ניתוח טכני : המגמה בשוק אינה מגמת עלייה

המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ', מודאג: מדד המעו"ף לדבריו אמור לנוע בתחום שבין 664 ל-701 נקודות
אייל גורביץ |

1. תזכורת

שבוע המסחר האחרון היה סוער ולא בכדי. ירידה של יותר מחמישה אחוזים ביום מסחר בודד אינה דבר שכיח. קולר האשם נתלה, מן הסתם, על צווארו של שר האוצר המתפטר. יום למחרת הונחו זרי הדפנה על צווארו של צר האוצר הנכנס. אלא שלא זה ולא זה אחראים לתנודות החריפות. זהו סימפטום לשוק בעייתי.

במובנים מסוימים עשתה התפטרותו של נתניהו טוב לשוק. היא הגדירה את רצועת הניוד שלו טוב יותר. נקודות הקיצון של כל עמודה יומית משמשות כרמות תמיכה או התנגדות. הדבר נכון שבעתיים כאשר קיימת תנודה יומית חריגה דוגמת זו שחווינו בשבוע שחלף.

מדד נאסד"ק מתמודד כעת, ולא בהצלחה, עם רמת התנגדות משמעותית סביב 2,200 הנקודות. רמת התנגדות זו צצה עוד בשנת 1999 ומאז נבדקה מספר פעמים, כולל במהלך המפולת ואחריה. בינתיים, הוא נוחל כישלון והסביבה הטכנית לטווח הקצר שם, בעייתית למדי ואינה מבשרת עליות.

2. הנחת עבודה

שוק תנודתי, בעייתי וקשה לא רק לניתוח אלא להשקעה. הטווח הקרוב יתאפיין בתנודתיות עם נטייה לירידות.

3. הפרמטרים המרכזיים

בפתיח לסקירה כתבתי שהירידה שבאה בעקבות התפטרות שר האוצר הגדירה היטב את רצועת הניוד של השוק. תנועות יומיות חריגות עשויות לשמש כרמות תמיכה והתנגדות בעלות משמעות לא רק לטווח הקצר. :

1. יום א' האחרון תפס את השוק בסערת רגשות. הירידה החדה דרדרה את מדד המעו"ף עד לרמת שפל של 663.88 הנקודות. לטווח הקצר אפשר להגדיר את הרמה הזו כרמת תמיכה. שבירתה מטה עלולה לדרדר את השוק מדרגה נוספת מטה. נקודת השיא של מדד המעו"ף באותו יום א' נרשמה ברמת 701.46 הנקודות. זו רמת ההתנגדות לטווח הקצר. שבירתה מעלה בליווי מחזור גדול תאפשר את המשך מהלך העליות.

2. אלא שירידות חדות או עליות חדות, אינן נשפטות בפני עצמן אלא כחלק ממכלול שלם. וכאשר מביטים על המכלול השלם, התמונה עדיין רחוקה מלהיות משביעת רצון. ברמת ההגדרה מגמת עלייה היא "סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שיא להיות גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שפל".

מבט על הגרף מלמד שהחל מרמת 500 הנקודות, נקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה. גל הירידות האחרון דרדר את השוק לנקודת השפל שנרשמה בפברואר ובאפריל השנה. העובדה שנקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה מעבירה מסר ולפיו מהלך העליות 500 ל-690 הנקודות, הסתיים. כלומר, הגדרתית, בטווח הזמן הבינוני אין מגמת עלייה.

3. בטווח הזמן המיידי כדאי לשים לב לשתי רמות מרכזיות: ראשית 683 הנקודות. שבירתה כלפי מטה תעלה את הסבירות לגל ירידות נוסף. ממעל אפשר לשים לב לרמת 691.5 הנקודות שפריצתה מעלה תעיד על אפשרות להמשך המגמה החיובית. כל זאת במסגרת רצועת הניוד של השוק בה נקבתי בסעיפים הקודמים.

6. סיכום ומסקנות

היפוכי מגמה והמעבר מעלייה לירידה לא מתרחשים בין לילה. הם עניין של תהליך ארוך ומייגע שאורך שבועות ארוכים ולעיתים חודשים. מדד המעו"ף אינו יכול להיות מוגדר כמצוי במגמת עלייה. די להביט על מבנה המחירים, דרך מדדי המומנטום, וכלה בעובדה ולפיה מרבית המניות המרכיבות את המדד מצויות הרחק מתחת לשיאן, כדי להבין שמצבו של שוק המניות המקומי רחוק מלהיות משביע רצון.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.