פגישה בין כל הבנקאים היא אירוע נדיר. המפגש היום שארגן נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, עם כל מנהלי הבנקים הגדולים - דב קוטלר מפועלים, חנן פרידמן מלאומי, משה לארי ממזרחי טפחות, אורי לוין מדיסקונט וסמדר ברבר צדיק מהבינלאומי, נועד להגיד להם: "נו, נו, נו. זה לא יפה לא לתת לציבור ריבית על העו"ש", אבל בעיקר כדי להזהיר אותם - "חברים יקרים, אנחנו ביחד. הלכנו דרך ארוכה ומשותפת, ההצלחה שלנו היא ההצלחה שלכם וההיפך. הדבר הכי מסוכן לנו זה שתקום צעקה גדולה של הציבור והתקשורת ואז הרגולטור יפגע בכם. הקדימו תרופה למכה - תהיו חכמים, תנו עוד ריבית על העו"ש". 

  פרופ אמיר ירון בנק ישראל, World economic forum​

המנכ"ל של כל הבנקים

המינוף מכפיל את הרווחיות בתחום האשראי ואת התשואה להון. לבנקים יש פעילות נוספת והכנסות מעמלות, אבל בבסיס בנק הוא מתווך. הוא לוקח 1 מיליון שקל מאיציק ונותן לו 4% בשנה (פיקדון שנתי), ומלווה ליוסי בריבית של 9% בשנה. פער של 5% הולך לכיס של הבנק. איציק ויוסי הם לקוחות שבויים.

• הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
• הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש בהדרגה פתיחה של שוק האשראי, ועדיין מעל 90% מהפעילות של ההלוואות ואשראי במשק נעשית דרך הבנקים. למעשה, רק אלו שנדחים בבנקים פונים לגופים אחרים. אין באמת אלטרנטיבה. הבנקים הם הכי טובים בריביות על ההלוואות כי אין להם תחרות אמיתית. בנק ישראל דאג במשך עשרות שנים לחסום כל תחרות אמיתית. בנק ישראל דרך הפיקוח על הבנקים מפקח על יציבות הבנקים - זו הגדרת התפקיד, רק שכדי שהם יהיו יציבים, המפקחים סבורים שצריך שהם בעיקר ירוויחו ותחרות לא טובה לרווחים.

אם הם לא ירוויחו עלולה להיות בעיית יציבות, אז למה שאדם שכיר, נבון, בעמדה בכירה, יחליט שהוא רובין הוד ויקצץ בכנפיים של הבנקים? ההיפך - במשמרת שלו הוא רוצה שקט. אחרי הכל, בתפקיד הבא הוא מסודר אצל אחד הבנקים, ומי יודע, לפי ההיסטוריה, למפקח על הבנקים יש סיכוי של מעל 30% להיות יו"ר בנק. תפקיד חלומי - עבודה מאוד נוחה ומכובדת, גם לא ממש מאומצת, והשכר - 3 מיליון שקל פלוס.   

אז המפקח על הבנקים לדורותיו אנמי לגמרי לגבי עידוד תחרות וכך גם הבוס - הנגיד. הנגידים לדורותיהם, מכובדים וממלכתיים אבל גם מאוד נבונים ומתוחכמים. הם יודעים שיש להם ביד "חומר נפץ", מכשירים מסוכנים וממונפים מאוד שקוראים להם בנקים וכל מה שהם רוצים זה לסיים קדנציה בטוב. הם מגוננים ושומרים על הבנקים וככה הם יצרו מפלצת ענקית. עד כמה ענקית?

• קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
• גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

ישראל ב-75 שנה הצליחה בהייטק, הצליחה בתעשייה, בתשתיות, בנדל"ן, אבל נראה שבעיקר הצליחה בבנקאות - 160 מיליארד שקל זה שוויים של חמשת הבנקים הגדולים, והרווח שלהם בשנה האחרונה - מעל 20 מיליארד שקל.  3 מתוך 5 החברות הגדולות בבורסה הן בנקים, במקום השישי עוד בנק. חמשת הבנקים הגדולים הם חלק מרכזי ממדד ת"א 35. אז אולי הסייבר גדול יותר במונחי שווי שוק (לא בטוח, תלוי איך סופרים את פאלו אלטו הסמי-ישראלית), אבל הוא לא מתקרב לרווחים של הבנקים והוא לא מתקרב לכמות המועסקים ולהשפעה על המשק.

חנן פרידמן מנכ"ל בנק לאומי, פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל, דב קוטלר מנכ"ל בנק פועלים

איך נקבע הרווח של הבנקים?

לשינויים יש השפעה אדירה על הרווח. דמיינו שבנק ישראל יוריד את המינוף מ-10 ל-9. הרווחים של הבנקים יתכווצו כי המשמעות היא שהם צריכים יותר הון כדי להעמיד את אותו אשראי. ומה יקרה אם היחס יירד ל-1 ל-7? יותר גרוע, או שהם יעמידו יותר הון (ישאירו את הרווחים ולא יחלקו), או (וזה סביר) שיקטינו אשראי למשק. כלומר, להחלטה הזו של בנק ישראל יש השפעה על הסביבה הכלכלית. האשראי קובע הרבה - את הצריכה, את המדד, את מצב העסקים ועוד. לכן, בעצם כשחושבים על זה לעומק - הרווחים של הבנקים הם סוג של רווחים שנשלטים ונקבעים בחדרים בבנק ישראל, כשבנק ישראל מתייחס לתמונה הגדולה - לצד מצב הבנקים ורווחיותם, גם למצב המשק בכללותו.

אם תיקחו את זה עוד צעד קדימה, אולי תשאלו למה בנקים הם בעצם גופים עצמאיים, אם הרווחים שלהם נקבעים ומוגדרים למעלה על ידי בנק אחד גדול ושולט? היסטורית, כשהבנקים נשלטו על ידי מדינה, זה נגמר רע. אבל מה שבטוח הוא שמבנה המערכת הבנקאית עם ההיררכיה שמלמעלה, עוד ישתנה. בעולם כולו עדיין לא בטוחים במבנה הנכון ויש הבדלים בין מדינות שונות. 

וכשמבינים את המבנה הקיים אצלנו, מבינים גם שזה לא נכון להסתכל על הנגיד ועל מנהלי הבנקים כשני גופים בעימות-במחלוקת. הם ביחד. הפגישה היום היא פגישת חברים. הנגיד רוצה ויכול להשפיע על החברים, יש לו שוט (לרבות הורדת יחס המינוף), הוא לא יפעיל אותו. הוא יסביר שכדאי להם, מאוד כדאי להם, לעשות שינויים. הוא יסביר להם שככה הציבור והתקשורת יבינו שהמערכת הבנקאית אמינה, חזקה ומשרתת את הציבור, והלחץ עליו מצד הרגולטור ומצד הציבור יפחת. 

ייתכן ותצא הודעה משותפת, כנראה תוך ימים תראו שריבית העו"ש תעלה. תוך ימים תרגישו שהלחץ על הבנקים יורד מדרגה. הפעולה הצליחה. אבל, חייבים גם להסתכל על הצד השני.

אם הרווח של הבנקים לא מחלחל לשכר המנהלים, אז למה הם קשוחים בריבית על הפיקדונות והעו"ש?

האם הרווח של הבנקים מחלחל למנהלים? המנכ"לים לא נהנים מרווחי הבנקים, ההנהלה של הבנקים לא מרוויחה יותר. בעלי המניות מרוויחים ולצד צדיק בינו, משפחת עופר ונוספים, מדובר בעיקר בגופים מוסדיים.

המנהלים מוגבלים בשכר, הם מקבלים שכר בהחלט טוב, אבל ממוצע פלוס לחברה בורסאית. ואין קשר בין הרווחים של הבנקים לשכר שלהם. ולכן, איזה אינטרס יש להם להגיד לנגיד - "לא רוצים. לא מעלים את הריבית"? האינטרס היחיד שלהם הוא אגו -  דמיינו שחנן פרידמן מלאומי ינפנף ברווח כפול מזה של דב קוטלר מבנק הפועלים. או שדב קוטלר ירוויח כפול מחנן פרידמן. הכותרות ירוממו את המרוויח ואולי ילעגו למפסיד. החברים, הקולגות, השוק יריע לאחד ויזלזל באחר. בסופו של דבר, המנכ"לים של הבנקים רוצים להרוויח יותר (בתשואה) מהאחרים, אבל לא באמת משנה להם הרווח האבסולוטי. כלומר, אם מחר בבוקר הרווח של כל הבנקים נחתך בחצי - זה לא משנה להם. משנה להם היחסיות, המיקום של כל אחד מהם ביחס לחברו.

וכדי לשמור את היחסיות הזה ביניהם, הנגיד מזמן אותם. הוא אולי יגיד להם משהו בסגנון (וגם אם לא, זה יהיה המסר) - "תעלו את הריבית בעו"ש ל-2% ותעשו את זה מיד". פרידמן יסתכל על קוטלר, קוטלר יסתכל על פרידמן, הם ידברו בעיניים, אולי יזרקו משהו לאוויר, אבל הפגישה הזו ברורה - הנגיד רוצה תיאום מחירים. קוראים לזה קרטל. אבל בזכות המכובדות של הנגיד, בזכות האווירה והכעס הציבורי, מטאטאים זוטות כאלו כמו מפגש מתחרים ותיאום מחירים - זה הרי למען מטרה צודקת.