יהלי רוטנברג
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

החשכ"ל: "לא צריך לקבל את דרישות מערכת הביטחון כמו שהן ללא בחינה מעמיקה"

יהלי רוטנברג בוועידת ההשקעות של ביזפורטל על גיוסי החוב (ביקוש של פי 6 לאג"ח ממשלתי אחרי דוח מודי'ס), על מנועי הצמיחה של המשק (הייטק ותשתיות) ועל תקציב הביטחון 
אבישי עובדיה | (5)

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג התארח אתמול בוועידת ההשקעות של ביזפורטל והציג נתונים מעודדים על יכולת גיוס החוב של המדינה (הרחבה כאן). הוא הציג את הסיכונים והסיכויים ואת ההערכות האופטימיות על הכלכלה הישראלית בהמשך. הוא לא ברח מהדוח של מודי'ס, התייחס לאי הוודאות הגדולה בשנה הקרובה, והתייחס לגורמים המעודדים צמיחה בהמשך. השוק אהב את האמירות שלו (לצד אמירות חיוביות על המשק הישראלי מצד שורה ארוכה של מנכ"לים, יזמים, הייטקיסטים ואנשי עסקים בכירים שהתארחו בוועידה) והבורסה התרוממה אתמול. 

 יהלי רוטנברג, החשכ"ל - גייס 80 מיליארד שקל מאז המלחמה (קרדיט: שלומי יוסף)

רוטנברג גם בחר להתייחס לפיל שבחדר בצורה ישירה למרות הרגישות והקושי - תקציב הביטחון. תקציב הביטחון יזנק השנה כשבנוסף עם כל ההוצאות העקיפות בשל המלחמה, מדובר על סדר גודל של 200 מיליארד שקל של הוצאות. סכום גדול, אבל רוטנברג לא חושש מהסכום "החד פעמי" הזה. ישראל תסדר עם הוצאות של 200 מיליארד שקל והאמת שכנראה גם עם זה יגלוש ל-250 מיליארד שקל. אבל, אין סיבה שתקציב הביטחון יעלה באופן פרמננטי-קבוע בסכומים גדולים. 

רוטנברג נעמד כשומר על הקופה הציבורית, בזמן שמאוד קל להיכנע. קשה להגיד לא כשמגיעה דרישה לרכישת מסוקי קרב, הצטיידות במלאים, קניים רובים, רכישת אמצעי מודיעים ועוד. אבל, רוטנברג אומר בשפה פשוטה - אל תגזימו, אל תנצלו את המצב. קל להגדיל את ההוצאות על הביטחון, אבל זה עולה לנו במקומות אחרים - בחינוך, ברווחה, בבריאות. 

מעבר לכך, כל ישראלי מבין היום שתקציב הביטחון הענק לא שמר עלינו. לא בגלל שהוא לא הספיק, בגלל שהוא לא דאג לבייסיק - לשומרים על הגדר. בגלל שאת השמנת של התקציב לקחו הפנסיות התקציביות. אם משרד הביטחון וצה"ל רוצים תקציב נוסף, הם צריכים בראש וראשונה לשנות את התקציב הקיים ולחק אותו בהגיון ולקצץ שומנים. יש כסף, הוא רק לא מתחלק נכון.

קיראו עוד ב"בארץ"

רוטנברג הצביע על זה במקצועיות וברגישות ונתן להבין בין השורות שהוא אפילו נלחם על זה וטוב שכך כי לפוליטיקאים קל בתקופה כזו לשפוך כספים על ביטחון - "תקציב הביטחון יהיה הגורם המשפיע ביותר על תקציב המדינה בשנים הבאות", אומר רוטנברג, "אבל מה יהיה המבנה וההרכב שלו? איזו תוספות פרמננטיות יהיו בו, מה תהיה ההתייעלות בצה"ל, מה יהיה היקף הסיוע האמריקאי שגם עבר את הסנאט. לדעתי לא צריך לקבל את דרישות מערכת הביטחון כמו שהן ללא בחינה מעמיקה. מה שיעזור לנו ביחס חוב תוצר ובפרמטרים נוספים, זה טיפול נכון בתקציב הביטחון.

"הדיון על תקציב הבטחון והדחיקה שלו את ההוצאות האזרחיות עוד לא נגמר וזה דיון שצריך להתקיים במסגרת ועדה שתקום שיהיה לה מנדט רחב לעסוק בכל הבטי תקציב הבטחון. זה צריך להתכתב עם היכולות לאורך זמן של כלכלת ישראל. אנחנו נצטרך לחדד את התמונה הפיסקאלית להראות ייעול ההוצאה הציבורית כשבמנועי הצמיחה של המשק ההייטק והתשתיות נראה צמיחה ותשואה גבוהה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בן 42 פרשתי כמהנדס עתודאי טכנולוג מרוויח פנסיה 11300 (ל"ת)
    אריאל 14/02/2024 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    Robin Hood 14/02/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
    אסור לתת להם שקל (זה כולל גם את ביבי)
  • 3.
    לא לבוא בטענות לחרדים 14/02/2024 08:21
    הגב לתגובה זו
    בתירוש 31 בשוהם יש כל יום מסיבה של קציני קבע. הכל עח משלמי המסים
  • 2.
    ואיפה אחריות פקידי האוצר להרס הצבא עם תכנית גדעון ו35 א (ל"ת)
    דן 14/02/2024 07:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורית 14/02/2024 05:39
    הגב לתגובה זו
    תנו לצהל הכל. הכל.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.