"הדולר נמצא בנקודת שיווי משקל לטווח הארוך, גם בארץ וגם בעולם"
השקל נחלש היום קלות מול הדולר והאירו. הדולר נסחר סביב 3.637 שקלים והאירו סביב 3.934 שקלים. בעולם הדולר נחלש קלות מול האירו והליש"ט ומתחזק מול הין היפני.
בסיום שבוע עמוס בהחלטות הריבית, שלווה בלא מעט הפתעות, התרבו הסימנים לכך שההרחבה המוניטרית במרבית המדינות המפותחות תתחיל השנה. עם זאת, ניכרת שונות בין הכלכלות לגבי מועד והיקף ההרחבה הצפוי. בארה"ב צפויות שלוש הפחתות ריבית השנה, באירופה כמעט ארבע הפחתות, בבריטניה נרשם זינוק בכמות ההפחתות הצפויות מ-2.5 לפני שבועיים, ל-3.5 לאחר הודעת הריבית, בשוויץ הכריזו השבוע על הפחתת ריבית מפתיעה בשיעור של 0.25%, וביפן העלו את הריבית לטריטוריה חיובית.
משרד התקציבים של הקונגרס (CBO) פרסם את התחזית לתקציב של ארה"ב המציג את עתידה הפיסקאלי והכלכלי של המדינה בשלושת העשורים הבאים. התחזית צופה שהחוב הפדרלי המוחזק על ידי הציבור האמריקאי יעלה מ-97% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת הכספים 2023 לשיא של 166% מהתוצר עד 2054. גירעונות וחובות גבוהים מהווים איום על התקציב והכלכלה ומגדילים את הסיכון למשבר פיסקאלי.
השקל רשם תיסוף חד בערכו מול כל מטבעות כלכלות G10 תוך מסחר תוך יומי תנודתי, והמשך שמירה על טווח המסחר שלו בחודשים האחרונים, בין שערים של 3.58-3.68 שקלים לדולר. זאת על רקע העליות החדות בשווקי המניות הגלובליים, חדשות מהזירה הגיאופוליטית, והתנודתיות בערכו של הדולר בעולם.
- הדולר זינק ונחלש בחזרה; "סביר שנראה היחלשות של השקל"
- מיולי: 'פקיעה שבועית' גם בימי שלישי, כדי להגדיל סחירות באופציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מטבעות המקלט נסחרו במגמה מעורבת. הדולר התחזק בחדות תוך תנודתיות בערכו, על רקע נתוני מאקרו טובים, והחלטת הריבית שהדגישה את הגישה הסבלנית של הפד. ריכזה עניין ההחלטה שלא לשנות את מדיניות ניהול המאזן, ורטוריקה של היו"ר בדבר האפשרות שצמצום המאזן יפחת בקרוב. הין היפני נסחר בתנודתיות ובמגמת פיחות חדה, במקביל להחלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית לטריטוריה חיובית, וסיום תכנית ניהול עקום התשואה. בהמשך צפוי שהבנק המרכזי ישמור על מדיניות מרחיבה לאורך זמן, תוך גמישות השימוש בכלי רכישות האג"ח. הפרנק השוויצרי נחלש אף הוא מול מטבעות G10, בהמשך להחלטה מפתיעה של הבנק המרכזי להפחתת ריבית בשיעור 0.25% לריבית של 1.5%, ברקע התמתנות האינפלציה.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, אומר בשיחה עם ביזפורטל כי "בשבוע האחרון הדולר בעולם מושפע בעיקר מהמדיניות של הפד. הדולר כמובן מושפע גם מההחלטות של בנקים וכלכלות אחרות כמו שוויץ, בריטניה והאירו. כלכלות שווקים מתפתחים ששם הריביות יורדות כבר תקופה".
לדבריו, "בחודש האחרון וגם בשבוע האחרון אם מסתכלים על כלכלות ה-G10 שאלה 10 המטבעות הנזילים בעולם, הדולר היה החזק ביותר מבין המטבעות של המדינות האלה".
ואתה רואה את המגמה הזאת נמשכת?
"כל עוד המדיניות המוניטארית והתנאים הכלכליים לא משתנים אז השער הנוכחי של הדולר ביחס למטבעות המרכזיים בעולם די משקף את המצב. השער הזה משקף את נקודת שיווי המשקל. אבל צריך להסתכל על כל מטבע בנפרד. הין היפני, למשל, נחלש יותר מדי, לדעת המימשל היפני לפחות".
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
יש התערבות של המימשל ביפן במסחר?
"הם רמזו כמה פעמים שמעל שער של 150 יינים לדולר הם עשויים לפעול, אבל עדיין אני לא רואה התערבות ממשית. מה ששונה עכשיו לעומת המצב בעבר זה שהריבית ביפן עלתה ועדיין זה לא מחזק את היין. הם מזהירים כבר תקופה ארוכה ואומרים כי פיחות הין נגרם מכוחות ספקולטיביים והם בוחנים את המצב. בעבר ההצהרות האלה הספיקו. נראה מה יקרה הפעם".
ומה אתה חושב על השקל מול הדולר?
"השקל נמצא סביב רמה של 3.60-3.65 שקלים לדולר וזו נראית רמה נוחה לכל השחקנים בשוק, פחות או יותר. אם מסתכלים על העשור האחרון, זה פחות או יותר אמצע הטווח שלו. אבל, כמובן שהיום יש כוחות שונים שמשפיעים. בנק ישראל למשל יכול לפעול יותר".
איך הכלכלה הישראלית משפיעה?
"בסך הכל הפעילות הכלכלית פה טובה, בהתחשב במצב. רואים שחשבון הייצוא-ייבוא בסך הכל תומך בשקל בטווח הארוך. לאחרונה היו תנועות הון החוצה מישראל וזה כוח שתמך במידה מסוימת בפיחות השקל, אבל זה קרה בצורה די מוגבלת וזה גם יכול להתהפך די מהר. התנודות של המשקיעים הפיננסים מאוד גמישות ויכולות להתהפך מהר".
לדבריו, "מבחינת בנק ישראל אנחנו די מתייצבים ברמות שנוחות לו. כך שנראה שלכולם נוח עם השער הנוכחי. עם כל זה, אי הוודאות בגלל הסיכונים השונים או אירועי קיצון חיוביים יכולים להביא לשינוי מאוד מהיר בשער החליפין. האינדיקטור העיקרי לכך אלה סטיות התקן של האופציות שקל-דולר, שמאוד גבוהות ביחס לעולם וגם ביחס לעבר".
על אירועי קיצון שליליים לא קשה לחשוב, אבל מה למשל יכול להיות חיובי?
"למשל, הפסקת אש מאוד ארוכה עם החמאס. או מלחמה מול חיזבאללה שתסתיים מאוד מהר. או לחילופין הסכם מדיני מול לבנון. כל אחד מאלה יכול להיות כמובן גם תרחיש שלילי אם לא תהיה הפסקת אש או מלחמה ארוכה בצפון שתסתבך".
בקיצור המצב מאוד נזיל..
"בדיוק. כרגע התייצבנו אבל זה יכול להשתנות מאוד מהר".
יש איזה מטבע שנראה מעניין להשקעה היום בשווקים המתפתחים?
"הייתי עוקב אחרי המטבע הטורקי. הריבית שם עלתה ב-5% בהחלטה אחת לאחרונה והיום היא 50% והאינפלציה השנתית כ-68%".
אז למה המטבע מעניין?
"האינפלציה בטורקיה גבוהה אבל נמצאת בירידה. לפני 10 שנים השער היה בערך 2 לירות טורקיות לדולר והיום בערך 32 לירות לדולר. לצד האינפלציה היו תהליכים אחרים כמו שליטה של ארדואן בבנק המרכזי. בקיצור, כדאי לעקוב אחרי המצב שם אבל אני כמובן לא יודע אם הייתי משקיע שם כיום. יש שם שינוי, אחרי שנים שהבנק המרכזי לא העלה ריבית, בשנה האחרונה הריבית שם עלתה מ-8.5% במאי 2023 וכעת היא 50% והכלכלנים מעריכים שהיא תמשיך לעלות. אז המצב הוא שהאינפלציה מתייצבת ברמות האלה והריבית עולה בקצב די חד".
- 3.פחחחח 26/03/2024 11:53הגב לתגובה זוברקע הנהגת מדינה הזויה (בכל התחומים) ואי וודאות עצומה לגבי ההמשך.
- 2.פרי ניסן 26/03/2024 11:37הגב לתגובה זומכרנו את מלאי הדירות ומהר, כששמן עולה כמעט 50 שקלים לליטר ,ותות שדה כמעט 80 שקלים לק"ג,ומחירים רק עולים לשקל אין כוח קנייה. הגזל של הרשתות יביא הרס יש משגיח לעולם הזה.למה בטורקיה ניתן לאכול במחיר נורמלי וכאן ממש יקר?
- 1.סוף סוף יש לכם מומחה אמיתי למט"ח ! (ל"ת)העורב 25/03/2024 15:05הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
