בנק ישראל: קריסת יונט קרדיט וגיבוי אחזקות לא יצרה פאניקה אצל המשקיעים ביחס לשאר מניות האשראי החוץ בנקאי
האם הקריסה של חברות האשראי החוץ בנקאי, יונט קרדיט יונט קרדיט וגיבוי אחזקות גיבוי אחזקות 0% אומרת שכל האשראי החוץ בנקאי לא מפוקח כמו שצריך ועלולים לצוץ עוד שרצים בלתי רצויים מבחינת המשקיעים?
על פי ניתוח של בנק ישראל, המשקיעים לפחות לא חוששים מכך, וזאת למרות הבעיות שכבר צצו גם למשל בחברות אשראי חוץ בנקאי נוספות - כמו מלרן מלרן 1.67% (הנה דוגמא) ופנינסולה פנינסולה -0.16% (למשל כאן), ולמרות שהבעיות השפיעו לרעה, על פי בנק ישראל, "גם על הצפי של סוכנויות דירוג האשראי לצמיחה העתידית בענף ולפיכך על דירוג האשראי של החברות בענף", וכן רשות ניירות ערך פתחה בבדיקת הענף כולו ופרסמה הנחיות לחברות שמחייבות את החברות לפרסם לציבור את הסיכונים שעלולים לנבוע מהלבנת הון, גניבות, מעילות, הונאות ואי סדרים ולציין את זהות בעלי התפקידים בתאגיד שאחראים על ניהול הסיכונים.
החברות הגדולות ירוויחו - הקטנות אולי בבעיה
לדברי בנק ישראל "לאירועים השליליים לא הייתה השפעה מובהקת סטטיסטית או כלכלית על המניות של חברות האשראי החוץ-בנקאי המתחרות. ייתכן שהאירועים בשתי החברות נתפסו על-ידי המשקיעים כנקודתיים ולא כאירועי רוחב עם השלכות על כלל החברות בענף".
אבל בבנק גם מציינים כי יתכן שהקריסה תסייע לחברות הגדולות ותפגע בחברות הקטנות יותר בענף: "התגובה החיובית המתונה של החברות הגדולות בענף לעומת התגובה השלילית המתונה של החברות הקטנות בענף, מרמזת שהאירועים בשתי החברות הקורסות אכן נתפסו על-ידי המשקיעים כאירועים עם השפעה רוחבית מסוימת. אם כן, זו צפויה להשפיע לשלילה גם על החברות הקטנות האחרות בענף, אך עשויה לסייע לחברות גדולות יותר, שייהנו מהירידה הצפויה ברמת התחרות בענף עקב קריסת שתי החברות הללו והעלאת רף האסדרה לפעילות בענף".
- פאגאיה הפתיעה ודיווחה על רווח ברבעון; המניה מזנקת
- Blue Owl רוכשת מפאגאיה הלוואות בהיקף של עד 2.4 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך בנק ישראל ביצע את הבדיקה?
בבנק בדקו את הירידה בשאר מניות הסקטור לעומת הצלילה במניות של שתי הבעייתיות, והאם הנפילה בהן גרמה גם לנפילה בכל הסקטור, או אם תרצו 'בסל של הסקטור'. על פי בנק ישראל "התשואה היומית הממוצעת והחציונית על המניות של חברות האשראי החוץ-בנקאי המתחרות ב-14 האירועים שהעידו על הרעה במצב החברות, הייתה שלילית, אבל קרובה מאוד לאפס. סטטיסטיקה תיאורית פשוטה זו מהווה רמז לכך שהאירועים הדרמטיים לא נתפסו על-ידי המשקיעים כדרמטיים לכלל שוק האשראי החוץ-בנקאי.
הבנק גם בחן את השינוי לא רק באותם ימים ספציפיים אלא במהלך 246 ימים של מסחר. גם כאן אומרים בבנק - אין קורלציה. בבנק כן אומרים שהמניות הקטנות הושפעו לשלילה ואילו הגדולות דווקא עלו: "הבדלים אלה עשויים ללמד שההתמוטטות החברות "גיבוי אחזקות" ו"יונט קרדיט" אכן העלו במידה מתונה את החששות ליציבותן של חברות האשראי החוץ-בנקאי הקטנות, בעוד שהמשקיעים לא חששו ליציבותן של החברות הגדולות יותר בענף. ייתכן שהם אף העריכו כי הן ייהנו במידה מתונה מהירידה ברמת התחרות ו/או מהחמרת דרישות האסדרה בענף".
הקלות יתר בפיקוח עלולות להכניס גורמים בעייתיים לענף
תחום האשראי החוץ בנקאי זכה להקלות רגולטוריות כדי לנסות ולהוות תחרות לבנקים על מתן אשראי לציבור. הבנקים שולטים ברוב האשראי והשאיפה הייתה שהאשראי החוץ בנקאי יתפוס נתח משמעותי יותר בשוק. בינתיים זה לא קורה למרות הצמיחה הגדולה בענף. היקף הנכסים בתחום האשראי החוץ בנקאי הגיע ל-25.6 מיליארד שקל ברבעון השני של 2022, לעומת 11.8 מיליארד שנתיים קודם לכן, כך על פי בנק ישראל, אבל זה עדיין טיפה בים האשראי בישראל.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- מנכ״ל מנועי בית שמש: “העולם במצוקת מנועים ואנחנו בעמדה מצוינת"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
אבל כאשר מקלים את הרגולציה הבעיה היא שגם מגיעים לווים "סאב פריים" - כאלה שהסיכון בהם גבוה יותר, ובנוסף יכולות להתבצע בתחום גם פעולות שהן על גבול הלא-חוקיות, או ממש לא חוקיות, כפי שקרה בחברות שקרסו. מדובר על עשרות מיליוני שקלים שאבדו במקרה הטוב, ויותר מכך במקרה הרע. בחברות מעריכים את אובדן הכספים ב-90-100 מיליון שקל, והחברות נכנסו להסדרי חוב.
- 4.אזרח 02/02/2023 09:44הגב לתגובה זואיך מעלימים כספים
- 3.יריב 31/01/2023 19:54הגב לתגובה זוהעליה בתשואות נבעה לא רק מעליית תשואות כללית והייתה מהירה יותר מהעליה בתשואות של אג"ח קונצרני בעל דרוג ומאפיינים דומים. מחקר על מחירי המניות הוא לגמרי לא שלם.
- 2.הפיזיקאית 31/01/2023 15:38הגב לתגובה זומה בדיוק נבדק? מחירי המניות? מצפים לעבודה קצת יותר מעמיקה מבנק ישראל. ראו לדוגמא כתבות 'קודמות בנושא בביזפורטל.
- 1.מודאג 31/01/2023 12:46הגב לתגובה זוהאם במסגרת הבדיקות בנק ישראל נתן את הדעת לרואי החשבון המבקרים אשר טעו בעוד חברה אחת לפחות בעלת פעילות דומה? האם אין מקום להפקת לקחים גם לגבי אותו משרד?
רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים
איתי בן זאב מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.
בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה.
ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה. בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.
ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- הבורסה לניירות ערך: קפיצה של 80% ברווחים למרות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.
מי מימש וכמה?
בין המוכרים הבולטים:
