פטרוכימיים - משיכת חבל
בכל נקודת זמן שהיא מתקיים מאבק בין קונים מוכרים. בחלק מהפעמים ישנה הסכמה ברורה לגבי הכיוון. הקונים מוכנים להכניס את היד לכיס ולשלם עבור המניה מחירים הולכים ועולים. המוכרים אינם ממהרים למכור אלא רק כאשר יקבלו מחיר גבוה יותר מהמחיר האחרון שדרשו. זו מגמת עלייה. לעיתים הדינאמיקה הפוכה והקונים הם אלה שמכתיבים את המחיר. הקונצנזוס הוא זה יוצר את המגמה.
מבט על הגרף של מניית פטרוכימיים מגלה חילוקי דעות. שתי קבוצות שלכל אחת דעה שונה לגבי כיוון המניה. ממש משיכת חבל. חוסר ההסכמה לגבי כיוון המניה החל ב-14 ליוני כאשר מניית פטרוכימיים מסקה למחיר שיא של 40.72 שקלים למניה. עד לנקודה זו התקיים קונצנזוס לגבי כיוונה. מגמת העלייה התאפיינה בנקודות שפל עולות ובנקודות שיא עולות.
מיד לאחר נקודת מפנה זאת שינו המוכרים את הלך מחשבתם לגבי המניה. ממצב שבו דרשו עבור המניה מחירים הולכים ועולים, הם מוכנים כעת להיפטר מהמניה במחירים הולכים ויורדים. עדות ברורה לכך אפשר לראות על ידי נקודות השיא היורדות. 40.72 שקלים ומיד לאחר מכן 40.15 והנקודה השלישית נמוכה אף יותר ברמת 40 שקלים למניה. לא שיפוע דרמטי אבל בכל זאת שינוי.
הקונים מצידם חיים ובועטים והם משוכנעים שכיוונה של המניה נותר צפונה. ההוכחה החותכת לכך היא נכונותם להמשיך ולרכוש את המניה במחירים הולכים ועולים. אפשר לראות זאת על ידי נקודת השפל העולות. 31.79 שקלים ולאחר מכן 35.02 שקלים למניה.
מי ינצח?
המנצח יהיה זה שיהיה נחוש יותר. והנחישות תתבטא בשבירת נקודת המפנה האחרונה. כדי שמניית פטרוכימיים תשוב לכיוון המקורי והמוכרים יבינו שהם יכולים לדרוש עבור מרכולתם מחירים גבוהים יותר, חייבת נקודת השיא, 40 שקלים למניה, להישבר כלפי מעלה. במחזור גבוה כמובן. מאידך, חצייה כלפי מטה של רמת 35.02 שקלים למניה תעביר לקונים מסר ברור. מסר של מגמת ירידה
סיכום
אין טעם להידחף ולנסות לסייע לאחת מהקבוצות. בסופו של דבר מדובר בכוחות גדולים שלא זקוקים לסיוע מהמשקיע הקטן. משיכה נקודתית לצד כזה או אחר לא תעזור. גם הימור על הקבוצה המנצחת לא ייתן דבר מלבד ריגוש נקודתי. טכנית יש להמתין עד שאחת מהקבוצות נופלת על החול ורק אז לקבוע עמדה.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
