הזווית של אזולאי: תאילנד - דוגמא למקום המסוכן שלנו

אחרי מחיקת 20% משווי הבורסה שלה ביום, אין לנו אלא להודות לממשלה התאילנדית ששימשה כבלון ניסוי לכל הממשלות בעולם ובמיוחד לאלו של המשקים המתעוררים, כולל ישראל
עידן אזולאי |

שאלו כל אדם שהיה בתאילנד לגבי המקום שהכי כיף היה לבקר בו, וזה יגיד ללא היסוס ש"אין כמו תאילנד". האוכל, הבילויים, השלווה והשקט. כל אלו הופכים את תאילנד לגן עדן אמיתי. אבל השבוע היה קשה מאוד לאפיין את המקום הנפלא הזה כשקט ושליו. הממשלה התאילנדית, כדרכן של ממשלות רבות בעולם המונהגות בידי פוליטיקאים קצרי רואי, החליטה להטיל מגבלות דרקוניות על הוצאת כספי משקיעים זרים מהמדינה.

למעשה, הגורמים שהניעו את הממשלה התאילנדית לבצע את המהלך הזה דומים להפליא לכמה גורמים מרכזיים במשק הישראלי. המהלך התאילנדי בוצע בשל חששה של הממשלה מההשפעות השליליות של הזרימה ההולכת וגוברת של כסף זר למשק שלהם. הטענה המרכזית הייתה, כי הכניסה המסיבית של המשקיעים הזרים למדינה גורמת לתיסוף של המטבע המקומי, מה שמקטין את יכולת ההתמודדות של היצואנים המקומיים עם היצואנים הסיניים אשר נהנים לפי שעה מהגנת מטבע מלאכותית.

חשש נוסף שהביא למהלך, היה מהתנפחות של שוק האג"ח הממשלתי והקונצרני (שנסחרו בתשואות גבוהות), בשל העובדה שאלו נרכשו בסיטונות על ידי המשקיעים הזרים, לאור ההערכה שהמטבע התאילנדי ימשיך להתחזק. הארכה שנוצרה מאחר ונראה היה שקטנו הסיכויים להעלאת הריבית.

שימו לב לדמיון בין הסביבה הכלכלית בתאילנד לעמיתתה הישראלית.

עד כאן הכל נשמע הגיוני. רק דבר אחד לא נלקח בחשבון על ידי הממשלה והוא שהגלובליזציה הורידה לאפס את מפלס הסובלנות כלפי ממשלות אשר מנסות לכופף את כללי הכלכלה המודרנית. שוק המניות בתאילנד ירד ב-12% בסופו של אותו יום, כאשר בנקודת השפל הוא מחק כ-20% מערכו. הסוף ידוע לכולם, הממשלה התקפלה וביטלה את המגבלות ושוק המניות הגיב בעלייה של כעשרה אחוזים ביום שלאחר מכן.

אין לנו אלא להודות לממשלה התאילנדית ששימשה כבלון ניסוי לכל הממשלות בעולם ובמיוחד לאלו של המשקים המתעוררים, כולל ישראל. יידע היום כל שר אוצר במשקים אלו מהו המחיר שייגבה מהמשק שלו במידה וזה ירצה להטיל מגבלות סטייל שנות השבעים על המשק ובמיוחד על המשקיעים הזרים.

המושג "כפר גלובלי" נשמע כבר מזמן כקלישאה שחוקה, אבל אין כמוהו כדי לתאר את המציאות הכלכלית הקיימת היום בעולם.

המשמעויות של האירוע הזה כלפי המשק הישראלי הן כבדות משקל. אמנם קשה להאמין שיימצא היום שר אוצר/ממשלה/נגיד שיעז להטיל מגבלות על מסחר חופשי ותנודות מטבע, אולם מידי פעם נשמעות קריאות התומכות במדיניות של פריצה תקציבית לצורך "עידוד" הפעילות במשק, או שימור מדיניות הקצבאות במתכונתה הישנה וכו'. כל נקיטה של מדיניות מסוג זה משול בעיני המשקיעים הזרים למדיניות שפוגעת במשק. התוצאה של מדיניות כזו תהיה בריחה של הון זר, בין אם יהיה זה הון המושקע בבורסה או בהשקעות ריאליות.

לכן, אם המדיניות שננקטה בשלוש השנים האחרונות תישמר, לפחות הסיכון של יציאת המשקיעים הזרים מישראל פוחת באופן משמעותי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות המסים

בקשה לייצוגית נגד רשות המסים בטענה כי במסלול של מס של 10% על שכר הדירה, לא ניתן חוקית להוסיף מס יסף. התובע, רו"ח אלישע אברהם סער, טוען כי הרשות גובה מס יסף בשיעור 3% על הכנסות משכירות במסלול המס המופחת של 10%, בניגוד להוראות סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה. לטענתו, ההכנסות במסלול זה אינן "הכנסה חייבת" כהגדרתה בחוק, ולכן אינן חשופות למס יסף.

מס יסף הונהג ב-2013 בעקבות מחאת 2011, ומטיל 3% מס נוסף על הכנסה חייבת שנתית של יחיד העולה על 721,560 שקל (נכון לשנת 2025). החל מינואר 2025, נוסף מס יסף של 2% על הכנסות פסיביות בלבד מעל התקרה. לפי פקודת מס הכנסה, "הכנסה חייבת" היא הכנסה לאחר ניכויי הוצאות, קיזוזים ופטורים. לעומת זאת, "הכנסה" היא סכום ברוטו ללא ניכויים. התובע טוען כי במסלול 10% אין ניכויים, ולכן ההכנסה אינה "חייבת" למס יסף.

משכירי דירות מחויבים לדווח ולשלם מס אם דמי השכירות עולים על 5,654 שקל לחודש (תקרת הפטור החודשית נכון ל-2025). האפשרויות:  מסלול 10%: מס סופי של 10% על דמי השכירות ברוטו, ללא ניכוי הוצאות, פחת או קיזוזים. מתאים למשכירים שמעדיפים פשטות בלי בירוקרטיה.  

מסלול רגיל: הכללת ההכנסה בהכנסות הכוללות, עם מס שולי עד 50%, אך עם אפשרות לניכוי הוצאות.

מתחת לתקרה - פטור מלא ממס ומדיווח.


האם רשות המסים 'מחזיקה את המקל משני קצותיו'?

לטענת התביעה, רשות המסים מסווגת את ההכנסה ממסלול 10% כ"חייבת" לצורך מס יסף, אך אוסרת ניכוי הוצאות. התוצאה: משכירים משלמים 10% על הברוטו, בתוספת 3% מס יסף (או 5% מ-2025 על פסיביות), ללא קיזוזים. זה יוצר מיסוי כפול על מחזור, בניגוד לתכלית החוק שמתמקד בהכנסה נטו. 

דוגמה לחישוב ההשפעה:

נניח הכנסה משכר עבודה של 820,000 שקל בשנה, בתוספת 140,000 שקל משכירות במסלול 10%:  ללא חישוב השכירות במס יסף: חבות של 2,953 שקל (3% על 98,440 שקל מעל התקרה).  

עם חישוב השכירות: חבות של 7,153 שקל (3% על 238,440 שקל מעל התקרה) - תוספת של 4,200 שקל.