אין תחרות בין הבנקים בישראל. הם לא נותנים לנו ריבית על הכסף ששוכב בעו"ש ולא מגלגלים לפיקדונות שלנו את כל העלאת הריבית של בנק ישראל. ומדובר על הרבה מאוד כסף: בעו"ש של הציבור יש 600 מיליארד שקל, בפיקדונות מדובר על עוד 800 מיליארד שקל ובסך הכל יותר מ-1.4 טריליון שקל. 12% מכלל הנכסים של הציבור נמצאים באפיקים שלא צוברים תשואה - והכסף הזה נשחק בגלל האינפלציה. אינפלציה זה מס שקט של המדינה. הוא מתקבל בציבור בהבנה כי לא מדובר כאן במס רשמי. אבל זה מס לכל דבר - הכסף שלנו הולך ושווה פחות.

אבל זה לא חייב להיות ככה - אפשר לקבל ריבית משמעותית על הכסף ששוכב בעו"ש, זה קיים במדינות שונות בעולם, כולל בארה"ב. אפשר לא לשלם דמי ניהול על העו"ש, גם זה קיים במדינות נורמליות. ואפשר גם שתהיה תחרות אמיתית במערכת הבנקאות.

בארצות הברית, ובעצם ברוב העולם המערבי המפותח, יש גם ביטוח ממשלתי על הכסף שאנחנו משאירים בבנק. לא מדובר כאן בסוציאליזם חברתי אלא הבנה בסיסית שצריך לתת ביטחון לציבור כדי למנוע מצב של 'ריצה אל הבנק' (כמו הסצנה בסרט מרי פופינס - מצב שבו יותר מדי אנשים באים לבקש למשוך את הכסף שלהם מהבנק ולבנק אין מספיק כסף לתת לכולם). ריצה אל הבנק מוטטה בנקים בעבר והיא הסיבה להקמת הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי אי שם לפני יותר מ-100 שנה.

יש יותר מ-100 מדינות בעולם שמבטחות לאזרחים שלהן את הכסף. רוצים דוגמאות למדינות? מדינות גוש האירו מבטחות ב-100 אלף אירו, בריטניה ב-85 אלף לירות שטרלינג, ארה"ב מבטחת ב-250 אלף דולר, אוסטרליה מבטחת על 250 אלף דולר אוסטרלי ועוד. מדובר על סכומים משמעותיים מאוד לרוב הציבור. בבנק ישראל אף ציינו לפני כעשור שביטוח כזה סייעו לשמור על יציבות המערכת במשבר הסאב פריים ב-2008, אך הוסיפו שזה לא מספיק וצריך גם הגנה בצורת ערבות ממשלתית.

• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

והנה עוד דוגמה עכשווית לתחרות בין בנקים: בארה"ב רוצים לפתות אתכם כדי שתעבירו את החשבון אליהם. לא רק בנקים קטנים. כך למשל, סיטיבנק, אחד הבנקים הענקיים בארצות הברית מנסה לפתות חוסכים להעביר אליו את העו"ש שלהם ומציע בונוס של עד 2,000 דולר לחשבון הבנק למי שיעביר את החשבון אליו.

בפועל, רוב האנשים לא יקבלו 2,000 דולר אלא סכומים שהם החל מ-100 דולר ועד ל-500 דולר. כדי לקבל את הסכומים הללו יש אותיות קטנות, אבל לא מדובר על משהו שאנחנו לא מכירים בישראל - העברת משכורת שוטפת לחשבון של כמה מאות עד אלפי דולרים בחודש, מקביל לדרישות בבנקים בארץ כמו 'למעבירי משכורת של 7,000 שקלים ומעלה'.

אז מה צריך לעשות כדי לקבל את אותם 2,000 דולר? צריך להיות בעל יתרה בחשבון של 300 אלף דולר, ביום ה-20 לאחר פתיחת החשבון. זה 'היום הקובע' לקבלת המענק, וצריך לשמור על היתרה המינימאלית הזו למשך 60 יום לפחות. בתרגום לשקלים - נכסים של 1 מיליון שקל וקיבלת 7 אלף שקל מענק - 0.7% על הסכום שלכם - זה שווה, זה הרבה מעבר למה שתקבלו בארץ. אגב היחס הזה שנשמר גם לחשבונות קטנים יותר מבטא כאמור ממוצע של מאות דולרים בודדים ללקוח ממוצע - אבל מה רע בלקבל אלף שקל מהבנק שאליו אתה עובר. זה כבר משמעותי, וזה רחוק מההטבות שמקבלים במעבר בין בנקים בארץ. 

• האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
• פייבוקס מציגה: שלושה מסלולים חדשים, עם ריבית על היתרות וארנק לילדים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי