ארז מגדלי מגדל
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

"נכסים ריאליים ששומרים על ערכם לאורך זמן - נדל"ן ותשתיות"

ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל על התשואה הגלומה בתיקי הנכסים לטווח ארוך (כ-7%), ועל תזת ההשקעות שלו - "החיים נעים במעגלים. תמחורים נמוכים של ישראל מאפשרים לגוף כמונו, לאסוף מניות ואג"חים"
איציק יצחקי | (3)

מנהל ההשקעות הראשי של מגדל ביטוח, ארז מגדלי, התארח אתמול בוועידת ההשקעות של ביזפורטל. בשיחה עם מתן חודורוב הוא דיבר על ניהול השקעות תחת מלחמה והשפעת דירוג מוד'יס. מגדלי התייחס גם לפיזור בין אפיקים שונים והחשיפה ביניהם - עניין שעומד במוקד השיח של מנהלי תיקים. מגדלי נשאל גם האם יש יתרון לקרן פנסיה על פני מדדי מניות ואפיקי השקעה נוספים וסיפק תשובות לשאלות חשובות על השקעות בתקופה הנוכחית. ארז מגדלי בכנס (שלומי יוסף) תחילה, מגדלי נשאל על התשואות הנמוכות בתל אביב בהשוואה למדדים מובילים בעולם. "שני הגורמים המרכזים שהובילו לחוסר בתשואה הם אי הוודאות והטלטלה עוד לפני המלחמה, שהובילה ליציאה של משקיעים זרים מהשוק. הבורסה הישראלית יותר מוטה לנדל"ן וענפים מקומיים, בעולם ההטיה היא למניות טכנולוגיה כשמדד הסנופי הוא בעצם המדד המוביל". האם זו תקופה שנכון יותר להיחשף בה לשוק המקומי כי יש פער ארביטראז' או שעדיף לצמצם השקעות כי סנופי מתאים יותר ויש חשש להתלקחות בצפון? "יש הסתכלות רחבה יותר. אנחנו גוף חסכון ארוך טווח, משקיעים לעשרות שנים, מנהלים סיכונים וסיכויים. היינו באופוריה גדולה ב-2021, גם בעלייה של מדד 35, ובתקופות דפרסיה כמו עכשיו צריך להסתכל על הסיכון והסיכוי. נוצר פער תמחור גדול מול העולם וצריך זרז כדי לסגור את הפער. איננו יודעים מתי זה יבוא, אבל החיים נעים במעגלים. תמחורים נמוכים של ישראל מאפשרים לגוף כמונו, שלא פועל בצורה ממונפת אלא על בסיס ניתוח כלכלי, לאסוף מניות ואג"חים. אנחנו עדין בסביבה גדולה של אי ודאות. היום אנחנו במקום אחר לעומת אוקטובר ונובמבר". מגדלי מספק לנו מספרים יפים לגבי התשואה הפנימית של תיקי ההשקעות במסלולים הכללים לטווח ארוך. מדובר על 7% וזה נובע מהפרמיה שמגדל מקבלת על השקעות לא סחירות לצד תשואה צפויה בשוק המניות ותשואת אג"ח גבוהה יחסית לעבר. זה נתון חשוב במיוחד מכיוון שעד לפני 2-3 שנים הריבית היתה נמוכה במיוחד והתשואה הפנימית בהתאמה היתה נמוכה. עם 7%, כבר אפשר לחסוך לפנסיה ולהנות מרווחים ריאליים שיעזרו לקצבה להיות משמעותית מבעבר. החשב הכללי יהלי רוטנברג טען כאן שלא נראה מרווחים משמעותיים. מסכים עם הניתוח האופטימי? "הסיכון בישראל עלה ופרמיית הסיכון תישאר כמו שסברו במוד'יס ולכן השווקים לא הגיבו. זה כבר מתומחר. מרווח האשראי בחו"ל באג"ח הדולריות או נגזרי אשראי נסחרים מעל מה שהיה עכשיו גם במדינות כמו צ'ילה. המלחמה יצרה מציאות אחרת בהיקפי המימון שהממשלה תצטרך והשוק יצטרך לספוג היצע ברמות ריבית גבוהות יותר. "כמנהלי חיסכון ותיקים פעלנו בסביבה לא נורמלית כמו ריבית 0% והעדפה למניות. גם אם אתה אופטימי ורוצה איזון לימים גשומים הריבית לא אפשרה השקעה שתניב פנסיה ראויה. עוד לפני המלחמה אנחנו רואים שהמצב היה שונה: אג"ח מספקות כבר תשואה בסיסית ראלית חיובית שלא ראינו הרבה זמן. אנחנו רואים באג"ח ממשלתית ככזאת שחוזרת לתפוס מקום בתיק". עד כמה בתקופה הזו החשיפה לשקל מסוכנת והאם לא צריך לגוון תמהיל ובכך להביא לידי ביטוי סיכון מקומי? "אחד הכלים להתמודד עם אי הודאות זה פיזור. ראינו את מגדל והתעשייה שלנו עוברים בצורה מתונה יחסית את מה שקרה בישראל. היה צורך לנהל את התיק בצורה יותר מתוחכמת. היציאה לחו"ל מתרחשת ונמשכת - רוב התיקים שלנו הם בחו"ל אבל החוסכים הם בארץ, עושים שימוש בשקלים. הפרמטרים הבסיסיים של הכלכלה בישראל קובעים את העודף במאזן תשלומים ויחס חוב תוצר שעולה ל-67%, אבל באירופה זה הרבה מעבר. "לגבי אפיק לא סחיר, אנחנו רואים בזה גורם שמשלים את בניית החשיפה. זה משלים דברים שאין בשוק הסחיר ואפשר לעבור תקופות קשות יותר. בישראל נוצרו הזדמנויות לפעול באופן ישיר כמו ההשקעה שלנו בסלקום ובמקומות נוספים".  כלומר, אין לכם בעצם הרבה מתחרים על הנכסים האלו. "גם פחות מתחרים וגם התיק הוא ארוך טווח. אם אנחנו יכולים לקנות נכסים יותר בזול, גם בסלקום וגם בנדל"ן זה יתרון". יש לכם מחלקת נדל"ן פנימית ואלה ההשקעות שאתם מחפשים במגדל? "ההתמקדות שלנו באפיקים לא סחירים באסטרטגיה שאימצנו לפני כמה שנים – קשה  למצוא להם תחליף בעולם הסחיר. כשאנחנו מסתכלים על נכסים ריאליים ששומרים על ערכם לאורך זמן - אלה נדל"ן ותשתיות. הנטייה שלנו מקומית יותר בנדל"ן ויש לנו יתרון במומחיות בתחום. יש לנו חברת נדל"ן פנימית שהיא שלישית בגודלה בישראל. אנחנו מסתכלים גם על שוק המגורים. יש כאן מחסור בהיצע דירות, שכירות נוחה למשפחות. זו סביבה אחרת". לגבי הטרנד של השקעה בסנופי - אנשים אומרים אנו יודעים מה טוב לנו. זה הכי בולט בפירמות ההייטק,  שלא רוצים שיגידו להם במה להשקיע. מה דעתך על המגמה? "כמו בתחומים אחרים, צרכנים נעשים מתוחכמים יותר, רוצים אפשרות בחירה או תיק שמכיל כבר את הכל. אנחנו כיצרן וספק פנסיה רוצים לספק את זה". אבל יש סיכון בנהירה לסנופי? "תלוי באיזה שלב אתה נמצא ואם אתה יודע מה אתה עושה. צריך לזכור איך הגענו לשם - זה מניות של 6-7 חברות מעולות והמדד נמשך ל-6-7 חברות סנופי ומייצג את הכלכלה האמריקאית. אלה חברות מעולות. אבל, צריך לבנות תיק מאוזן, מי שרוצה ללכת על הסנופי צריך לדעת שזה לא מאוזן ויש סיכון משמעותי". אתה מתאר סימפטום של בעיה כללית כשאנו בוחנים תיק השקעות לטווח קצר מדי. התנפלות על טרנד בלי יכול לבחון ביצועים לטווח ארוך "מחקר של חברת ברוקרים בדק ביצועים של חוסכים וראו שאנשים עושים טעויות בחיסכון לטווח ארוך. מי שזגזג בין אפיקים, מי שלקח פנסיה לכיוון של מדד אחד או חיפש רק דולר או מניות היה יותר פגיע. המטרה שלנו היא לחסוך את הכספים לטווח ארוך ולכן התיקים שלנו מאוזנים בין איגרות חוב למניות, בין השקעות בארץ לחו"ל ובין נכסים סחירים ללא סחירים".  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן 14/02/2024 21:59
    הגב לתגובה זו
    לא להיבהל מדמי הניהול שקצת גבוהים מהממוצע בענף, זה שווה את זה בלונג ראן.
  • 2.
    קונה את זה עד לפנסיה (ל"ת)
    עמית 14/02/2024 20:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    7% זו תשואה מצוינת (ל"ת)
    עדי 14/02/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"

לידר בתחילת סיקור על שיכון ובינוי אנרגיה עם המלצת “תשואת יתר” ומחיר יעד של 3.5 שקל למניה, המניה זינקה ב-10% "שיכון ובינוי אנרגיה נהנית מתנופת השקעות, פרויקטים מניבים באירופה וישראל ומחויבות להתרחבות בשוקי האנרגיה הירוקה"

רן קידר |

האנליסט גלעד בן צבי, מלידר שוקי הון, פרסם דוח תחילת סיקור על חברת שיכון ובינוי אנרגיה, שבבעלות שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.56%  , עם המלצת קנייה ומחיר יעד של 3.5 שקל. 

לדבריו, החברה היא מהחברות המרכזיות במשק החשמל המקומי, שמחזיקה בנכסים במגוון רחב של טכנולוגיות. לחברה פורטפוליו נכסים משמעותי בהפעלה מסחרית בהיקף כולל של כ-3.1 ג'יגה וואט בתוספת כ-945 מגה וואט שעה אגירה, אשר הניבו EBITDA בהיקף של כ-338 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2025. נכסים אלו מהווים עוגן איכותי לתוצאות החברה ופלטפורמה להרחבת הפעילות בסגמנטים השונים בעתיד. 

החברה מחיזקה ב-2 תחנות אשר הופרטו מחברת החשמל בהספק כולל של כ-1,854 מגה וואט. נכסי הליבה של החברה הינם רמת חובב וחגית מזרח, אשר נרכשו במסגרת הרפורמה במשק החשמל בשנים 2020 ו-2022. התחנות מספקות לחברה תזרים מזומנים בהיקפים משמעותיים. 

בנוסף, בן צבי מציין צמיחה בסגמנט האנרגיות המתחדשות, כשהחברה מחזיקה בצבר פרויקטים PV ו-PV + אגירה בהיקפים משמעותיים אשר צפויים להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה בטווח הארוך. סגמנט זה נהנה מסביבה רגולטורית תומכת ושיפור בסביבת התעריפים, בעיקר בשוק המקומי תודות לאסדרת השוק, ואסדרה למתח עליון. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת שיכון ובינוי, מהחברות הוותיקות והמבוססות במשק המקומי. 

להערכתו, השינויים שבוצעו שבוצע לאחרונה בשורת ההנהלה של שוב אנרגיה מהווה מהלך חיובי, צפוי לתרום לשיפור יכולות הניהול והביצוע של החברה, ולהאיץ את קצב הפיתוח של הפרויקטים העתידיים, תוך מיקוד בנכסים וטריטוריות בעלי פוטנציאל צמיחה מהותי. תמצית התוצאות הכספיות