אורי סירקיס: ״השנה הזו תהיה טובה יותר מהשנה הקודמת״

לאחר רבעון שנחשב לחלש בהסתכלות עונתית ובזמן שבו המתחרות הזרות עדיין מתמודדות עם חוסר ודאות, ישראייר מציגה חזון לעתיד. בשיחה עם ביזפורטל, מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, מציג תוכנית אסטרטגית ברורה, גם במחיר של הפסדים זמניים.

סירקיס מסביר מדוע ההשקעות הכבדות שבוצעו ברבעון הראשון,כולל קליטת מטוסים, גיוס עובדים ושדרוג מערכות, הן תנאי הכרחי לשבירת שיאי פעילות בהמשך השנה, וכיצד ישראייר מתכננת להתבסס לחברת התעופה השנייה בגודלה בנתב"ג בדרך לשנה טובה מקודמתה.

אחת הסיבות לכך היא אי הוודאות בפעילות החברות הזרות: ״ישראלי קונה כרטיס טיסה ל-12 ביוני בריאנאייר, שאומרת שתחדש את הפעילות בתאריך הזה, והוא לא יודע האם הוא יטוס או לא יטוס. הוא חי באי־ודאות. הוא מזמין רכב, מזמין מלון, נוסע לחתונה של חברים והוא לא יודע אם הוא יטוס או לא יטוס, ולכן הוא יעבור לחברות הישראליות״

ישראייר דיווחה על הכנסות של 135.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, עליה של 110% לעומת 64.6 מיליון דולר בשנה שעברה, אך למרות העלייה המרשימה בהכנסות, הרווח הגולמי נותר זהה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-9.7 מיליון שקל. הרווחיות הגולמית נשחקה וירדה ל-7.2% מ-15% ברבעון המקביל. ההפסד הנקי של החברה לרבעון הסתכם ב-6.8 מיליון דולר. בניטרול הוצאות חד פעמיות שהושקעו בהכשרת צוותי אוויר ורכישת מטוסים, הרווח הנקי של החברה חיובי ברבעון. 

• ישראייר בדרך לארה"ב: תתחרה ראש בראש באל על ובאמריקאיות
• ישראייר: ההכנסות צמחו ב-16% - 453 מיליון דולר

נסתכל מלמעלה על הדוחות, למה ההפסד העמיק אם ההכנסות צמחו?

״אם נסתכל על החברות הישראליות, המובילה היא אל על, אבל רמת המחירים שם גבוהה מאוד. אנחנו מציעים אלטרנטיבה תחרותית והשוק קולט את זה. יש לנו הזדמנות למצב את עצמנו ולשנות את התמונה בשינוי אסטרטגי שילווה אותנו לאורך זמן. לכן קיבלנו החלטה שאנחנו תופסים את ההזדמנות הזאת, תופסים את השור בקרניו ומגדילים את כושר הייצור שלנו ומטיסים 2 מיליון נוסעים השנה. המשמעות היא שתוך 3 שנים ישראייר משלשת את כמות הנוסעים שהיא מטיסה. אין לזה אח ורע בנתב״ג. מ-800 אלף נוסעים ל-2.1 -2.2 מיליון נוסעים בשלוש שנים. זה מטורף הדבר הזה". 

״אנחנו עושים את זה עם גידול של 30% בסה״כ במצבת העובדים. שזה גם מאוד חריג. כלומר אנחנו גדלים פי 3 בכמות הנוסעים, פי 2 בכמות הטיסות ומגדילים את מצבת העובדים ב 30% סך הכל. זה נתון אחד. חשוב לזכור שכדי לבצע את הפעולות האלה אנחנו צריכים לייצר תשתית. כמו בבניין. העלות הכי גבוהה בבנין היא החפירה של החניה. למרות שחפירת החניה ויציקת היסודות הן לא חלק מהדירות שאתה מוכר, את הדירות אתה בונה מעל החניה והיסודות. אנחנו את החפירה עושים ברבעון ראשון."

ובכל זאת, למה ההפסד גדל?

״אנחנו הגדלנו את ההפסד ברבעון הראשון כי ברבעון הראשון אשתקד הפעלנו 6 מטוסים, מתוכם 5 בפעילות והשישי בתהליך רכש מהבעלים, אז הוא היה מושבת לצורך שיפוץ מנועים וכו׳ וברבעון הראשון השנה בנינו תשתית ל-12 מטוסים. קלטנו אותם, החלפנו להם מערכות, החלפנו להם את המושבים, הבאנו עוד 10 טייסים הבאנו עוד 30 דיילים. הדבר הזה עולה כסף ומטבע הדברים זה קורה ברבעון הראשון. הרבעון הראשון הוא הרבעון החלש ביותר גם ברמת כמות הנוסעים וגם בגובה המחירים. לכן זה הזמן הכי נוח לקלוט מטוסים ועובדים". 

• אפולו שרפה 16 מ' שקל ברבעון, בקופה נשארו 20 מ' שקל
• מנכ"ל מליסרון: "היוקרה של רמת אביב מייחדת אותנו - מי שמחפש יוקרה יגיע אלינו"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

״אנחנו לא יכולים להוון את ההוצאות האלה. טייס שקלטנו אותו מקבל שכר, אנחנו מכשירים אותו. אי אפשר להוון את ההוצאה כי הפירות יגיעו ברבעון 3. לכן תכננו להפסיד את ה-7 מיליון דולר האלה, זה היה במסגרת התקציב של 2025 שאושר בנובמבר 2024, ואת הפירות של ההשקעות האלה אנחנו אמורים לקבל בעיקר ברבעון 3 אבל גם ברבעון 2, זאת התוכנית. אין פה הפתעה, אין פה שוק שהוריד מחירים או משהו כזה. זה פשוט חברת צמיחה שמשלשת את הפעילות שלה שקולטת מטוסים. קליטת המטוסים עולה כסף." 

אתה חושב שגם אחרי המלחמה תיגמר ישראייר תמשיך להיות חזקה?

״ברבעון הראשון, עד אפריל עם הטיל הח׳ותי, וויזאייר עבדה על מלא והטיסה 157 אלף נוסעים וישראייר הטיסה 174 אלף נוסעים. ישראייר עבדה בכח מלא בכל הנתיבים, חזרה לטוס בכל הנתיבים בחודש אפריל ועקפה את וויז אייר. זה לא קשור למלחמה כבר בשלב הזה"

אבל אתה אמרת שהנוסע הישראלי מעדיף את החברות הישראליות בשביל הוודאות. אז כשתיגמר המלחמה וטילים ח׳ותים יהיו לגמרי מחוץ לתמונה, עדיין ישראייר תראה ביצועים טובים יותר מחברות זרות?

״ברגע שישראלים יחוו את הטיסה איתנו, וברגע שנשיק את מועדון הלקוחות במחצית השניה של השנה, שני הדברים הללו יחזקו את הנאמנות ותביא לכך שהתשתית הזאת תחזיק לאורך זמן. אנחנו נמצאים בגידול תמידי 3 שנים ברציפות בלי קשר למלחמה. אבל באפריל כולם טסו פה, ובאפריל היה לנו 10% נתח שוק. ואת הדוחות של אפריל נפרסם עוד כמה חודשים והשוק יוכל לראות את הדברים הללו. בכל רבעון ראשון אנחנו צריכים להזכיר למשקיעים שאנחנו עסק עונתי".

״אחד הדברים שאנחנו 'סובלים' מהם, הוא התוצאות הפנומנליות של אל-על. אבל אלה הושגו בגלל 3 נקודות עיקריות. אחד יש להם הכנסות מימון של 15 מיליון דולר. דבר שני יש להם מועדון לקוחות שמניב להם 30 מיליון דולר ברבעון. והדבר השלישי הוא שהם הטיסו בשווקים המונופוליסים - ארה״ב, בנגקוק, הודו - 400 אלף נוסעים. תכפיל ב-500 דולר אז אתה מדבר על 100 מיליון דולר שמגיע מהשווקים האלה, שזה כל הרווח שלהם. 

בהמשך הוסיף סירקיס: ״אם אתה בונה תשתית טובה ברבעון ראשון, בונה אמון לקוחות ומתכונן לקיץ, אז בקיץ יהיו לך רבעונים מדהימים. אנחנו מתכננים להטיס בקיץ כ-660 אלף נוסעים.״

למה אתה לא טס לארה״ב?

״אין לי תשתית לזה, אין לי 17 מטוסי דרימליינר״

אז בחכירה רטובה, באופן זמני?

״אי אפשר לבנות פנטהאוז בקומה 1. כדי לטוס לארה״ב אנחנו צריכים לייצר תשתית מתאימה. תשתית מתאימה היא 2 מיליון לקוחות מרוצים שנשיג השנה. התשתית היא מועדון לקוחות. אי אפשר לטוס לארה״ב בלי מועדון לקוחות.

למה מועדון לקוחות הוא תנאי הכרחי?

״כי כל החברות שטסות לארה״ב יש להם מועדוני לקוחות. אתה לא יכול להטיס לשם בלי מועדון לקוחות. אי אפשר להטיס לשם בלי תשתית צ׳ק אין מהמתקדמות בעולם - שהתקנו אותם בישראייר ועכשיו הם עוברים תהליכי הטמעה ויגיעו לשיא השנה, ואז תהיה תשתית ויהיה אפשר לטוס לארה״ב, זה יקרה במחצית הראשונה של 2026.״

מה אתם עושים בשביל להגדיל את שביעות רצון ללקוחות? 

״אנחנו משקיעים בדיגיטל, הלקוחות עוברים לדיגיטל. האתר שלנו מכר 110 מיליון דולר לעומת 50 מיליון דולר שנה שעברה. קצב הגידול של הפעילות ברבעון הראשון, בו השקנו אתר מכירות חדש, גבוה ב-84%. אנחנו מאפשרים גמישות בזה שאנחנו מאפשרים להוזיל כרטיס טיסה באמצעות הפיצול בין הטיסה לשירותים נלווים כמו מזוודות טרולי וכו'. אנחנו מציגים 16 מטוסים שפועלים כרגע בישראייר. אנחנו מציגים יעדים חדשים.״ 

מה עם ביטולי טיסות?

״אין לנו ביטולי טיסות. גם עכשיו, מאז הטיל הח׳ותי לא ביטלנו טיסה אחת, רק תגברנו טיסות.״

איך החברה לא מנצלת את העובדה שאין היצע והביקוש כבוש?

״המילה לנצל היא לא המילה הראויה פה. אנחנו לוקחים את ההזדמנות - או את המשבר - שיש כאן והופכים את הלימון ללימונדה. אנחנו ממצבים את עצמנו כחברת תעופה שנייה לאל-על, כחברת התעופה השניה בנתב״ג. אנחנו מגדילים בהתאם את הסגמנטים וקהל הלקוחות שלנו. 

״עכשיו, לגבי המחירים, השגנו את אותו רווח גולמי כמו בעבר. הרווחיות הגולמית נפגעה כי קנינו מטוסים אבל עוד לא הפעלנו אותם במלוא הכח שלהם. כי קנינו אותם עכשיו, שילמנו את הפחת, שילמנו את הוצאות המימון, שילמנו את הוצאות השיפוץ במטוסים ושילמנו את הכשרת הטייסים ושילמנו את הכשרת הדיילים. כל הדבר הזה שוחק את הרווח הגולמי וחונק את העליה בתשואות. את העליה בתשואות תראה באופן מובהק ברבעון השני.״ 

״אני לא סתם אופטימי. בדוח של רשות שדות התעופה כתוב שהטסנו באפריל 174 אלף נוסעים. זה 55 אלף נוסעים יותר מהממוצע שהיה לנו ברבעון הראשון וכמעט פי 2 משנה שעברה. במאי פרסמנו במצגת משקיעים - אנחנו עומדים להטיס 190 אלף נוסעים בחודש. זה שיא ששברנו שנה שעברה בחודש אוגוסט, והשנה עשינו את זה במאי. אמנם רמות המחיר שונות אבל מדובר בהזדמנות ואנחנו יודעים לקחת אותה.״

לגבי שיעורי תפוסה, איפה אתם נמצאים?

״התפוסה שלנו ברבעון הראשון היתה נמוכה ב-1% מהשנה שעברה. זה נבע מזה שהתחלנו עם יעדים חדשים והגדלנו באופן משמעותי את רשת הנתיבים ועל אף זאת הצלחנו לשמור על שיעור תפוסה פחות או יותר דומה בחמשת החודשים הראשונים של השנה. כלומר נראה שיפור כבר ברבעון השני".

כמה מההוצאות שמכבידות על שורת הרווח כבר משתקפות בדוח וכמה עוד נראה ברבעונים הבאים?

״הוצאות הכשרת הצוותים, הוצאה של כ-1.5 מיליון דולר כבר מאחורינו. הפחת עוד ילווה אותנו. אבל יש הבדל אם אתה מעמיס פחת של 4 מיליון דולר על הטסה של 150 אלף נוסעים לבין אם אתה מעמיס פחת של 4 מיליון דולר ואתה מטיס 600 אלף נוסעים. 

אם אני מסתכל בדוחות, אני רואה פחת והפחתות של 9 מיליון דולר, זה מה שצפוי לנו?

״כן, אם תשים לב תראה את השיפור הדרמטי בתזרים המזומנים, תזרים שלא היה לנו מעולם ולא דיימנו כזה"

השנה יש צבר גדול וזה משמעותי ומכובד, אבל איך תשמרו על הצבר הזה לתוך 2026 והלאה?

״מה שיקרה בשנה הבאה, בגלל התשתית שיצרנו ברבעון הראשון, מה שאנחנו מעריכים זה שכושר הייצור שלנו על אותם מטוסים ישתפר בלפחות 15%. המטוסים שמגיעים ברבעון הראשון טסו, אבל לא ביעילות גבוהה. שנה הבאה יהיה לנו יותר כח אדם כדי להטיס אותם, מערכות טכנולוגיות יותר טובות ושיפור במוצרים הנלווים. לכן עם אותו ציוד אנחנו מסוגלים ב-2026 לייצר לפחות עוד 15%. 

תכננו שנה הבאה לגדול ב-300 אלף נוסעים. את הגידול של השנה הבאה נצרף לשנה הנוכחית ואת הגידול של השנה הבאה נעשה כמו בתוכנית - גידול של 200-300 אלף נוסעים.

במצגת של 2024 תכננו להטיס 1.8 מיליון נוסעים השנה, וכעת הצפי הוא ל2.1-2.2 מיליון, כמו הגידול הכולל של השנה הבאה."

אז האסטרטגיה היא להגדיל הצי תוך שיפור יעילות, כלומר הכפלת הנוסעים תוך גידול של כח האדם ב-30%, והיעילות הזאת תלווה אותנו גם בשנה הבאה?

״בדיוק. נכון.״

מה לגבי פעילות התחזוקה בקפריסין?

"אנחנו בתוך הרבעון הזה יחד עם כל ההוצאות גם השקענו בהגדלת האחזקה שלנו במכז התחזוקה בקפריסין. בנינו עוד קו ייצור שעובד באופן מלא, ועכשיו אנחנו בתהליכי הקמה של קו יצור רביעי, ואנחנו מתכננים להכפיל את כושר הייצור שלנו שם. אנחנו רואים את הביקושים בתחום ואנחנו משרתים לקוחות בינלאומיים. אנחנו מתכננים להכפיל שם את הרווח הנקי בתוך שנה, כרגע אנחנו לא עומדים בקצב הביקושים, וזה אחרי שהגדלנו את קיבלת הייצור."