אלי כליף ועידת ביזפורטל
צילום: שלומי יוסף
ראיון

האם המס על טבע יעלה ואיך היא נערכת לפירעון תשלומי החוב הגדולים?

אלי כליף, המנהל הפיננסי של טבע בשיחה עם ביזפורטלמניית טבע זינקה ב-120% בשנה והיא נסחרת כעת עדיין במכפיל רווח שנראה נמוך - 6.4 על רווחי השנה הבאה; האם טבע תחזור לרכישות ואיך היא תטפל בגיבנת החוב?

התוצאות של טבע ברבעון השני היו מרשימות וגם התחזית השתפרה (לסיקור הדוח והתחזית). המניה שנסחרה בירידה עד פרסום הדוח עברה לעלייה שהלכה והתחזקה עם פתיחת המסחר בוול סטריט. טבע תמשיך גם לעלות במסחר בת"א היום בזכות ארביטראז' חיובי של מעל 1.5%. 

 

מניית העם

העליות בטבע נמשכות כבר שנה. המניה עלתה ב-120% ב-12 החודשים האחרונים על רקע מנועי צמיחה בתחום תרופות המקור, בעיקר במכירות אוסטדו (Austedo), שמיועדת לטיפול בתנועות לא רצוניות בגפיים ובפנים ושיפור בתחום הגנרי בהמשך להשקה של הגרסה הגנרית ל-Revlimid, שמיועדת לטיפול בסרטן מסוג מיאלומה, והשקת הגרסה הגנרית ל-Victoza לטיפול בסכרת מסוג 2.

העליות במניית טבע מביאות אותה לשווי של 20 מיליארד דולר - מעל כולן בבורסה הישראלית, וצמוד לצ'ק פוינט בין הישראליות הגדולות בוול סטריט. טבע חזרה להיות "מניית העם". בתמחור הנוכחי - 17.4 דולר ובהינתן התחזית השנתית טבע נסחרת במכפיל רווח של כ-7.2-7.5. המכפיל על רווחי השנה הבאה על פי תחזיות האנליסטים הוא 6.4. 

 

מכפיל רווח נמוך

זה עדיין מכפיל רווח נמוך, שמבטא מכפילי רווח נמוכים בתחום הגנרי וחוב עדיין גדול לחברה - כ-16.4 מיליארד דולר. השוק מפנים בהדרגה שטבע היא חברה שרוקדת על שתי החתונות - גנריקה ותרופות אינווטיביות והתמחור שלה צריך להיות גבוה יותר מחברות גנריקה טהורות והוא בהדרגה גם מפנים שטבע חזרה לשלוט בחוב שלה. 

טבע לקראת תשלומי חוב גדולים בשנים 2026-2027 (כ-3.5 מיליארד דולר בשנה) והיא צריכה להיערך לכך בגיוס חוב, אבל בשיחה עם אלי כליף, המנהל הפיננסי של טבע הוא מסביר שזה יקרה רק במחצית השנייה של 2025. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

   אלי כליף, המנהל הפיננסי של טבע (שלומי יוסף)

 

"שיעור המס לא יגדל"

מתי אתה צופה שיפור נוסף בדירוג האשראי ולמה לא לגייס מוקדם יותר?

"אנחנו במגעים מאוד צמודים עם 3 חברות דירוג האשראי. S&P פרסמו לפני חודש תחזית חיובית עלינו ואנחנו צופים שנראה שידרוג הערכה אפילו שניים בין עד סוף השנה לבין עוד 12 חודשים. זה בעיקר בזכות המשך פרעון החוב והשיפור ביכולת פירעון החוב על סמך הגדלת  ה-EBITDA. אני סמוך ובטוח שכשנגיע לקראת המחצית השנייה של שנת 2025 ויראו איך אנחנו מתכננים לטפל בחובות ל-26-27 שהם ערך בטווח של 3.5 מיליארד דולר, אז נגייס חוב".

שיפור הדירוג יוביל לריבית חוב נמוכה יותר כשגם כך השיפור העסקי בטבע לצד הורדת הריבית הצפויה אמורים להוזיל את החוב. זה תומך בגישה של כליף להמתין עם גיוס חוב לשנה הבאה. אבל מצד שני באי הוודאות הקיימת, זה לא יהיה לא סביר להצטייד כבר בזמן הקרוב במזומנים. יש לזה מחיר - מחזיקים מזומנים שלא לצורך ומשלמים עליהם בריבית. אבל לפעמים זה שווה את העלות. 

לא מגייסים כשאפשר? אתם יכולים לגייס עכשיו, למה לחכות לשנה הבאה?

"החוב של 2026 בסך 3.4 מיליארד דולר, הונפק ב-2016 בקופון של 3%. אם אני אגייס את זה היום זה יהיה ב-6-7%. אם זה על 1.5 מיליארד דולר זה עוד 60 מיליון דולר הוצאות שאין להן הצדקה. אני מעדיף לחכות חצי שנה ואז לבחון איך אנחנו מתקדמים עם ניהול החוב"

אבל יש המון אי ודאות לעתיד, אתם שלמים עם ההחלטה לחכות ל-2025 ב-100%?

"כן. אנחנו מאוד בטוחים באסטרטגיית החוב שלנו".

טבע תחזור לרכוש חברות?

"בינתיים אנחנו פחות מסתכלים על מיזוגים ורכישות, אלא על מוצרים שנמצאים בשלבים מתקדמים, ניסויים קליניים בשלב שלישי או לפני אישור והפצה. הם דורשים יכולות מכירה בעיקר בארה"ב ושם אנחנו יכולים לתרום. לא ניכנס למוצרים שבתהליכים יותר מוקדמים של מחקר ופיתוח".

באוצר מאמצים את משטר המס הגלובלי של ה-OECD עם מס מינימלי של 15%. זה ישפיע על טבע?

"אם מסתכלים על שיעור המס שלנו אנחנו כבר באזור הזה. נערכנו לתקנה החדשה מראש ואני מעריך שכשמסתכלים שנים קדימה, לא תהיה לכך השפעה משמעותית"

יהיו מדינות עם שיעורי מס נמוכים כדי לעודד חברות להיות אצלן - מבחינה כלכלית לא יהיה עדיף לכם להיות שם?

"התקנה של ה-OECD באה ליצר את המצב ההפוך. כל מדינה צריכה ליצור מצב שהיא משלימה ל-15% מס. לא ברור אכן מה יהיה בהמשך, אנחנו לא מצפים לשינויים ולא צופה שתהיה פגיעה משמעותית בטבע".

אתר ביזפורטל מציף לכם ערך:

לאורך השנים האחרונות הצגנו לכם את הנתונים, ההערכות, מכפילי הרווח העתידיים, ראיונות, דעות של מומחים על הכיוון של טבע. הנה מדגם קטן:

2/2024 - "הפעולות שלנו בטבע יביאו ערך יפה למשקיעים בעתיד" - אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של טבע לצד מנכ"ל החברה - ריצ'רד פרנסיס הם מאנשי השנה של מערכת ביזפורטל; כליף התארח בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ודיבר על העתיד ועל הזיקה הישראלית (עלייה של 50% מאז הפרסום)

05/2022 מניית טבע תצנח היום ב-9% - האם זה הזמן לחזור אליה? מכפיל רווח של 3 מבטא את הסיכונים הגדולים, אבל האם הסיכונים כל כך גדולים? טבע מקטינה בהדרגה את החוב כשבעוד שני רבעונים היא כבר תוריד אותו מתחת ל-20 מיליארד. אוטוטו היא גם פותרת את פרשת האופיואידים - אם וכאשר זה יקרה, המניה צריכה להיות במקום אחר  (עלייה של 130% מאז הפרסום)

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    YL 06/08/2024 18:28
    הגב לתגובה זו
    במקום לטפל כנדרש ב הון השחור והוא ענק פועל הקשקשן נגד החברות ש מחזיקות את המשק אן לי ספק ש הרבה חברות יעשו חושבים על רישום החברות במדינות אחרות אך נפלה הציונות הדתית לפח כו מצחין שהעומד בראש יגרום לחיסולה חבל שכך
  • 2.
    ביביסט 01/08/2024 09:50
    הגב לתגובה זו
    מי הפראייר שלא יטרח להרים כסף מהרצפה? מי רוצה להישאר לוזר?
  • 1.
    סבא אליעזר 01/08/2024 08:55
    הגב לתגובה זו
    מקווה שזה יגיע בשנת 2028
  • גם 70$ תהיה זולה בשנתיים הקרובות (ל"ת)
    סהר 01/08/2024 10:29
    הגב לתגובה זו
  • דוד 01/08/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
    אבל יכול להיות שתצטרך לחזור בגלגול הבא כדי למכור במחיר הזה....
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?