פישר בלונדון: מדד ת"א 100 עקף את מדד הנאסד"ק
הבורסה התל אביבית מדווחת היום כי יותר מ-200 משקיעים בריטים השתתפו בכנס הרביעי שכינסה למשקיעים בינלאומיים, Israel Opportunity 2005. הכנס נערך ב-13 בספטמבר בלונדון.
בכנס הרצו פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר ובכירי החברות הבורסאיות הגדולות: צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, פיני כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אסי ברטפלד ויצחק תשובה מקבוצת דלק ואיזי בורוביץ', יו"ר אל על. בנוסף נמסר מהבורסה כי הכנס נערך בשיתוף עם שגרירות ישראל בלונדון, והנספחות הכלכלית בראשות משה לנגרמן.
נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, פירט את נתוני הצמיחה בישראל והעריך כי התמ"ג בשנת 2005 יעלה בשיעור של כ-4.5% ובשיעור של כ-4% בשנת 2006. פישר התייחס לאינדקטורים כלכליים חיוביים נוספים, לרבות הריבית הנמוכה והאינפלציה המרוסנת הנשמרת בישראל.
פישר התייחס בהרחבה לבורסה בת"א והדגיש כי הבורסה מודרנית ומשוכללת ופוטנציאל ההתרחבות שלה גדול. חברות ישראליות רבות נסחרות בבורסת נאסד"ק, עובדה המצביעה על פוטנציאל ההתרחבות של הבורסה בת"א. ישראל נמצאת במקום שלישי מבחינת הייצוג בבורסת נאסד"ק אחרי ארה"ב וקנדה. "הבורסה פועלת בשוק דינמי, מרשים המעודד השקעות זרות. בשלוש השנים האחרונות עלה מדד ת"א-100 בשיעור גבוה יותר ממדד הנאסד"ק", הדגיש פישר.
מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, תאר את התמורות בכלכלת ישראל בשנים האחרונות והדגיש כי בכדי להמשיך במגמת הצמיחה, הממשלה חייבת להמשיך במדיניות הברורה והעקבית. במסגרת זו יש לשמור על משמעת תקציבית, להמשיך במהלכי הורדת המיסים, לעודד עוד יותר יציאה לעבודה על פני קבלת קצבאות, ולהמשיך במלוא האון בהפרטת החברות הממשלתיות וברפורמות נוספות.
בכר הדגיש כי התוכניות הנשקלות באוצר לתמיכה בשכבות החלשות, שוללות חזרה למדיניות הקצבאות הישנה ומדגישות יצירת מקומות עבודה ויציבות חברתית. בכר התייחס בהרחבה לרפורמות שהוביל משרד האוצר בשנים האחרונות, במיוחד לרפורמה בשוק ההון, שתביא להערכתו לשינוי משמעותי במשק הישראלי השנים האחרונות.
פרופסור יאיר אורגלר, יו"ר הבורסה, בירך את הנוכחים על הגעתם המחודשת לכנס שהופסק ביולי בעקבות פיגועי הטרור שפקדו את לונדון. אורגלר אמר כי הכנס בלונדון הוא אירוע חשוב להידוק הקשר בין הבורסה ומנהלי חברות בורסאיות מובילות לבין המשקיעים הבינלאומיים.
"המשקיעים הבינלאומיים הפכו לפקטור חשוב בשוק ההון בישראל. מתחילת השנה נרשם שיא כל הזמנים בהשקעות הזרות במניות בבורסה בתל-אביב, העומד על כ- 2 מיליארד דולר", הדגיש אורגלר ואמר כי נתוני ההשקעות הזרות הנם הבעת אמון של השוק הגלובלי במשק הישראלי ככלל, ובשוק ההון בארץ בפרט.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
