אורי סירקיס ישראייר
צילום: שלומי יוסף
בלעדי

אורי סירקיס: "רמי לוי ביקש שישראייר תפעיל טיסות למזרח הרחוק"

כך טוען מנכ"ל ישראייר בצעד שנועד לפתור את המחסור בהיצע המושבים ליעדים אלו; על המשך השנה: "נוכל להטיס השנה כ-1.2 מיליון נוסעים לעומת מיליון נוסעים בשנה שעברה"; החברה רכשה שליטה במרכז תחזוקה בקפריסין לאור המחסור במטוסים
דור עצמון | (7)

חברת התעופה ישראייר ישראייר גרופ -1.36% סיימה את הרבעון הראשון של 2024 עם הפסד נקי של 729 אלף דולר על הכנסות של 64.7 מיליון דולר - ירידה של 31% לעומת הכנסות של 93.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

החוב הפיננסי, נטו (לתאגידים בנקאיים כולל אג"חים להמרה) עמד על כ-66 מיליון דולר, הכולל הנפקת אג"ח להמרה בסך 23 מליון דולר. במהלך הרבעון, החברה יצרה תזרים מזומנים של כ-7 מיליון דולר מהפעילות השוטפת. לקבוצה יתרת מזומנים בסך של כ-20.9 מיליון דולר נכון ל-31/03/24 זאת בהשוואה ליתרת מזומנים של 38.5 מיליון דולר נכון ל-31/03/23.

מניית ישראייר נותרה יציבה מתחילת השנה ונסחרת תמורת 1.5 שקל ושווי שוק של 385 מיליון שקל.

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, אומר בשיחה עם ביזפורטל כי "הרבעון הראשון של 2024, בנטרול משתנים חד-פעמיים, היה רבעון טוב יותר בכ-2-4 מיליון דולר בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. מחזור המכירות ירד אמנם ב-30 מיליון דולר בגלל המלחמה אבל הרווחיות הגולמית נותרה פחות או יותר ברמתה הנוכחית בהשוואה לשנה שעברה. זה אומר שאם כמות הנוסעים ברבעון השני תתממש ותהיה גם היא גבוהה יותר משנה שעברה, אנחנו אמורים להטיס למעלה מ-250 אלף נוסעים, אזי שזה יהיה רבעון טוב. הרבעון הראשון הוא תמיד רבעון חלש שמהווה בין 15%-18% מכמות הנוסעים השנתית שלנו, אז לכן לא צריך להתרגש ממנו".

מה אתה צופה קדימה להמשך השנה?

"אנחנו מעריכים שהשנה יעברו כ-16 מיליון איש, לעומת 21 מיליון איש בשנה שעברה ו-25 מיליון איש שתוכננו במקור. זה אומר שבחודשים הקרובים תנועת הנוסעים תגיע לכ-1.6 איש בחודש בערך כאשר רובם ככולם ישראלים, ולאור זאת אנחנו מאמינים שנוכל להטיס השנה כ-1.2 מיליון נוסעים לעומת מיליון נוסעים בשנה שעברה. בשנה שעברה יצרנו למשקיעים רווח נטו של 18 דולר לנוסע, כך שבהינתן תחזית הנוסעים ל-2024 אנחנו אופטימיים לגבי התוצאות השנתיות שלנו".

כיצד אתם מרגישים את השפעות המלחמה?

"ברבעון הרביעי של 2023 המלחמה השפיעה עלינו בכ-6 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2024 ההשפעה התמתנה מאוד. ובכל זאת, הואיל ואנחנו חברת תיירות ולא חברת תעופה, אזי שהירידה החדה בכמות התיירות הנכנסת פוגעת בנו. עם זאת, צריך להגיד שמהגמה היא חיובית".

איפה אתם רואים גידול אחרי שהפסיקו הטיסות לטורקיה?

"אנחנו רואים גידול משמעותי מאוד בבולגריה, יוון, גיאורגיה וקפריסין".

מדוע רכשתם את השליטה בבירד אוויאיישן?

"אנחנו שותפים ב-50% במרכז תחזוקה בקפריסין, והואיל ויש מחסור גדול במטוסים בעולם אזי שהרווחיות של מרכזי התחזוקה עולה והסלוטים שהם יכולים לתת יורדים בהתאמה. אם בעבר בתעשיית התעופה העולמית כ-5% מהמטוסים היו הולכים לגריטה, המסחור במטוסים מביא לשיפוצים במטוסים כך שימשיכו לטוס איתם".

צפויים חידושים בצי המטוסים?

"יש לחץ גדול מצד רמי לוי להפעיל בעונת הקיץ הקרובה מטוס רחב-גוף מסוג איירבאס A330 ולהפעיל איתו טיסות למזרח הרחוק. אנחנו בוחנים את הנושא ומתארגנים עם כל הרגולציה שרלוונטית. עקרונית האסטרטגיה שלנו אומרת שאנחנו טסים בטווחים קצרים של עד 5.5 שעות מנתב"ג. המזרח הרחוק לא היה באסטרטגיה שלנו, אבל כעת לאור המחסור במושבים לשם אנחנו פועלים כדי לפתור זאת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צילום: ביזפורטל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 03/06/2024 08:31
    הגב לתגובה זו
    לא מצליח להבין איך ירידה של 30 אחוזים בהכנסות עוברת חלק ובלי רעש. לא מצליח להבין. איפה ההשוואה לאל על ?!?
  • 5.
    מריה 01/06/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
    הטיסה ששבת היא יתרון עסקי ומקור לרווח גדול. עלו והצליחו וטוסו בשבת.
  • 4.
    תשברו את אלעל 31/05/2024 18:35
    הגב לתגובה זו
    תשברו את אלעל
  • 3.
    טוסו לסיישל - יש ביקוש גבוה (ל"ת)
    איש 31/05/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 30/05/2024 21:32
    הגב לתגובה זו
    מאחל לכם כישלון חרוץ
  • 1.
    dw 30/05/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    רמי הוא בסהכ בעל מניות, והוא מוכשר מאד (מאד מאד) בקמעונאות אבל איננו ידוע כבעל ידע מיוחד בתחום התעופה. לכן פחות ברור אם נכון לישראייר, וכלל בעלי המניות שלה, לפתח פעילות למזרח הרחוק. כל זאת בהנחה שזו היתה הבקשה של רמי ולא רעיון של אורי, שהוא בהחלט כשרוני מאד(מאד מאד) בתחום התעופה. מה יהיה למשל אם חברות מהאמירויות יציעו קונקשן למזרח הרחוק, במחיר שמתחרה בישראייר ועם רמת שירות עדיפה? האם הלקוחות הישראלים לא יעדיפו אותם? בכזה מקרה ישראייר שמה כסף טוב על פעילות שהיא תפסיד ממנה. האם יש לישראייר איזשהו יתרון תחרותי בטיסות למזרח הרחוק? הלא ה DNA שלהם אלה טיסות קרובות. המזרח הרחוק? משונה.
  • אנונימי 30/05/2024 20:21
    הגב לתגובה זו
    רמי לוי מהמר על כך שבעקבות 7/10 הישראלים יעדיפו לטוס עם חברה ישראלית שלא תפסיק לטוס עקב אירועי כאלה ואחרים באזור כמו החברות הזרות. יש בזה הגיון מסויים. שאלה אם יהיה נכון לטווח הרחוק, כשהחיים יחזרו למסלולם.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.