לאומי: באוגוסט צפוי להיות מעניין בשוק המט"ח
בשבוע החולף נחלש הדולר האמריקני למול השקל הישראלי. למרות שהחל את השבוע בהתחזקות למול השקל, התהפכה המגמה לקראת סוף השבוע, כשברקע, הודעת הבנק המרכזי הסיני, כי הוא מבטל את ההצמדה לדולר האמריקני שהייתה נהוגה בשנים האחרונות. מהלך זה החליש באופן מיידי את הדולר כנגד המטבעות האסייתים וכנגד המטבעות העיקריים בעולם ביניהם השקל הישראלי. בסיכום שבועי, תוסף השקל מול הדולר בשיעור של 0.18% ושערו היציג נקבע על 4.533 שקל לדולר.
כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי, בטווח הקצר יתכן פיחות מסוים בשקל מול הדולר, על רקע ציפיות להמשך התחזקות הדולר בעולם והעצבנות סביב מועד ההתנתקות. בשבוע הבא בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית השקלית ללא שינוי, אך שבועיים אחר כך הפד צפוי להעלות את הריבית לרמה של 3.5% ובכך יתאפס פער הריביות.
בשלב זה נראה, כי השוואת הריביות כבר מגולמת בשערי החליפין. בטווח הבינוני מעריכים בבנק כי תתכן התמתנות במגמת הפיחות, שכן עלייה משמעותית בשער הדולר צפויה לאלץ את בנק ישראל להעלות את הריבית. עם זאת יש להדגיש, כי רמת אי הוודאות גבוהה במיוחד, לאור הקושי בחיזוי ההשפעות על המסחר אם ההתנתקות תתקל בקשיים רבים מהצפוי.
כלכלני בנק לאומי סבורים כי חודש אוגוסט צפוי להיות חודש מעניין בשוק המט"ח, כאשר פרט ליישום תוכנית ההתנתקות בחודש זה, ב-9 לחודש צפויה גם העלאת ריבית נוספת של הפד ב-25 נקודות הבסיס כך שפער הריביות הרשמיות בין ישראל לארה"ב צפוי להעלם כליל.
להערכת כלכלני לאומי, גורמים אלו, במקביל לעלייה ברמת התנודתיות היומית של המטבעות המרכזיים בעולם תומכים בהמשך מסחר תנודתי עם נטייה להחלשות של השקל כנגד הדולר בטווח הקצר. להערכתם, שער החליפין צפוי לנוע בטוח של כ-4.6-4.5 בתקופה הקרובה.
לדברי כלכלני בנק איגוד, אין ספק כי השוק בארץ מפגין חוזקה משמעותית ויחד איתה עצבנות יתר וזאת בשל אי הוודאות הגדלה, ההסלמה במצב הביטחוני, ההתקרבות למועד ההינתקות, והרמה הגבוהה בה נמצא השוק, הרחוקה בכ-1.5% בלבד מרמת השיא 690.1 הנקודות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
