דולר ארהב ארצות הברית
צילום: wirestock, freepik

הדולר הגלום זינק ונחלש בחזרה; "סביר שנראה היחלשות של השקל"

שער הדולר, כפי שהוא משתקף מהמסחר באופציות, זינק בבוקר עד לכ-3.79 שקלים, לעומת שער של כ-3.77 שקלים עם סיום המסחר ביום שישי, אולם לאחר מכן נחלש וכעת הוא נסחר סביב 3.76 שקלים
קובי ישעיהו | (1)

התנודתיות הגבוהה במסחר בבורסה, על רקע ההסלמה הביטחונית, משתקפת היטב גם במסחר באופציות על שער הדולר - שקל. שער הדולר, כפי שהוא משתקף מהמסחר באופציות, זינק בבוקר עד לכ-3.79 שקלים, לעומת שער של כ-3.77 שקלים עם סיום המסחר ביום שישי, אולם לאחר מכן נחלש וכעת הוא נסחר סביב 3.76 שקלים. 

מתחילת חודש מרץ טיפס הדולר בכ-5.6% מול השקל אולם הוא עדיין נמוך ב-7.5% מהשיא אליו הגיע בסוף אוקטובר האחרון (4.08 שקלים לדולר). חשוב לציין גם שהדולר נמצא במגמת התחזקות עולמית. אינדקס הדולר (המדד שעוקב אחרי שער הדולר מול סל של מטבעות מרכזיים) רשם עלייה של 2.8% בשלושת ימי המסחר האחרונים וכ-6% מתחילת השנה. זאת בין השאר על רקע נתוני אינפלציה חזקים שפורסמו בארה"ב בשבוע שעבר והערכות שהפד לא יוריד את הריבית בקרוב.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מציינים בסקירתם השבועית כי "ההסלמה בעימות מול איראן תומכת בעלייה במחירי הנפט בעולם ולפיחות בשקל, לפחות בטווח הקצר, אך מוקדם מדי לדעת איך האירועים יתפתחו". 

ויטלי פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף בחברת התכנון הפיננסי SFP: "אי הוודאות בשוק ההון הישראלי עלתה בכל הטווחים, מאחר ונכנס גורם סיכון וזירה חדשה שממנה תוקפים את מדינת ישראל - איראן. סביר שנראה היחלשות של השקל בימים הקרובים, כי כשהסיכון בישראל גדל, ישנה השפעה ישירה על המטבע, כך גם הסיכון של מדינת ישראל עולה ובחברות דירוג האשראי יראו זאת כסיכון שמתממש".

לדבריו, "גם השווקים הבינלאומיים לא יאהבו את העובדה שהמתקפה אמנם לא כוונה כלפי מדינות נוספות, אבל הן היו מעורבות בבלימתה ולכן איראן עלולה להפנות בעתיד חלק מהמתקפות כלפיהן. מבחינת השווקים הבינלאומיים ההסתברות למלחמה אזורית, ואולי עולמית - עלתה. ההשפעות על השווקים הפיננסים יהיו תלויות בהתפתחויות של הימים והשבועות הקרובים, גם כאן אי הוודאות עלתה. למרות זאת, ארה"ב נחושה לשמור על הסדר העולמי והצליחה לארגן קואליציה עוצמתית, כך שמשקיעים לא צריכים לנקוט בפעולות פזיזות לגבי ההשקעות שלהם".

דיוויד בנימינוב אסטרטג השקעות ב- Global X, מציין בסקירה שפרסם כי "אם לא מכבר רווחה בשוק ההערכה כי הפד יבצע הורדת ריבית ראשונה ביוני, הרי שכעת אפשרות זו ככל הנראה ירדה מהפרק. הפד העריך כי בדרך להורדת האינפלציה ל-2% יהיו עליות וירידות, ואולם המדד האחרון מחזק את ההערכה כי אנו נהיה עדים לתקופה ממושכת יותר של מחירים גבוהים מכפי שצפו בתחילה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זולינס רון 14/04/2024 16:55
    הגב לתגובה זו
    מעדכן
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר

חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?

אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?

מנדי הניג |

חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.4%   דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.

כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.

הסיבות לשדרוג

הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%. 

האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים. 

גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.