שיכון ובינוי באזהרת רווח נוספת: הפסד של עוד 16 מיליון שקל בניגריה - הצבר ייפגע בעוד 164 מיליון שקל, פגיעה של עוד 1% בצבר
הצבר של החברה הצטמק ב-6% (בשתי ההודעות); הפיחות במטבע הניגרי פוגע בתוצאות של שיכון ובינוי שיוצאת מכל הפעילות באפריקה ומתמקדת רק בניגריה; בדיעבד, החברה טעתה כשהעבירה לאחרונה את החוזים שלה במדינה מדולר למטבע המקומי, ניירה; הבנק המרכזי במדינה נאלץ לבצע פיחות חד ולשחרר את השער - המטבע צלל ובעקבותיו גם התוצאות של שיכון ובינוי
חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.05% יוצאת באזהרת רווח שנייה בעקבות הפיחות במטבע הניגרי, ניירה. הפעם שיכון ובינוי צופה הפסד נוסף של עוד 15.9 מיליון שקל בדוחות לרבעון השני של השנה, מעבר להפסד הצפוי של 82 מיליון השקלים עליהם דיווחה החברה לפני מספר ימים, שהפיל את המניה ב-5%. שיכון ובינוי צופה כעת גם אובדן של 164 מיליון שקל בצבר ההזמנות שלה.
במצטבר, מדובר על הפסד של 98 מיליון שקל ואובדן צבר הזמנות של 1.314 מיליארד שקל. אז נכון שמדובר בסך הכל ב-1.3 מיליארד שקל מתוך צבר משמעותי של 22.8 מיליארד שקל, נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2023, אבל זה גם אובדן של 6% מהצבר של החברה.
מאז האזהרה הקודמת שער הניירה המשיך ליפול ל-727.6 ניירה ל-1 דולר ארה"ב (לעומת 687 באזהרת הרווח הקודמת של שיכון ובינוי ולעומת 474 ניירה ל-1 דולר רק לפני שבועיים).
הסיפור מגיע בעקבות כך שהבנק המרכזי של ניגריה (CBN) הפסיק לקבוע את שער המט"ח במדינה - זה צעד כואב וקשה אבל נכון מבחינה כלכלית. כשמדינה קובעת את שער המטבע היא בעצם קובעת שער לא ריאלי. כך היה גם בישראל במשך עשרות שנים והתוצאה הייתה פגיעה בכלכלה.
- הפחד של המשקיעים: אי וודאות שתוביל לביטול תחזיות; לוג’יטק היא רק הסנונית
- בואינג באזהרת רווח: צפויה לדווח על הפסד של 4 מיליארד ד' לעומת צפי למיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שקורה כשהממשלה קובעת את השער זה שאף אחד לא מאמין בערך של המטבע המקומי, לכולם ברור שזה לא שער אמיתי וכולם רוצים לנסות להשיג מטבע חוץ. נוצר שוק שחור ובסופו של דבר כאשר המדינה נכנעת ומבצעת פיחות - ערך המטבע המקומי צונח. בישראל למשל, היה אסור להחזיק מט"ח וזה הוביל אפילו לכך שראש הממשלה לשעבר יצחק רבין נאלץ להתפטר בגלל חשבון הדולרים שהחזיקה אשתו.
אז ניגריה שחררה את הגבלות המט"ח והתוצאה לא איחרה לבוא - פיחות של 50% במטבע המקומי של ניגריה.
זה גם מראה לכם על הסיכון בפעילות במדינות בהן הממשלה יכולה לבצע מניפולציות על המטבע. אפשר כמובן להזכיר מדינות נוספות כמו טורקיה, רוסיה, ארגנטינה ואחרות.
בכל מקרה, בשיכון ובינוי טוענים כי "ההשלכות על הפעילות השוטפת של החברה מוגבלות בהיקפן וטבען. זאת, היות ומרבית התשומות בפעילות הביצוע בניגריה נקובות אף הן בניירה. בנוסף, מרבית הסכמי הביצוע של חברות הקבוצה בניגריה כוללים רכיב הצמדה למחירן של תשומות עיקריות".
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
משיכון ובינוי נמסר: "החברה ממשיכה שמימוש התכנית האסטרטגית ולפיה תצומצם הפעילות באפריקה ותתעצם הפעילות בארצות הברית".
אבל זו תגובה שהיא רק בערך - האמת היא ששיכון ובינוי יוצאת מכל הפעילות שלה ביבשת אפריקה, אבל היא לא יוצאת מהפעילות בניגריה, כך העיד עמית בירמן, משנה למנכ"ל ומנהל הכספים הראשי של החברה בראיון לביזפורטל: "אנחנו יוצאים מפעילויות לא רווחיות באפריקה ונתמקד בניגריה. אבל עיקר ההתמקדות שלנו בשנים הבאות היא בארה"ב - הפוטנציאל שם אין סופי, עם רווחיות הרבה יותר גבוהה מישראל. השוק מפספס". סיכון המטבע בניגריה התממש והשאלה מה יקרה בהמשך.
צריך כמובן לומר - שיכון ובינוי היא חברה הרבה יותר גדולה מאשרר רק ניגריה. אז שיכון ובינוי משלמת את מחיר הפיחות במטבע אבל זה לא אומר שהחברה מתרסקת. לחברה הייתה בעיה עם תזרים המזומנים שלה אבל המימוש הצפוי של חלקה בכביש האגרה בטקסס (שמתעכב בינתיים) יאפשר לה לפרוע את האג"ח של 2024-2025.
- 2.נחשון אילת 23/06/2023 15:22הגב לתגובה זובימים הקרובים ייגרו כל חילוקי הדעות עם הרשויות בארהב. ובפרסום הידיעה המנייה תעלה בין 20 ל30 אחוז
- 1.יש לך מנכ"ל גרוע וכושל-מזמן היה צריך לפטר אותו (ל"ת)סיידוף,למה אתה מחכה? 22/06/2023 11:33הגב לתגובה זו
- צודק! (ל"ת)אחד העם 22/06/2023 13:38הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
