מיזוגים ורכישות שולחים את וול סטריט לפתיחה ירוקה

טופ אימג' פתחה בעלייה של 2.8% לאחר שזינקה מעל %16 במסחר המקדים. מחירי הנפט נסחרים בירידה קלה ועוד לא החליטו על כיוון ברור על רקע דיווחים על השבתת מתקני הנפט בעיראק. אלדין פתחה בעלייה של 1.3%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את שבוע המסחר בעליות שערים נאות. לאחר פקיעת האופציות ביום שישי נגמר לחץ הכותבים על השווקים וידיעות על מיזוגים ורכישות ענק צפויות להשפיע לטובה על כיוון המסחר. עם זאת, בהעדר נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום, צפויים מחירי הנפט להטיל את מלוא משקלם על המסחר.

מדד הנאסד"ק פותח את המסחר בעליה של 0.52% לרמה של 2,146 נקודות, מדד הדאו מוסיף בפתיחה 0.48% לרמה של 10,609 נקודות.

לאלו ששוכחים נזכיר כי ספטמבר הוא בממוצע החודש בו השווקים נותנים את הביצועים הגרועים ביותר. חלק מהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאוגוסט וספטמבר הם חודשי החופשה השנתית של רבים מן הסוחרים ולכן המחזורים נוטים להיות נמוכים מהממוצע השנתי. לכן גם ספטמבר, כמו אוגוסט, הוא חודש הנתון למניפולציות של הכותבים וסוחרי היום.

מחירי הנפט ממשיכים לרכז עניין היום על רקע דיווחים של השבתת מתקני נפט בעיראק עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני. לפי שעה נסחר הנפט בירידה קלה אך עדיין מעל רמת ה-65 דולר ועשוי להכביד על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול, שכן יהיה תחת מעקב צמוד של הסוחרים עקב הדיווחים.

אמריקניות במרכז

כאמור, וולסטריט פותחת את המסחר על רקע ידיעות על רכישות ומיזוגי ענק, במרכז המסחר עומדת היום חברת הנפט פטרו-קזחסטן (PKZ), אשר קיבלה בחיוב הצעת רכש שהוגשה לה על ידי צ'יינה פטרולום. מניות החברה פתחו בעליה של 19.58% לרמה של 54.29 דולר.

חברת הפארמה EYETECH מזנקת בפתיחה ב-27.7% לרמה של 17.87 דולר, זאת על רקע פרסום בעיתונות האמריקנית כי צפויה להירכש על ידי חברת הפארמה או.סי.איי (OSIP). על פי דיווחים החברה המאוחדת צפויה להיות שווה מעל 600 מיליון דולר.

כפי שעשו בסוף השבוע, צפויות מניות חברת התעופה נורת'ווסט (NWB) להיות במרכז המסחר גם השבוע. ברקע למסחר במניה, שביתתם של 4,200 מכונאי החברה נכנסת ליומה השלישי. החברה אמנם ממשיכה להפעיל טיסות כרגיל ונראה, כי לא נפגעה עד כה משמעותית, המניה צפוייה לפתוח את המסחר בירידה לאחר שאיבדה כ-7.7% במהלך המסחר של יום שישי.

ישראליות בחו"ל

טופ אימג' פותחת את המסחר בעליה של 2.8% לרמה של 3.2 דולר. החברה פירסמה היום את דו"חות הרבעון השני, בהם דיווחה על זינוק של 66% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה. ברבעון הראשון של שנת 2005 דיווחה החברה על הפסד נקי, ואילו ברבעון הנוכחי הצליחה לעבור לרווח נקי. עם כל הטוב בדו"חות הללו על טופ אימג' עדיין להוכיח למשקיעים כי היא מסוגלת לייצר תזרים מזומנים יציב.

אלדין פתחה את המסחר בעליה של 1.3% לרמה של 19.39 דולר.

מניות החברות נסחרות על רקע הודעה של חברת ההשוואות AppsLabs שמוצר ה-HASP של אלדין מוביל על המתחרה UltraPro בכל קטגוריה, זאת על פי סידרת בדיקות השוואתיות על שתי המוצרים. אלדין שהספיקה לרדת מעל 15% בחודש האחרון רק חיכתה לזריקת עידוד כגון זו.

אלביט הדמיה פתחה את המסחר בירידה של 3.3% לרמה של 18.68 דולר. החברה הודיעה היום שחתמה על הסכם סופי למיזוג חברת הבת אלסינט. על פי ההסכם, אלביט הדמיה תחזיק בכל מניות חברת אלסינט ומניות האחרונה תמחקנה מהמסחר בניו יורק. בהתאם לתנאי הסכם המיזוג כל מניה רגילה של חברת אלסינט תומר ל-0.53% מניות רגילות של אלביט הדמיה.

נייס מערכות פתחה את המסחר בירידה של 1.7% לרמה של 46.5 דולר. מניות החברה נסחרו על רקע דיווח במעריב הבוקר, כי החברה מנהלת מגעים ראשוניים עם חתמים פוטנציאליים לגיוס של כ-200 מיליון דולר במטרה לאפשר את המשך יישום תכנית ההתרחבות של החברה בעיקר בחו"ל.

הרבוע הכחול פתחה את המסחר ללא שינוי. היום פורסם כי דודי ויסמן ישלם לקבוצת ברונפמן כ-117 מיליון דולר עבור רכישת השליטה ברשת הרבוע הכחול - פרמיה של 18% על שווי השוק של החברה. בעיתון ציינו, כי לאחר השלמת העסקה תחזיק קבוצתו של ויסמן ב-72% מהשליטה.

מניות מת"ב פתחה את המסחר ללא שינוי. גאון בית השקעות פירסמו היום כי צופים שחיקה בהכנסות החברה ומותירים לה המלצת "החזק" עם יעד של 34.9 שקל. האנליסט מיקו מור סבור, כי ברבעון השני, שאת תוצאותיו תפרסם מת"ב מחר, יישחקו הכנסות החברה ותימשך הירידה במספר המנויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".