הגיעו מים עד נפש: המשקיעים מבקשים לשים סוף ל"חגיגת השכר" במילניום

הנהלת שותפות המו"פ מבקשת מבעלי יחידות ההשתתפות לאשר פעם נוספת את דמי הניהול הגבוהים המשולמים לבעלי התפקידים ולשותף הכללי למרות ההפסדים הגבוהים; כעת יש מי שבקשים לשים סוף לחגיגה
איתן גרסטנפלד | (9)

אי שם לפני שלוש שנים, בחסות הגאות בשווקים שהביא עמו משבר הקורונה הונפקה שותפות המו"פ הראשונה בבורסה בתל אביב - מילניום פוד-טק  מילניום פוד יהש 5.45% . אלא שמאז המודל של השותפות, ובמיוחד דמי הניהול הגבוהים שהן גובות מהמשקיעים החל להתגלות והביא לצניחה של מעל 95% במחיר יחידות ההשתתפות. כעת, לקראת האספה המיוחדת שמכנסת השותפות לאישור התמלוגים של ההנהלה הבכירה, חלק מבעלי יחידות השותפות מבקשים לשים סוף לחגיגה.

המודל של מילניום, כמו גם של שותפויות מו"פ אחרות, מבוסס על רצון של המשקיעים להנות מהשקעות בחברות שנמצאות בשלבי מחקר ופיתוח, במקרה של מילניום בתחום הפוד-טק או טכנולוגיית מזון. המשקיעים, מאמינים ביכולת של הנהלת השותפות לקחת את כספם ולהשקיע אותו בחברות שיניבו להן פירות. אלא שעד מהרה התברר שהמודל שלהם מבוסס על דמי ניהול גבוהים מאד, אשר משאירים את המשקיעים והשותפות עם הפסדים גדולים, כשאת 2022 סיימה השותפות עם הפסד של 14 מיליון שקל. זה לא היה אמור להפתיע אף אחד, לפחות לא את מי שהתעניין, כבר לאחר ההנפקה הערכנו בביזפורטל שדמי הניהול של השותפות עשויים להגיע ל-10%.

בניגוד לחברות אחזקה ישראלית רגילות, בהן המנהל הוא גם בדרך כלל בעל השליטה ועל כן ההנחה (הלא תמיד נכונה) היא שהוא לא יבצע פעולות לרעת השותפו, מכיוון שהוא ירגיש את זה בכיס שלו. לעומת זאת, המבנה של שותפויות המו"פ מאפשר לשותף הכללי להשקיע רק 10 מיליון שקל או 20% (הנמוך מבניהם), ובכל זאת לשלוט על השותפות. כלומר, בשב די  מהר השותף הכללי יחזיר את ההשקעה שלו מדמי הניהול, בזמן שהוא ימשיך לשחק עם הכסף של המשקיעים. מה שיצר באופן אבסורדי, בו האינטרסים של המשקיעים והשותף הכללי הם שונים ולעיתים אף הפוכים.

הביטוי הבולט ביותר של ניגוד האינטרסים, מגיע בכל עת שהשותפות מבקשת לגייס כספים. הגיוס האחרון קרה לפני כשלושה חודשים, אז ביצעה השותפות הנפקת זכויות ששלחה את יחידות ההשתתפות לירידה של 40%. בעוד שהמשקיעים הפשוטים דוללו, השותף הכללי לא רק שלא הפסיד אלא אף עשוי להרוויח. בזמן שהמשקיעים מפסידים מהגיוסים, השותף הכללי מגדיל את דמי הניהול שלו אשר מחושבים ביחס לגודל הקרן - ככל שהיא גדולה יותר כך הרווח שלו גדול יותר.

לקריאה נוספת:

>>> הבעייתיות במודל של שותפויות המו"פ מתרגמת לתשואה

>>> בהמשך לביקורת בביזפורטל: הרשות מזהירה מפני סיכונים בשותפויות המו"פ

>>> תאוות הבצע של שותפויות המו"פ ואוזלת היד של רשות ניירות ערך

"הגיע העת שגם בעלי היחידות ירווחו ולא רק השותף הכללי"

בתחילת החודש, פרסמה הנהלת השותפות את מועד כינוס האספה השנתית שלה ואת הנושאים שיעלו על סדר היום. במפתיע או שלא, חמשת ההצעות שיובאו לאישור של מחזיקי יחידות ההשתתפות, נוגעות לשיפור התמלוגים ותנאי ההעסקה של ההנהלה וכן ליכולת של השותפות לגייס כספים נוספים בעתיד, על אף שהיא ממשיכה להפסיד מיליונים. אלא שכעת יש מי שמבקשים לשים סוף לחגיגה, ובמכתב ששלח אחד מבעלי יחידות השותפות, שלום יצקן הוא קורא למשקיעים הנוספים לסרב להצעות של ההנהלה שכן "הגיע העת שגם בעלי היחידות ירווחו ולא רק השותף הכללי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדברי יצקן, "על השותפות להסתפק בהשקעות שבוצעו עד היום...ולנסות להביא להצלחת השקעות שכבר ביצעה, אסור לאפשר חגיגת שכר ויש להקטין את אחוזי המשרה גם ליו"ר". "חגיגת השכר" עליה הוא מדבר נוגעת לרכיב הקבוע בתגמול השנתי המוצע, שאר גבוה ב-5% משווי החברה הנוכחי (נכון לסוף השבוע שעבר). במקום זאת, הוא מציע שמשום מציע שמכיוון ש"המשקיעים בעלי היחידות הפסידו מספיק", התשלום למנכ"ל וליו"ר הדירקטוריון יגיעו מדמי הניהול בסך 25 אלף דולר, התשלום החודשי המשלם לשותף הכללי.

כמו כן, יצקן מתנגד למחיר המימוש של האופציות כחלק מהסכמי התגמול, שכן הוא משקף חוסר אמון מוחלט מצד הנהלת השותפות ביכולת שלה לצמוח בשנים הקרובות. בעוד בהנהלה מבקשים שמחיר המימוש יעמוד על 0.757 שקל ליחידה, יצקן סבור שהמחיר חייב להיות גבוה מ-3 שקל. לדבריו, גם מחיר זה "יהיה תגמול נאה במידה ויהיה אקזיט בחברות שהשקיעה השותפות...יהווה תמריץ גדול יותר של נושאי המשרה להחזיר את מניית השותפות למחירה שנה שעברה אשר עמד 3.8 שקל".

לבסוף, הוא גם מתנגד נחרצות לבקשה של השותפות להשקיע בפרויקטים נוספים שלא הוגדרו בהסכם המוקדם. ההתנגדות של יצקן לבקשה הזו נובעת מכך שפירושה הוא גיוס נוסף שיביא לדילול חוזר של בעלי היחידות. לדבריו, אם בעלי היחידות יאשרו החלטה זו, "השותפות תבצע שוב הנפקות של יחידות השתתפות נוספות ובכך תדלל את המשקיעים שוב ושוב...פעולה כזו תחסל את השקעתם של בעלי היחידות הקיימים". במקום זאת הוא סבור שהפסקה של השקעות נוספות, יעמידו את ההשקעות הקיימות למבחן, כאשר עד שלא יתברר שהן מסוגלות להניב תשואה עודפת למשקיעים על בעלי היחידות להתנגד להשקעות נוספות.

ממילניום נמסר בתגובה: "הנהלת השותפות פועלת באחריות רבה והא ראיה, שגם עם מנדט מלא לעשות כן, לא ביצעה השותפות השקעות חדשות מזה למעלה משנה. יתרה מכך, גם לאחר הארכת המנדט הנהלת השותפות מתעתדת להמשיך ולהשקיע בעיקר בהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו הקיימות. אין זה נכון לשפוט את ביצועיה של קרן הון סיכון לאחר שלוש שנים. מרבית חברות הפורטפוליו של השותפות הינן חברות פורצות דרך ומבטיחות ואנו סמוכים ובטוחים שהן יביאו להצפת ערך רבה למחזיקי יחידות ההשתתפות. בנוסף, צוות הניהול של השותפות קוצץ ב 50% תוך חיסכון משמעותי בעלויות והצוות הקיים עושה ימים כלילות להשבחת האחזקות של השותפות לטובת מחזיקי יחידות ההשתתפות".

פורטפוליו שלא מצליח להתרומם

מאז הקמתה לפני כארבע שנים, במרץ 2019, גייסה השותפות סכום של 134 מיליון שקל. במהלך השנים היא השקיעה ב-10 חברות המהוות את הפורטפוליו של השותפות אותו היא מעריכה בשווי של 115 מיליון שקל. עם זאת בעוד השווי הנכסי הנקי (NAV) של השותפות עומד על 127 מיליון שקל, יחידות ההשתתפות של נסחרות לפי שווי של 22 מיליון שקל בלבד, כלומר נמוך ב-83%. עד כה הצליחה החברה להציף ערך בחמש מתוך חברות הפורטפוליו שלה, אך לא היה מדובר בעסקאות משמעותיות שחלחו למשקיעים.

ההשקעה המשמעותית ביותר של השותפות עד כה היא בחברת טיפה, המפתח ומייצרת פתרונות אריזה מתכלים. השותפות השקיעה בחברה סכום כולל של 29.6 מיליון שקל (8 מיליון דולר), ומחזיקה ב-3% ממנה. השווי ההוגן של האחזקות בטיפה, כפי שהוא מופיע בדוחות השותפות עומד על כ-33 מיליון שקל. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר עבור השותפות הן מבחינת היקף ההשקעה והן מבחינת השווי.

לצד זאת, השקיעה בעבר השותפות גם בחברת סבוריט סבוריט -0.14%  שהונפקה בבורסה במהלך שנת 2020. בסך הכל השקיעה השותפות סכום של 9.7 מיליון שקל (2.5 מיליון דולר), בעוד השווי ההוגן של אחזקותיה (14%) נותר נמוך ועומד על 4.2 אלף שקל בלבד. זאת בעיקר על רקע העובדה שמאז ההנפקה נח מחיר מניית סבוריט ב-84% לשווי שוק של 19.3 מיליון שקל בלבד.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ילון 23/08/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
    בבקשה חייג אלי 0503333393 ונמשיך את המאבק מול ההתנהלות הביזיונית
  • 7.
    צח 23/08/2023 07:58
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שבעלי היחידות יראו קצת רווח לפני שההנהלה ובעלי השותף הכללי ממשיכים בהתנהלות הרגילה. אחרי הכשלון שלהם עדיף אפילו שישימו את המפתחות ויתנו למישהו שמבין לנהל יותר טוב כי אפשר להביא תוצאות בשותפות הזאת, סה״כ זה תחום אטרקטיבי
  • 6.
    מוטי 06/08/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
    צריך לקיים אותה ולהחליט שלא מדללים יותר את בעלי יחידות היהש.
  • 5.
    יעל 04/08/2023 01:09
    הגב לתגובה זו
    עד שיהיה רווח כל שהוא למשקיעים.זה מה שקורה שמופסדים עשרות אחוזים נשאר רק לקוות או להתפלל.
  • 4.
    שולתתתת1 01/08/2023 15:16
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא ברור איזה אדיוט יסכים להמשך הדילול של המשקיעים.השותף הכללי בינתיים חוגג ויחגוג.אם המשקיעים רוצים לירות לעצמם ברגל הם יצביעו בעד או לא ישקיעו כמה דקות להיכנס למגנא ולהצביע נגד.
  • 3.
    ימים כלילות או ההפך? (ל"ת)
    ימים כלילות או ההפך? 01/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
  • כ הם חוגגים על חשבון המשקיעים גם ביום וגם בלילה (ל"ת)
    מוחמד 01/08/2023 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    להצביע נגד 01/08/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו שם סוף לחזירות הזאת! אולי סוף סוף יצוף ערך למשקיעים! לקצץ את כל התגמול למנהלים עד אשר תהיה עליית ערך למשקיעים. פשוט חזירות לשמה! צריך לשים גבול! נמאס!
  • 1.
    אי.טי 01/08/2023 05:28
    הגב לתגובה זו
    פראיירים לא מתים, רק מתחלפים. הלקח הוא לעולם לא להשקיע במקום שדורש דמי ניהול גבוהים. אף "גאון" לא מנצח את התעודות מחקות המדדים.
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על זינקה 6%, הביטחוניות עלו, מניות הביטוח והבנקים התממשו - נעילה שלילית

אל על והמניות הביטחוניות סיימו בירוק - כל השאר באדום; מניות הביטוח התממשו בחדות כשאיידיאיי, איילון וליברה בלטו עם ירידות של מעל 2.5%

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר ננעל במגמה שלילית כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 סיים ביציבות על ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים הירידות חזקות יותר, מדד הבנקים סיים בירידה של 0.45%, ומדד הביטוח ושירותים פיננסים סיים בירידה של 1.49%. ת"א נדל"ן יורד 0.9% ומנגד ת"א נפט וגז מוסיף 0.5%.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת

ביום שני הקרוב ביזפורטל מארח את ועידת ההשקעות בתשתיות. בזק, ניו-מד, שפיר, חברות אנרגיה מתחדשת, רגולטורים, יספקו לכם תובנות כשכולם ינסו לענות על השאלה הגדולה - האם המניות בתחום ימשיכו לספק תשואה עודפת? הרשמו עכשיו לועידה שתערך במתחם הבורסה לניירות ערך באחוזת בית - ועידת התשתיות - פרטים והרשמה


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון