פישר בלונדון: מדד ת"א 100 עקף את מדד הנאסד"ק

ב-3 השנים האחרונות. כך אמר נגיד בנק ישראל בכנס לעידוד ההשקעות של משקיעים זרים בבורסה בתל אביב. בכנס הרצו גם מנכ"לי הבנקים הגדולים, אפריקה ישראל, החברה לישראל ומנכ"ל האוצר
חזי שטרנליכט |

הבורסה התל אביבית מדווחת היום כי יותר מ-200 משקיעים בריטים השתתפו בכנס הרביעי שכינסה למשקיעים בינלאומיים, Israel Opportunity 2005. הכנס נערך ב-13 בספטמבר בלונדון.

בכנס הרצו פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר ובכירי החברות הבורסאיות הגדולות: צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אסי ברטפלד ויצחק תשובה מקבוצת דלק ואיזי בורוביץ', יו"ר אל על. בנוסף נמסר מהבורסה כי הכנס נערך בשיתוף עם שגרירות ישראל בלונדון, והנספחות הכלכלית בראשות משה לנגרמן.

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, פירט את נתוני הצמיחה בישראל והעריך כי התמ"ג בשנת 2005 יעלה בשיעור של כ-4.5% ובשיעור של כ-4% בשנת 2006. פישר התייחס לאינדקטורים כלכליים חיוביים נוספים, לרבות הריבית הנמוכה והאינפלציה המרוסנת הנשמרת בישראל.

פישר התייחס בהרחבה לבורסה בת"א והדגיש כי הבורסה מודרנית ומשוכללת ופוטנציאל ההתרחבות שלה גדול. חברות ישראליות רבות נסחרות בבורסת נאסד"ק, עובדה המצביעה על פוטנציאל ההתרחבות של הבורסה בת"א. ישראל נמצאת במקום שלישי מבחינת הייצוג בבורסת נאסד"ק אחרי ארה"ב וקנדה. "הבורסה פועלת בשוק דינמי, מרשים המעודד השקעות זרות. בשלוש השנים האחרונות עלה מדד ת"א-100 בשיעור גבוה יותר ממדד הנאסד"ק", הדגיש פישר.

מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, תאר את התמורות בכלכלת ישראל בשנים האחרונות והדגיש כי בכדי להמשיך במגמת הצמיחה, הממשלה חייבת להמשיך במדיניות הברורה והעקבית. במסגרת זו יש לשמור על משמעת תקציבית, להמשיך במהלכי הורדת המיסים, לעודד עוד יותר יציאה לעבודה על פני קבלת קצבאות, ולהמשיך במלוא האון בהפרטת החברות הממשלתיות וברפורמות נוספות.

בכר הדגיש כי התוכניות הנשקלות באוצר לתמיכה בשכבות החלשות, שוללות חזרה למדיניות הקצבאות הישנה ומדגישות יצירת מקומות עבודה ויציבות חברתית. בכר התייחס בהרחבה לרפורמות שהוביל משרד האוצר בשנים האחרונות, במיוחד לרפורמה בשוק ההון, שתביא להערכתו לשינוי משמעותי במשק הישראלי השנים האחרונות.

פרופסור יאיר אורגלר, יו"ר הבורסה, בירך את הנוכחים על הגעתם המחודשת לכנס שהופסק ביולי בעקבות פיגועי הטרור שפקדו את לונדון. אורגלר אמר כי הכנס בלונדון הוא אירוע חשוב להידוק הקשר בין הבורסה ומנהלי חברות בורסאיות מובילות לבין המשקיעים הבינלאומיים.

"המשקיעים הבינלאומיים הפכו לפקטור חשוב בשוק ההון בישראל. מתחילת השנה נרשם שיא כל הזמנים בהשקעות הזרות במניות בבורסה בתל-אביב, העומד על כ- 2 מיליארד דולר", הדגיש אורגלר ואמר כי נתוני ההשקעות הזרות הנם הבעת אמון של השוק הגלובלי במשק הישראלי ככלל, ובשוק ההון בארץ בפרט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.