פישר בלונדון: מדד ת"א 100 עקף את מדד הנאסד"ק

ב-3 השנים האחרונות. כך אמר נגיד בנק ישראל בכנס לעידוד ההשקעות של משקיעים זרים בבורסה בתל אביב. בכנס הרצו גם מנכ"לי הבנקים הגדולים, אפריקה ישראל, החברה לישראל ומנכ"ל האוצר
חזי שטרנליכט |

הבורסה התל אביבית מדווחת היום כי יותר מ-200 משקיעים בריטים השתתפו בכנס הרביעי שכינסה למשקיעים בינלאומיים, Israel Opportunity 2005. הכנס נערך ב-13 בספטמבר בלונדון.

בכנס הרצו פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר ובכירי החברות הבורסאיות הגדולות: צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אסי ברטפלד ויצחק תשובה מקבוצת דלק ואיזי בורוביץ', יו"ר אל על. בנוסף נמסר מהבורסה כי הכנס נערך בשיתוף עם שגרירות ישראל בלונדון, והנספחות הכלכלית בראשות משה לנגרמן.

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, פירט את נתוני הצמיחה בישראל והעריך כי התמ"ג בשנת 2005 יעלה בשיעור של כ-4.5% ובשיעור של כ-4% בשנת 2006. פישר התייחס לאינדקטורים כלכליים חיוביים נוספים, לרבות הריבית הנמוכה והאינפלציה המרוסנת הנשמרת בישראל.

פישר התייחס בהרחבה לבורסה בת"א והדגיש כי הבורסה מודרנית ומשוכללת ופוטנציאל ההתרחבות שלה גדול. חברות ישראליות רבות נסחרות בבורסת נאסד"ק, עובדה המצביעה על פוטנציאל ההתרחבות של הבורסה בת"א. ישראל נמצאת במקום שלישי מבחינת הייצוג בבורסת נאסד"ק אחרי ארה"ב וקנדה. "הבורסה פועלת בשוק דינמי, מרשים המעודד השקעות זרות. בשלוש השנים האחרונות עלה מדד ת"א-100 בשיעור גבוה יותר ממדד הנאסד"ק", הדגיש פישר.

מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, תאר את התמורות בכלכלת ישראל בשנים האחרונות והדגיש כי בכדי להמשיך במגמת הצמיחה, הממשלה חייבת להמשיך במדיניות הברורה והעקבית. במסגרת זו יש לשמור על משמעת תקציבית, להמשיך במהלכי הורדת המיסים, לעודד עוד יותר יציאה לעבודה על פני קבלת קצבאות, ולהמשיך במלוא האון בהפרטת החברות הממשלתיות וברפורמות נוספות.

בכר הדגיש כי התוכניות הנשקלות באוצר לתמיכה בשכבות החלשות, שוללות חזרה למדיניות הקצבאות הישנה ומדגישות יצירת מקומות עבודה ויציבות חברתית. בכר התייחס בהרחבה לרפורמות שהוביל משרד האוצר בשנים האחרונות, במיוחד לרפורמה בשוק ההון, שתביא להערכתו לשינוי משמעותי במשק הישראלי השנים האחרונות.

פרופסור יאיר אורגלר, יו"ר הבורסה, בירך את הנוכחים על הגעתם המחודשת לכנס שהופסק ביולי בעקבות פיגועי הטרור שפקדו את לונדון. אורגלר אמר כי הכנס בלונדון הוא אירוע חשוב להידוק הקשר בין הבורסה ומנהלי חברות בורסאיות מובילות לבין המשקיעים הבינלאומיים.

"המשקיעים הבינלאומיים הפכו לפקטור חשוב בשוק ההון בישראל. מתחילת השנה נרשם שיא כל הזמנים בהשקעות הזרות במניות בבורסה בתל-אביב, העומד על כ- 2 מיליארד דולר", הדגיש אורגלר ואמר כי נתוני ההשקעות הזרות הנם הבעת אמון של השוק הגלובלי במשק הישראלי ככלל, ובשוק ההון בארץ בפרט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.