בהופעה האחרונה של הנגיד, בעת הצהרת הנגיד, אמר פרופ' אמיר ירון שייתכן שאפילו הריבית תעלה. זו היתה הופעה די פסימית, מודאגת. היא לא היתה אמורה להפתיע איש, אבל הכותרות אחר כך היו שחורות והכלכלנים פרסמו תחזיות פסימות להמשך.

  פרופ' אמיר ירון  - הוצאות הביטחון עלולות להגדיל את התחזית לגירעון    (ליאת מנדל)

הדבר היחיד שהפתיע בתחזית הוא איך היא לא נמסרה קודם. בנק ישראל סיפק בעבר תחזית בהינתן שלא תפרוץ מלחמה בצפון, שאלנו שוב ושוב מדוע לא נכללו תחזיות לתרחישים נוספים, גם לתרחיש שכן תפרוץ מלחמה בצפון, אחרי הכל, כולם ידעו שיש לזה סיכוי משמעותי. "אולי נעשה זאת בהמשך", אמרו בבנק וסיפקו בינתיים תחזית שלא סופרת את המלחמה בלבנון.

עכשיו אגב, התחזית כוללת גידול בתקציב הביטחון באופן פרמננטי כנראה של 20 מיליארד שקל. הנגיד לא אמר על מה מושתתת התחזית לצמיחה ולגירעון, אבל אמר שזה לא כולל תוספות מעבר למה שצפוי בתקציב הביטחון, אבל הכל שאלה של נקודת התייחסות - באוצר מדברים על 20 מיליארד שקל של גידול פרמננטי, במשרד הביטחון מדברים על 40 מיליארד שקל של גידול בתקציב הפרמננטי. אז גם כאן - בנק ישראל היה צריך לתת לנו תרחישים. מה יקרה אם משרד הביטחון יקבל יותר ממה שחושבים באוצר. זה יוביל לתרחיש עוד יותר גרוע.

• מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
• שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 

ההמון לרוב צודק

ולמרות כל הרע, הבורסה עולה. ההמון משדר אופטימיות שונה מהתמונה העגומה המתוארת על ידי בנק ישראל, ממה שטוענות סוכנויות הדירוג וממה שמספרים לנו הכלכלנים. הסיבה פשוטה - כל התחזיות של כל הכלכלנים וגם של בנק ישראל תלויות בדבר אחד - סיום המלחמה. בעוד שהכלכלנים רואים דווקא תרחיש של התאוששות איטית ולא יודעים לסמן את סיום המלחמה לפני רבעון ראשון של 2025, הציבור אופטימי יותר.  אנחנו מנצחים, זה כמובן עולה לנו בדם ועולה לנו בכסף, אבל כוח ההרתעה חזר והחיילים בעזה, ביהודה ושומרון ובלבנון מצליחים לפעול על פי התוכניות. 

בלבנון יש לחץ גדול להגיע להפסקת אש. הלבנונים לוחצים מאוד על חיזבאללה, גם איראן רוצה להגיע להפסקת אש. בזירה הדרומית, הקאטרים מנסים להגיע להפסקת אש ולמתווה חטופים. יש סימנים של רצון להגיע להפסקת אש, ואפילו סיום הלחימה. סיום שכזה שם את כל התחזיות של הכלכלנים בפח. למעשה, דווקא תחילת הפעולה הקרקעית בלבנון מסמנת את תחילת הסוף של המלחמה. נכון, זה יכול להסתבך, יש גם את התקיפה הצפויה שלנו באיראן.

• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

   כניסה ללבנון - האם היא מקרבת הסדר מדיני?       (דובר צה"ל)

יש גם מצב מאוד מיוחד שבו ישראל יכולה לפעול בגמישות יחסית על רקע הבחירות בארה"ב וחוסר הרצון של הנשיא ג'ו ביידן והמועמדת הדמוקרטית קמאלה האריס ליצור תמונת מצב שהם מתנגדים לתקיפה ישראלית. הם רוצים אותה ממוסגרת ומידתית, אבל הם בחוסר שליטה על בנימין נתניהו והתגובה. ועדיין - לא צפוי שהתגובה תהיה קשה מדי, אחרי הכל, ישראל לא יכולה להמר באופן מוחלט על בחירת דונלד טראמפ. היא צריכה גם את הדמוקרטיים כתומכים.

אחרי הבחירות בנובמבר, יהיו כמה חודשים שג'ו ביידן יוכל לעשות מה שהוא רוצה, הוא כבר לא יהיה תלוי באף אחד - הוא סיים את הקדנציה, הבחירות כבר הוכרעו, והוא יכול לבוא אל נתניהו והממשלה עם דרישות קשות. צריך גם להתחשב בזה. 

מנגד, בחירת טראמפ עשויה כמובן להועיל לנו, במיוחד על רקע הדברים שהוא אומר לאחרונה, הגיבוי הגדול והאמירות בדבר הצורך בתקיפת מתקני הגרעין באיראן. יש כאן לדעת רבים וגם לדעתו, הזדמנות גדולה לישראל לעשות סדר חדש במזרח התיכון, והוא לא חושש מהתקלחות וממלחמה רחבה יותר. 

כך או אחרת, מצבנו נתפס טוב יותר מבעבר. נכנסו ללבנון, הצלחנו לחסל תשתיות וכוח משמעותי של האויב, בעזה ניצחנו, למרות שעדיין אנחנו רחוקים מאוד מניצחון מוחלט והחזרת החטופים. השאלה היא אם הולכים להמשך לחימה או להסדר מדיני היא שאלה מדינית-פוליטית, אבל כל עוד ישראל לא רוצה להבעיר את השטח עד לכדי מלחמה כוללת, הסיכויים הגדולים הם דווקא להסדר מדיני מתקרב. 

  דונלד טראמפ וקאמלה האריס   - לנבחר יש השפעה אדירה על המצב במזרח התיכון    (הבית הלבן)

 

מגעים להסדר מדיני

באיראן לוחצים על חיזבאללה כדי "לחתוך הפסדים", סינוואר חוזר לתקשר ונלחץ על ידי קטאר ובמקביל כולם ממתינים לתקיפה הישראלית על איראן, שעשויה לשנות הכל. בשבוע האחרון, בזמן שישראל מתכוננת לתקוף באיראן בתגובה למתקפת הטילים האחרונה, מסתמנים סימנים ראשונים לאפשרות של הסדר מדיני בגבול הצפון. במקביל, התפתחויות מפתיעות בזירה הדרומית מעלות שאלות לגבי אפשרות של הסדר כולל.

בביירות סבורים כי איראן מעודדת את חיזבאללה לחתור להפסקת אש, במה שנראה כניסיון "לחתוך הפסדים" נוכח ההתקדמות הצבאית של ישראל בדרום לבנון. ביקורו של שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, בביירות לפני מספר ימים, סימן שינוי אפשרי במדיניות האיראנית. עראקצ'י הציע לדחות את הדיונים על בחירת נשיא חדש ללבנון ולהתמקד באפשרות לעצירת הלחימה.

ביקורו של שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, בביירות לפני מספר ימים, סימן שינוי אפשרי במדיניות האיראנית. על פי הדיווחים, עראקצ'י הציע הן לחיזבאללה והן לראש הממשלה הלבנוני, נג'יב מיקאתי, לדחות בשלב זה את הדיונים על בחירת נשיא חדש ללבנון, ולהתמקד בבחינת האפשרות לעצירת הלחימה.

התבטאויות של בכירים לבנונים, ביניהם סגן מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ומנהיג הדרוזים וליד ג'ונבלאט, רמזו כי הפסקת אש בלבנון עשויה להתרחש במנותק מההתפתחויות ברצועת עזה. זוהי התפתחות משמעותית שעשויה להקל על השגת הסדר מדיני בגזרה הצפונית.

ההערכה בקרב גורמים איראנים וחיזבאללה היא שצה"ל יסתפק בתפיסת רצועת ביטחון צרה לאורך קו הגבול, מבלי להתקדם עד נהר הליטני. מצב זה, לדעתם, מאפשר ניהול משא ומתן על הפסקת אש בתנאים נוחים יחסית עבורם.

 

הזירה הדרומית

בזירה הדרומית, התפתחות דרמטית התרחשה כאשר מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, יצר קשר עם המדינות המתווכות לאחר תקופה ארוכה של נתק. סינוואר, האחראי לתכנון הטבח ב-7 באוקטובר, ביקש לברר אם קיים סיכוי שיקבל חסינות לחייו מישראל במהלך המשא ומתן.

בקשתו החריגה של סינוואר הגיעה על רקע איום כפול מצד קטאר לצמרת חמאס. ראשית, קטאר הצהירה כי לא תממן את שיקום הרצועה ביום שאחרי המלחמה. שנית, היא איימה בעיקול או הקפאה של חשבונות הבנק של בכירי חמאס במדינה.

התגובה הקטארית לבקשת סינוואר הייתה נחרצת: "אל תתמקד בעצמך, יש חשיבות עצומה להשבת החטופים – הם בתיעדוף הראשון". עמדה זו מתיישבת עם הצהרות שגריר קטאר בוושינגטון ועם מסרים שמעבירים הקטארים והאמריקנים לישראל, המדגישים את מחויבותם למשא ומתן ולהחזרת החטופים.

ההתפתחויות בשתי הזירות - הצפונית והדרומית - מעלות את האפשרות של התקדמות לקראת הסדר מדיני כולל. עם זאת, המצב עדיין נזיל ולא ודאי, כאשר ישראל טרם הגיבה רשמית לבקשתו של סינוואר.

ההשפעה על הבורסה

אם אכן יתממש תרחיש של הסדר מדיני הן בלבנון והן בעזה, הדבר עשוי להשפיע באופן דרמטי על הבורסה הישראלית. כנראה שנראה עלייה משמעותית במדדים המובילים, עם אפשרות לזינוק חד במיוחד של מניות התיירות, הבנקים והנדל"ן. חברות הקשורות לתשתיות ובנייה עשויות ליהנות מעלייה ניכרת, בציפייה לפרויקטים נרחבים של שיקום ופיתוח הן בצפון והן בדרום. צריך לזכור שבורסה רואה את העתיד לא את העבר. 

מנגד, מניות הביטחון והתעשיות הביטחוניות עלולות לרשום ירידות בטווח הקצר, אך ייתכן שיתייצבו בטווח הארוך בשל הצורך המתמשך בהגנה וביטחון. כמו כן, חברות הקשורות לאנרגיה ולחיפושי גז בים התיכון עשויות לראות עלייה, בציפייה להסדרים אזוריים שיאפשרו פיתוח מואץ של שדות הגז.

חשוב לזכור כי המצב עדיין רגיש ונתון לשינויים מהירים. השווקים צפויים להגיב בתנודתיות גבוהה לכל התפתחות או שמועה, וכדאי לנהוג במשנה זהירות. בנוסף, ההשפעה על הבורסה תלויה גם בגורמים נוספים, כמו תגובת ישראל למתקפה האיראנית.