל שאומרת את הדבר הבא: אם פעם התעסקנו בעיקר עם האתגר להוכיח למה המוצר שלנו טוב יותר מהמתחרה. היום, כאשר השוק מוצף ב-MORE OF THE SAME, צריך לעבוד בדרך שונה בשביל לבלוט.
לבחינת האסטרטגיה השיווקית-פירסומית נוספו מספר שיקולים:
1. השאלות החדשות שהצרכן שואל את עצמו: האם המותג מכיר אותי? האם הוא מודע לשינוי בצרכים שלי?
2. השאלות שהמותג צריך לשאול את עצמו: האם יש לי קהילת צרכנים? מה מידת ההשפעה של צרכני המוצר שלי אחד על השני? כיצד ניתן למנף את הקשר בין הצרכנים לבין הצרכנים הפוטנציאלים?
כדי לענות על שאלות אלו ולנצל אותן לטובת קידום המותג עלינו להשתמש באינטראקציה. האינטראקציה קיימת כבר שנים בתחומים שונים של השיווק, החל מקד"מ, דרך שיווק ישיר, ופרסום המשלב IVR בתוכו, אך היום ניתן לייצר אינטראקציות בצורה הרבה יותר פשוטה ויעילה.
האינטרנט מאפשר, על ידי שימוש בכלים שונים (באנרים, דיוור, ניהול DB ועוד) לייצר אינטראקציות, לשמור על קשר עם קהל היעד ואף להגדיל את סל הקניה.
איך עושים את זה?
גיבשתי במהלך השנים את האלמנטים הדרושים ליצירה ומינוף של אינטראקציות וכמו כל מרצה טוב באוניברסיטה הפכתי אותם לראשי תיבות או חמשת ה-A. המודל מבוסס על מטאפורה המשווה בין תהליך שיווקי של מותג ולקוח לבין התחלה והקמה של מערכת יחסים בין גבר לאשה.
ואלו השלבים:
Attract - השלב הראשון בבניית קמפיין אינטראקטיבי דומה לכלל הבסיסי בכל מדיום - משיכת תשומת לב. האינטרנט פחות מוגבל ממדיה אחרת ולכן מאפשר שימוש באלמנטים יותר מושכים (מין, צחוק וכו').
Ask - השלב השני הוא שלב יצירת הקשר הראשוני. לאחר שמשכנו את עינו של הצרכן (או המין השני, אם חוזרים לעניין המטאפורה) זה זמן השאלה. השאלה משמשת לשני צרכים עיקריים. האחד, איסוף מידע על הלקוח הפוטנציאלי כאשר הכל נאגר ב-DB, הצורך השני הוא הפגנת רגישות לצרכיו.
עדיין לא הוכשרתי כיועץ זוגי, אבל אני מניח שאם תיישמו את השאלות האלו במערכת היחסים שלכם, או בזו שתתחיל בקרוב, תשיגו תוצאות טובות יותר.
Add - השלב השלישי עוסק בהוספת מידע. לאחר שאנו יודעים מעט יותר על הלקוח, ולאחר שפתחנו בשיחה, תור המותג לדבר. זה הזמן לחשוף את המסר שלנו, לא בצורת סלוגן או מידע שיווקי ענף, אלא בצורה שתתאים לתשובה שהתקבלה מהצרכן.
Analyze - ניתוח התוצאות. בשלב הרביעי יש לנו יותר מידע על הלקוח, התשובה לשאלה ששאלנו (אחת או יותר) ומידע על אופי השהיה שלו באתר, מיני סייט, אובייקט פרסומי אחר. מכאן ניתן לצאת לדרך חדשה עם מסקנות רבות.
Accompany - ליווי התמדתי וקבוע הוא השלב החשוב ביותר. קיבלנו הצהרת כוונות רשמית מלקוח פוטנציאלי: "אני רוצה להיות אתכם בסוג של קשר", עכשיו תור המפרסם לשמור על הקשר הזה ולטפח אותו.
הדרכים לעשות זאת רבות, באמצעות דיוורים, כנסים, סקרים, קופונים ועוד. בסופו של תהליך, על המותג להוביל למצב שבו הוא מנהל מערכת יחסים שוטפת ופורה עם הלקוח הפוטנציאלי.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
