פישר בלונדון: מדד ת"א 100 עקף את מדד הנאסד"ק
הבורסה התל אביבית מדווחת היום כי יותר מ-200 משקיעים בריטים השתתפו בכנס הרביעי שכינסה למשקיעים בינלאומיים, Israel Opportunity 2005. הכנס נערך ב-13 בספטמבר בלונדון.
בכנס הרצו פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר ובכירי החברות הבורסאיות הגדולות: צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אסי ברטפלד ויצחק תשובה מקבוצת דלק ואיזי בורוביץ', יו"ר אל על. בנוסף נמסר מהבורסה כי הכנס נערך בשיתוף עם שגרירות ישראל בלונדון, והנספחות הכלכלית בראשות משה לנגרמן.
נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, פירט את נתוני הצמיחה בישראל והעריך כי התמ"ג בשנת 2005 יעלה בשיעור של כ-4.5% ובשיעור של כ-4% בשנת 2006. פישר התייחס לאינדקטורים כלכליים חיוביים נוספים, לרבות הריבית הנמוכה והאינפלציה המרוסנת הנשמרת בישראל.
פישר התייחס בהרחבה לבורסה בת"א והדגיש כי הבורסה מודרנית ומשוכללת ופוטנציאל ההתרחבות שלה גדול. חברות ישראליות רבות נסחרות בבורסת נאסד"ק, עובדה המצביעה על פוטנציאל ההתרחבות של הבורסה בת"א. ישראל נמצאת במקום שלישי מבחינת הייצוג בבורסת נאסד"ק אחרי ארה"ב וקנדה. "הבורסה פועלת בשוק דינמי, מרשים המעודד השקעות זרות. בשלוש השנים האחרונות עלה מדד ת"א-100 בשיעור גבוה יותר ממדד הנאסד"ק", הדגיש פישר.
מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, תאר את התמורות בכלכלת ישראל בשנים האחרונות והדגיש כי בכדי להמשיך במגמת הצמיחה, הממשלה חייבת להמשיך במדיניות הברורה והעקבית. במסגרת זו יש לשמור על משמעת תקציבית, להמשיך במהלכי הורדת המיסים, לעודד עוד יותר יציאה לעבודה על פני קבלת קצבאות, ולהמשיך במלוא האון בהפרטת החברות הממשלתיות וברפורמות נוספות.
בכר הדגיש כי התוכניות הנשקלות באוצר לתמיכה בשכבות החלשות, שוללות חזרה למדיניות הקצבאות הישנה ומדגישות יצירת מקומות עבודה ויציבות חברתית. בכר התייחס בהרחבה לרפורמות שהוביל משרד האוצר בשנים האחרונות, במיוחד לרפורמה בשוק ההון, שתביא להערכתו לשינוי משמעותי במשק הישראלי השנים האחרונות.
פרופסור יאיר אורגלר, יו"ר הבורסה, בירך את הנוכחים על הגעתם המחודשת לכנס שהופסק ביולי בעקבות פיגועי הטרור שפקדו את לונדון. אורגלר אמר כי הכנס בלונדון הוא אירוע חשוב להידוק הקשר בין הבורסה ומנהלי חברות בורסאיות מובילות לבין המשקיעים הבינלאומיים.
"המשקיעים הבינלאומיים הפכו לפקטור חשוב בשוק ההון בישראל. מתחילת השנה נרשם שיא כל הזמנים בהשקעות הזרות במניות בבורסה בתל-אביב, העומד על כ- 2 מיליארד דולר", הדגיש אורגלר ואמר כי נתוני ההשקעות הזרות הנם הבעת אמון של השוק הגלובלי במשק הישראלי ככלל, ובשוק ההון בארץ בפרט.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
