ההפסד הנקי בקרפור כמעט נמחק, ההכנסות זינקו ב-31% ל- 795 מ' שקל
אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -5.25% דיווחה על הכנסותיה לרבעון הראשון של השנה, ממנה עולה כי ההתאוששות של קרפור, כפי שכתבנו בעבר, ממשיכה. במגזר קמעונאות מזון, ברבעון הראשון טיפסו ההכנסות בכ-31% לכ-795.2 מיליון שקל, לעומת כ-608.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות במגזר גדלו ברבעון בשיעור של כ-27%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המכירות בסניפים שהוסבו לקרפור שפעלו באופן מלא ברבעון הראשון של 2024 זינקו בשיעור של כ-53.4% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA במגזר המזון טיפס לכ-61 מיליון שקל, לעומת כ-13.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד המגזרי בנטרול הוצאות אחרות, נטו והכנסות רה-ארגון ברבעון הסתכם בכ-300 אלף שקל לעומת הפסד של כ-41.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול פעילות רשת 7-ELEVEN רשמה החברה רווח מגזרי בנטרול הוצאות אחרות, נטו והכנסות רה-ארגון של כ-4.3 מיליון שקל במגזר.
נכון למועד הדוח הוסבו 92 סניפים לקרפור. בנוסף החזירה החברה את כלל פעילות האון ליין לחזקתה והיא פועלת לצמצום נרחב של כוח אדם ועלויות בתחום זה.
סך ההכנסות של הקבוצה ברבעון הראשון של 2024, טיפסו בכ-20% לכ-1.76 מיליארד שקל, לעומת כ-1.47 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הראשון לשנת 2024 עמד על כ-18.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-10.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול מגזר המזון, שנמצא בתהליך צמיחה משמעותי, מסכמת החברה את הרבעון הראשון של 2024 עם רווח נקי מיוחס לבעלי המניות בסך כ-36.2 מיליון שקל, לעומת כ-23.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2024 עלה בכ-20% לכ-516 מיליון שקל לעומת כ-430 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי של החברה זינק ב-500% והסתכם ב-65.1 מיליון שקל לעומת 10.7 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- אלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA של החברה ברבעון הראשון של 2024 עלה בכ-66% לכ-161.5 מיליון שקל, לעומת כ-97.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA בנטרול השפעות IFRS 16 ברבעון הראשון של שנת 2024 עלה בכ-227% לכ-74.2 מיליון שקל, לעומת כ-22.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הוצאות המימון, נטו ברבעון הראשון של 2024, הסתכמו בכ-50.5 מיליון שקל, לעומת כ-49.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי של החברה ליום 31 במרס 2024 הסתכם לסך של כ-1.03 מיליארד שקל.
במגזר קמעונאות חשמל במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל, שקם אלקטריק ואת שקם דיוטי פרי, עלו ההכנסות ברבעון הראשון בכ-18% לכ-570 מיליון שקל, לעומת כ-484 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות אשר פעלו באופן מלא ברבעון הראשון, גדלו בכ-19.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול מכירות חנויות הדיוטי פרי, גדלו המכירות בחנויות הזהות אשר פעלו באופן מלא בתקופת הדוח בשיעור של כ-26% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
הרווח המגזרי לפני הוצאות אחרות נטו עלה בכ-63% לכ-29.8 מיליון שקל, לעומת כ-18.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר ספורט ופנאי, הכנסות המגזר ברבעון הראשון צמחו בכ-72% לכ-124 מיליון שקל, לעומת כ-72 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הגידול במכירות נבע מהמשך הרחבת פעילותה של חברת סער באמצעות פתיחת סניפים חדשים ומגידול במכירות לסיטונאות בעיקר כפועל יוצא של מלחמת "חרבות ברזל" וכן, כתוצאה מהרחבת פעילותה של Adidas באמצעות פתיחת סניפים חדשים החל מהרבעון הראשון של שנת 2024.
המכירות בחנויות זהות במגזר בחברת סער, אשר פעלו באופן מלא ברבעון הראשון, עלו בכ-17% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות של Adidas עלו בכ-25% בהשוואה לרבעון המקביל.
הרווח המגזרי לפני הוצאות אחרות נטו ברבעון הראשון יותר מהוכפל לכ-13.2 מיליון שקל, לעומת כ-6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר מוצרי צריכה חשמליים הסתכמו ההכנסות ברבעון הראשון בכ-302 מיליון שקל, לעומת כ-346.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה הקיטון בהכנסות נבע בעיקר כתוצאה מירידה במכירות בתחום מערכות חימום לחו"ל כתוצאה משינויי רגולציה והורדה של סובסידיות באירופה. כמו כן, נרשמה ירידה מתונה יותר בפעילות המזגנים בשוק המקומי כתוצאה מהשפעת המלחמה על מסירת דירות חדשות.
הרווח המגזרי ברבעון לפני הוצאות אחרות, נטו ברבעון הסתכם בכ-29 מיליון שקל, לעומת כ-36.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח נבע בעיקר מהירידה בהכנסות כאמור.
- 2.מריה 29/05/2024 09:58הגב לתגובה זוחייבת להיות המהלך העסקי הבא. יש ביקוש רב למזון לא כשר שהוא טעים יותר וזול יותר, ללא העלויות הכבדות של משגיחי הכשרות.
- 1.משה 29/05/2024 09:53הגב לתגובה זומהפכה !! החברה שווה לפחות פי שתיים משווי השוק שלה היום !!
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
