קידוח "לוויתן 3" יבוצע בעלות של כ-38 מיליון דולר
דלק קידוחים יהש מדווחת כי שותפי לוויתן החליטו על אישור תקציב בהיקף של כ-38 מיליון דולר לביצוע קידוח "לוויתן 3", בהתאם לתכנית הפיתוח של שדה לוויתן. קידוח "לוויתן 3", אשר נקדח כקידוח הערכה כבר ב-2011, ייקדח כעת כקידוח פיתוח והפקה, ולאחריו עתיד להשתלב במערך ההפקה במאגר לוויתן.
אסדת הקידוח אשר תקדח את "לוויתן 3" היא ה-Ensco DS-7 אשר צפויה להגיע לחופי ישראל בשבועות הקרובים. האסדה תקדח בהמשך גם את חלקו התחתון של קידוח לוויתן-7 עד לעומקו הסופי (כ-5,100 מטרים מפני הים), ולאחר מכן תבצע השלמה בקידוחי ההפקה בפרויקט לוויתן.
הקידוח מצוי כ-120 ק"מ מערבית לחיפה, במקום בו עומק הים כ-1,670 מטרים, והעומק הסופי המתוכנן לקידוח הוא כ- 4,800 מטרים מפני הים.
- 7.יש לי שאלה 19/02/2018 18:33הגב לתגובה זו1. קידוח למטרות נפט בלוויתן, האם האסדה הזו תקדח למטרות נפט? 2. מה הסיכוי שאיתיקה תגיע לקדוח בקידוחי לוויתן? הרי יש סיבה מדוע דלק השקיעה בחברת קידוחים עם כ20 אסדות שרובן לא קודחות כרגע בשום מקום. למה מחכים?
- 6.גלעד 19/02/2018 13:16הגב לתגובה זוהרי יש להם את אותו כמות של גז בים נכון שלישראמקו יש כבר חוזים אבל מזה אומר ברגע שיהיו חוזים לרציו היא תעלה 200%
- 5.כל הגז עולה יפה רציו לא זזה???????????????????????????? (ל"ת)לא יאומןןןןןןןןןןןןן 19/02/2018 12:23הגב לתגובה זו
- דליה 19/02/2018 12:47הגב לתגובה זוחכה קצת ותראה הפתעות בהמשך קודם כסף חכם יכנס
- שמענו את זה משנת 2011! תפסיקו לבלבל את הביצים !!!! (ל"ת)ערן 19/02/2018 13:18
- 4.נבו 19/02/2018 11:38הגב לתגובה זובפעם האחרונה שהמסחר נראה ככה סביב הנמוך ביום בהיר בא הפיצוץ שימו לב לאיסוף רוצים עוד פרטים תכנסו לקבוצה מניות מתחת לרדאר בפייסבוק
- 3.גל 19/02/2018 11:37הגב לתגובה זומתישהו הריצה תגיע יש פה כשל שוק צועק מול העיניים הרי לישראמקו יש חצי גז מרציו ושווה פי שלוש מרציו לא הגיוני
- ערן 19/02/2018 13:19הגב לתגובה זולזה התכוונת כנראה . בינתיים היא תקרוס עד ל 100 בקרוב..... אחר כך, תקבל מכה קשה עד 50. ואז אולי אחרי שנתיים תעלה 100 אחוז עם תחילת ההפקה לשערי 100. בהצלחה
- 2.אסדת הקידוח צפויה להגיע לחופי ישראל ומניות הגז בשפל. (ל"ת)רציו 19/02/2018 10:15הגב לתגובה זו
- מכיוון שזה רק קידוח פיתוח ולא לנפט...שנמצא באזור ה7000מ (ל"ת)דני 19/02/2018 11:47הגב לתגובה זו
- 1.הטינופות הורידו אותך כ90 אחוז סתם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)יאלה רציו 19/02/2018 09:53הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
