לאומי: באוגוסט צפוי להיות מעניין בשוק המט"ח
בשבוע החולף נחלש הדולר האמריקני למול השקל הישראלי. למרות שהחל את השבוע בהתחזקות למול השקל, התהפכה המגמה לקראת סוף השבוע, כשברקע, הודעת הבנק המרכזי הסיני, כי הוא מבטל את ההצמדה לדולר האמריקני שהייתה נהוגה בשנים האחרונות. מהלך זה החליש באופן מיידי את הדולר כנגד המטבעות האסייתים וכנגד המטבעות העיקריים בעולם ביניהם השקל הישראלי. בסיכום שבועי, תוסף השקל מול הדולר בשיעור של 0.18% ושערו היציג נקבע על 4.533 שקל לדולר.
כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי, בטווח הקצר יתכן פיחות מסוים בשקל מול הדולר, על רקע ציפיות להמשך התחזקות הדולר בעולם והעצבנות סביב מועד ההתנתקות. בשבוע הבא בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית השקלית ללא שינוי, אך שבועיים אחר כך הפד צפוי להעלות את הריבית לרמה של 3.5% ובכך יתאפס פער הריביות.
בשלב זה נראה, כי השוואת הריביות כבר מגולמת בשערי החליפין. בטווח הבינוני מעריכים בבנק כי תתכן התמתנות במגמת הפיחות, שכן עלייה משמעותית בשער הדולר צפויה לאלץ את בנק ישראל להעלות את הריבית. עם זאת יש להדגיש, כי רמת אי הוודאות גבוהה במיוחד, לאור הקושי בחיזוי ההשפעות על המסחר אם ההתנתקות תתקל בקשיים רבים מהצפוי.
כלכלני בנק לאומי סבורים כי חודש אוגוסט צפוי להיות חודש מעניין בשוק המט"ח, כאשר פרט ליישום תוכנית ההתנתקות בחודש זה, ב-9 לחודש צפויה גם העלאת ריבית נוספת של הפד ב-25 נקודות הבסיס כך שפער הריביות הרשמיות בין ישראל לארה"ב צפוי להעלם כליל.
להערכת כלכלני לאומי, גורמים אלו, במקביל לעלייה ברמת התנודתיות היומית של המטבעות המרכזיים בעולם תומכים בהמשך מסחר תנודתי עם נטייה להחלשות של השקל כנגד הדולר בטווח הקצר. להערכתם, שער החליפין צפוי לנוע בטוח של כ-4.6-4.5 בתקופה הקרובה.
לדברי כלכלני בנק איגוד, אין ספק כי השוק בארץ מפגין חוזקה משמעותית ויחד איתה עצבנות יתר וזאת בשל אי הוודאות הגדלה, ההסלמה במצב הביטחוני, ההתקרבות למועד ההינתקות, והרמה הגבוהה בה נמצא השוק, הרחוקה בכ-1.5% בלבד מרמת השיא 690.1 הנקודות.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
