קידוח נפט מודיעין אנרגיה
צילום: ביזפורטל
דוחות

מודיעין יהש: הפסד של 2.7 מ' דולר לעומת רווח של 1.3 מ' דולר ברבעון המקביל

למרות העליה במספר החביות שנמכרו ברבעון ל-128 אלף מ-114 אלף ברבעון המקביל, החברה רשמה הפסדים על רקע הירידה ברווח מהפקה ב-65% ל-975 אלף דולר
רוי שיינמן |

מודיעין  מודיעין יהש 16.18% סיפקה רווחים בעבר והתחזית להמשך בהינתן הקידוחים שלה נראו מבטיחים, אבל התוצאות מאכזבות והמניה נופולת ב-11%. ההכנסות ממכירת נפט אומנם רשמו עלייה קלה של 5% ל-8.7 מיליון דולר, אבל הרווח מהפקה צנח ב-65% והסתכם ב-975 אלף דולר לעומת 2.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.

החברה רשמה ברבעון הראשון הפסד תפעולי של 950 אלף דולר לעומת רווח תפעולי של 1.8 מיליון דולר, כאשר גם הוצאות המימון הכבידו עליה וזינקו ב-68% ל-1.5 מיליון שקל, כאשר החברה ציינה כי ההוצאות נבעו בעיקר מהוצאות מימון בגין אגרות החוב בסך של כ-148 אלפי דולר (אשתקד: כ- 249 אלפי דולר) ובגין מימון מתאגיד בנקאי לתוכנית פיתוח 2022 ו- 2023 בפרויקט NPB בסך של כ- 972 אלפי דולר (אשתקד: כ- 459 אלפי דולר). 

בשורה התחתונה החברה רשמה הפסד כולל של 2.7 מיליון דולר לעומת רווח כולל של 1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. ה-EBITDA בתקופת הדוח הסתכם לסך של כ-1.9 מיליון דולר לעומת סך של כ-3.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. לדברי החברה הקיטון ב-EBITDA לעומת הרבעון המקביל אשתקד נובע בעיקר מהגידול בהוצאות התפעול בפרויקט NPB. התזרים מפעילות שוטפת של השותפות בתקופת הדוח הסתכם בכ-3.4 מיליון דולר ביחס לתזרים מפעילות שוטפת בסך של כ-3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.