הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
פאגאיה
צילום: ענבל מרמרי

Blue Owl רוכשת מפאגאיה הלוואות בהיקף של עד 2.4 מיליארד דולר

פירמת ההשקעות רוכשת מהחברה הלוואות צרכניות בהיקף של עד 2.4 מיליארד דולר; המניה כבר צנחה ב-91% מאז המיזוג לספאק

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה פאגאיה אביטל פרדו גל קורבינר

פאגאיה Pagaya Technologies -9.05%   המספקת תשתית AI למערכת הפיננסית דיווחה על הסכם עם פירמת ההשקעות בלו אאול קפיטל (Blue Owl Capital) לרכישת הלוואות צרכניות בהיקף של עד 2.4 מיליארד דולר דרך הרשת של פאגאיה במהלך השנתיים הקרובות. החברה ציינה כי הוודאות בהסכם הרכישות העתידי של מוצרי פאגאיה, מאפשרת לה לממן את מתן הלוואות באופן יעיל, לפעילות שממשיכה להיות מקור מימון צומח ביותר לצד תוכנית ה-ABS המובילה בשוק של פאגאיה, אשר גייסה יותר מ-26 מיליארד דולר מאז הקמתה.


"ההשקעה של Blue Owl מדגישה את האיכות והביקוש הגובר לנכסים המיוצרים ברשת שלנו", ציין גל קרובינר, מייסד-שותף ומנכ"ל פאגאיה. "בנינו תוכנית מימון חסינה ומגוונת שממשיכה לתמוך דריסת הרגל שלנו במערכת ההלוואות בארה"ב". 


"עסקה זו מדגימה את התפקיד שאשראי פרטי יכול למלא בתמיכה בתעשיית ההלוואות הצרכניות בארה"ב. ההסכם החדש שלנו עם פאגאיה יסייע למלווים ברחבי המדינה ויספק ללווים פוטנציאליים רבים גישה להון שהם זקוקים לו", אמר איוון זין, ראש אשראי אלטרנטיבי ב-Blue Owl. "אנו מצפים לחזק ולהרחיב את מערכת היחסים הזו עם פאגאיה בשנים הקרובות".


פאגאיה נכנסה לוול סטריט דרך ספאק לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר ועלתה בהמשך למעל 20 מיליארד דולר - והיום היא נסחרת לפי שווי של 769.7 מיליון דולר. החברה טוענת שהיא יודעת לתת הלוואות ללקוחות ביחס סיכון סיכוי טוב. יש לה מערכת חיתום אוטומטית שיודעת לעשות את העבודה יותר טוב מאנשים וכך היא מספקת הלוואות ויודעת להגיד מה הסיכון עליהם. כשהכסף היה זול (ריבית נמוכה) היא גייסה סכומי עתק לקרנות שלה. היא אמורה להרוויח מהניהול של הקרנות (שמגייסות משקיעים) ומההשתתפות בקרנות. בפועל, אין לאף אחת נוסחה לייצר רווחים בלי סיכון, גם לא לפאגאיה ולמערכת שלה. זה היה סיפור ידוע מראש.


למרות הצניחה במניה, מייסדי פאגאיה - אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר נפגשים עם כסף גדול דרך מימושים לאורך כל הדרך. אביטל פרדו, מייסד שותף וכיום סמנכ"ל טכנולוגיה ודירקטור בחברה, משך ב-2023 תגמול שלו (שכר, בונוסים ואופציות) שהסתכם ב-1.7 מיליון דולר, ולפני מספר חודשים מימש פרדו מניות בשווי של בערך 7 מיליון דולר. יהב יולזרי, מייסד שותף שמכהן כסמנכ"ל הכנסות ודירקטור גם כן תוגמל ב-1.7 מיליון דולר ב-2023 והוא מימש לפני מספר חודשים מניות ב-4 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

להמשך הכתבה לחץ כאן