פישר בלונדון: מדד ת"א 100 עקף את מדד הנאסד"ק
הבורסה התל אביבית מדווחת היום כי יותר מ-200 משקיעים בריטים השתתפו בכנס הרביעי שכינסה למשקיעים בינלאומיים, Israel Opportunity 2005. הכנס נערך ב-13 בספטמבר בלונדון.
בכנס הרצו פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר ובכירי החברות הבורסאיות הגדולות: צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אסי ברטפלד ויצחק תשובה מקבוצת דלק ואיזי בורוביץ', יו"ר אל על. בנוסף נמסר מהבורסה כי הכנס נערך בשיתוף עם שגרירות ישראל בלונדון, והנספחות הכלכלית בראשות משה לנגרמן.
נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, פירט את נתוני הצמיחה בישראל והעריך כי התמ"ג בשנת 2005 יעלה בשיעור של כ-4.5% ובשיעור של כ-4% בשנת 2006. פישר התייחס לאינדקטורים כלכליים חיוביים נוספים, לרבות הריבית הנמוכה והאינפלציה המרוסנת הנשמרת בישראל.
פישר התייחס בהרחבה לבורסה בת"א והדגיש כי הבורסה מודרנית ומשוכללת ופוטנציאל ההתרחבות שלה גדול. חברות ישראליות רבות נסחרות בבורסת נאסד"ק, עובדה המצביעה על פוטנציאל ההתרחבות של הבורסה בת"א. ישראל נמצאת במקום שלישי מבחינת הייצוג בבורסת נאסד"ק אחרי ארה"ב וקנדה. "הבורסה פועלת בשוק דינמי, מרשים המעודד השקעות זרות. בשלוש השנים האחרונות עלה מדד ת"א-100 בשיעור גבוה יותר ממדד הנאסד"ק", הדגיש פישר.
מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, תאר את התמורות בכלכלת ישראל בשנים האחרונות והדגיש כי בכדי להמשיך במגמת הצמיחה, הממשלה חייבת להמשיך במדיניות הברורה והעקבית. במסגרת זו יש לשמור על משמעת תקציבית, להמשיך במהלכי הורדת המיסים, לעודד עוד יותר יציאה לעבודה על פני קבלת קצבאות, ולהמשיך במלוא האון בהפרטת החברות הממשלתיות וברפורמות נוספות.
בכר הדגיש כי התוכניות הנשקלות באוצר לתמיכה בשכבות החלשות, שוללות חזרה למדיניות הקצבאות הישנה ומדגישות יצירת מקומות עבודה ויציבות חברתית. בכר התייחס בהרחבה לרפורמות שהוביל משרד האוצר בשנים האחרונות, במיוחד לרפורמה בשוק ההון, שתביא להערכתו לשינוי משמעותי במשק הישראלי השנים האחרונות.
פרופסור יאיר אורגלר, יו"ר הבורסה, בירך את הנוכחים על הגעתם המחודשת לכנס שהופסק ביולי בעקבות פיגועי הטרור שפקדו את לונדון. אורגלר אמר כי הכנס בלונדון הוא אירוע חשוב להידוק הקשר בין הבורסה ומנהלי חברות בורסאיות מובילות לבין המשקיעים הבינלאומיים.
"המשקיעים הבינלאומיים הפכו לפקטור חשוב בשוק ההון בישראל. מתחילת השנה נרשם שיא כל הזמנים בהשקעות הזרות במניות בבורסה בתל-אביב, העומד על כ- 2 מיליארד דולר", הדגיש אורגלר ואמר כי נתוני ההשקעות הזרות הנם הבעת אמון של השוק הגלובלי במשק הישראלי ככלל, ובשוק ההון בארץ בפרט.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
