הגיעו מים עד נפש: המשקיעים מבקשים לשים סוף ל"חגיגת השכר" במילניום
אי שם לפני שלוש שנים, בחסות הגאות בשווקים שהביא עמו משבר הקורונה הונפקה שותפות המו"פ הראשונה בבורסה בתל אביב - מילניום פוד-טק מילניום פוד יהש -0.56% . אלא שמאז המודל של השותפות, ובמיוחד דמי הניהול הגבוהים שהן גובות מהמשקיעים החל להתגלות והביא לצניחה של מעל 95% במחיר יחידות ההשתתפות. כעת, לקראת האספה המיוחדת שמכנסת השותפות לאישור התמלוגים של ההנהלה הבכירה, חלק מבעלי יחידות השותפות מבקשים לשים סוף לחגיגה.
המודל של מילניום, כמו גם של שותפויות מו"פ אחרות, מבוסס על רצון של המשקיעים להנות מהשקעות בחברות שנמצאות בשלבי מחקר ופיתוח, במקרה של מילניום בתחום הפוד-טק או טכנולוגיית מזון. המשקיעים, מאמינים ביכולת של הנהלת השותפות לקחת את כספם ולהשקיע אותו בחברות שיניבו להן פירות. אלא שעד מהרה התברר שהמודל שלהם מבוסס על דמי ניהול גבוהים מאד, אשר משאירים את המשקיעים והשותפות עם הפסדים גדולים, כשאת 2022 סיימה השותפות עם הפסד של 14 מיליון שקל. זה לא היה אמור להפתיע אף אחד, לפחות לא את מי שהתעניין, כבר לאחר ההנפקה הערכנו בביזפורטל שדמי הניהול של השותפות עשויים להגיע ל-10%.
בניגוד לחברות אחזקה ישראלית רגילות, בהן המנהל הוא גם בדרך כלל בעל השליטה ועל כן ההנחה (הלא תמיד נכונה) היא שהוא לא יבצע פעולות לרעת השותפו, מכיוון שהוא ירגיש את זה בכיס שלו. לעומת זאת, המבנה של שותפויות המו"פ מאפשר לשותף הכללי להשקיע רק 10 מיליון שקל או 20% (הנמוך מבניהם), ובכל זאת לשלוט על השותפות. כלומר, בשב די מהר השותף הכללי יחזיר את ההשקעה שלו מדמי הניהול, בזמן שהוא ימשיך לשחק עם הכסף של המשקיעים. מה שיצר באופן אבסורדי, בו האינטרסים של המשקיעים והשותף הכללי הם שונים ולעיתים אף הפוכים.
הביטוי הבולט ביותר של ניגוד האינטרסים, מגיע בכל עת שהשותפות מבקשת לגייס כספים. הגיוס האחרון קרה לפני כשלושה חודשים, אז ביצעה השותפות הנפקת זכויות ששלחה את יחידות ההשתתפות לירידה של 40%. בעוד שהמשקיעים הפשוטים דוללו, השותף הכללי לא רק שלא הפסיד אלא אף עשוי להרוויח. בזמן שהמשקיעים מפסידים מהגיוסים, השותף הכללי מגדיל את דמי הניהול שלו אשר מחושבים ביחס לגודל הקרן - ככל שהיא גדולה יותר כך הרווח שלו גדול יותר.
לקריאה נוספת:
>>> הבעייתיות במודל של שותפויות המו"פ מתרגמת לתשואה
>>> בהמשך לביקורת בביזפורטל: הרשות מזהירה מפני סיכונים בשותפויות המו"פ
>>> תאוות הבצע של שותפויות המו"פ ואוזלת היד של רשות ניירות ערך
"הגיע העת שגם בעלי היחידות ירווחו ולא רק השותף הכללי"
בתחילת החודש, פרסמה הנהלת השותפות את מועד כינוס האספה השנתית שלה ואת הנושאים שיעלו על סדר היום. במפתיע או שלא, חמשת ההצעות שיובאו לאישור של מחזיקי יחידות ההשתתפות, נוגעות לשיפור התמלוגים ותנאי ההעסקה של ההנהלה וכן ליכולת של השותפות לגייס כספים נוספים בעתיד, על אף שהיא ממשיכה להפסיד מיליונים. אלא שכעת יש מי שמבקשים לשים סוף לחגיגה, ובמכתב ששלח אחד מבעלי יחידות השותפות, שלום יצקן הוא קורא למשקיעים הנוספים לסרב להצעות של ההנהלה שכן "הגיע העת שגם בעלי היחידות ירווחו ולא רק השותף הכללי".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לדברי יצקן, "על השותפות להסתפק בהשקעות שבוצעו עד היום...ולנסות להביא להצלחת השקעות שכבר ביצעה, אסור לאפשר חגיגת שכר ויש להקטין את אחוזי המשרה גם ליו"ר". "חגיגת השכר" עליה הוא מדבר נוגעת לרכיב הקבוע בתגמול השנתי המוצע, שאר גבוה ב-5% משווי החברה הנוכחי (נכון לסוף השבוע שעבר). במקום זאת, הוא מציע שמשום מציע שמכיוון ש"המשקיעים בעלי היחידות הפסידו מספיק", התשלום למנכ"ל וליו"ר הדירקטוריון יגיעו מדמי הניהול בסך 25 אלף דולר, התשלום החודשי המשלם לשותף הכללי.
כמו כן, יצקן מתנגד למחיר המימוש של האופציות כחלק מהסכמי התגמול, שכן הוא משקף חוסר אמון מוחלט מצד הנהלת השותפות ביכולת שלה לצמוח בשנים הקרובות. בעוד בהנהלה מבקשים שמחיר המימוש יעמוד על 0.757 שקל ליחידה, יצקן סבור שהמחיר חייב להיות גבוה מ-3 שקל. לדבריו, גם מחיר זה "יהיה תגמול נאה במידה ויהיה אקזיט בחברות שהשקיעה השותפות...יהווה תמריץ גדול יותר של נושאי המשרה להחזיר את מניית השותפות למחירה שנה שעברה אשר עמד 3.8 שקל".
לבסוף, הוא גם מתנגד נחרצות לבקשה של השותפות להשקיע בפרויקטים נוספים שלא הוגדרו בהסכם המוקדם. ההתנגדות של יצקן לבקשה הזו נובעת מכך שפירושה הוא גיוס נוסף שיביא לדילול חוזר של בעלי היחידות. לדבריו, אם בעלי היחידות יאשרו החלטה זו, "השותפות תבצע שוב הנפקות של יחידות השתתפות נוספות ובכך תדלל את המשקיעים שוב ושוב...פעולה כזו תחסל את השקעתם של בעלי היחידות הקיימים". במקום זאת הוא סבור שהפסקה של השקעות נוספות, יעמידו את ההשקעות הקיימות למבחן, כאשר עד שלא יתברר שהן מסוגלות להניב תשואה עודפת למשקיעים על בעלי היחידות להתנגד להשקעות נוספות.
ממילניום נמסר בתגובה: "הנהלת השותפות פועלת באחריות רבה והא ראיה, שגם עם מנדט מלא לעשות כן, לא ביצעה השותפות השקעות חדשות מזה למעלה משנה. יתרה מכך, גם לאחר הארכת המנדט הנהלת השותפות מתעתדת להמשיך ולהשקיע בעיקר בהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו הקיימות. אין זה נכון לשפוט את ביצועיה של קרן הון סיכון לאחר שלוש שנים. מרבית חברות הפורטפוליו של השותפות הינן חברות פורצות דרך ומבטיחות ואנו סמוכים ובטוחים שהן יביאו להצפת ערך רבה למחזיקי יחידות ההשתתפות. בנוסף, צוות הניהול של השותפות קוצץ ב 50% תוך חיסכון משמעותי בעלויות והצוות הקיים עושה ימים כלילות להשבחת האחזקות של השותפות לטובת מחזיקי יחידות ההשתתפות".
פורטפוליו שלא מצליח להתרומם
מאז הקמתה לפני כארבע שנים, במרץ 2019, גייסה השותפות סכום של 134 מיליון שקל. במהלך השנים היא השקיעה ב-10 חברות המהוות את הפורטפוליו של השותפות אותו היא מעריכה בשווי של 115 מיליון שקל. עם זאת בעוד השווי הנכסי הנקי (NAV) של השותפות עומד על 127 מיליון שקל, יחידות ההשתתפות של נסחרות לפי שווי של 22 מיליון שקל בלבד, כלומר נמוך ב-83%. עד כה הצליחה החברה להציף ערך בחמש מתוך חברות הפורטפוליו שלה, אך לא היה מדובר בעסקאות משמעותיות שחלחו למשקיעים.
ההשקעה המשמעותית ביותר של השותפות עד כה היא בחברת טיפה, המפתח ומייצרת פתרונות אריזה מתכלים. השותפות השקיעה בחברה סכום כולל של 29.6 מיליון שקל (8 מיליון דולר), ומחזיקה ב-3% ממנה. השווי ההוגן של האחזקות בטיפה, כפי שהוא מופיע בדוחות השותפות עומד על כ-33 מיליון שקל. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר עבור השותפות הן מבחינת היקף ההשקעה והן מבחינת השווי.
לצד זאת, השקיעה בעבר השותפות גם בחברת סבוריט סבוריט -3.99% שהונפקה בבורסה במהלך שנת 2020. בסך הכל השקיעה השותפות סכום של 9.7 מיליון שקל (2.5 מיליון דולר), בעוד השווי ההוגן של אחזקותיה (14%) נותר נמוך ועומד על 4.2 אלף שקל בלבד. זאת בעיקר על רקע העובדה שמאז ההנפקה נח מחיר מניית סבוריט ב-84% לשווי שוק של 19.3 מיליון שקל בלבד.
- 8.ילון 23/08/2023 08:19הגב לתגובה זובבקשה חייג אלי 0503333393 ונמשיך את המאבק מול ההתנהלות הביזיונית
- 7.צח 23/08/2023 07:58הגב לתגובה זוהגיע הזמן שבעלי היחידות יראו קצת רווח לפני שההנהלה ובעלי השותף הכללי ממשיכים בהתנהלות הרגילה. אחרי הכשלון שלהם עדיף אפילו שישימו את המפתחות ויתנו למישהו שמבין לנהל יותר טוב כי אפשר להביא תוצאות בשותפות הזאת, סה״כ זה תחום אטרקטיבי
- 6.מוטי 06/08/2023 15:23הגב לתגובה זוצריך לקיים אותה ולהחליט שלא מדללים יותר את בעלי יחידות היהש.
- 5.יעל 04/08/2023 01:09הגב לתגובה זועד שיהיה רווח כל שהוא למשקיעים.זה מה שקורה שמופסדים עשרות אחוזים נשאר רק לקוות או להתפלל.
- 4.שולתתתת1 01/08/2023 15:16הגב לתגובה זופשוט לא ברור איזה אדיוט יסכים להמשך הדילול של המשקיעים.השותף הכללי בינתיים חוגג ויחגוג.אם המשקיעים רוצים לירות לעצמם ברגל הם יצביעו בעד או לא ישקיעו כמה דקות להיכנס למגנא ולהצביע נגד.
- 3.ימים כלילות או ההפך? (ל"ת)ימים כלילות או ההפך? 01/08/2023 10:58הגב לתגובה זו
- כ הם חוגגים על חשבון המשקיעים גם ביום וגם בלילה (ל"ת)מוחמד 01/08/2023 15:21הגב לתגובה זו
- 2.להצביע נגד 01/08/2023 09:24הגב לתגובה זוסוף סוף מישהו שם סוף לחזירות הזאת! אולי סוף סוף יצוף ערך למשקיעים! לקצץ את כל התגמול למנהלים עד אשר תהיה עליית ערך למשקיעים. פשוט חזירות לשמה! צריך לשים גבול! נמאס!
- 1.אי.טי 01/08/2023 05:28הגב לתגובה זופראיירים לא מתים, רק מתחלפים. הלקח הוא לעולם לא להשקיע במקום שדורש דמי ניהול גבוהים. אף "גאון" לא מנצח את התעודות מחקות המדדים.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
