Blue Owl רוכשת מפאגאיה הלוואות בהיקף של עד 2.4 מיליארד דולר
פירמת ההשקעות רוכשת מהחברה הלוואות צרכניות בהיקף של עד 2.4 מיליארד דולר; המניה כבר צנחה ב-91% מאז המיזוג לספאק
פאגאיה Pagaya Technologies 4.04% המספקת תשתית AI למערכת הפיננסית דיווחה על הסכם עם פירמת ההשקעות בלו אאול קפיטל (Blue Owl Capital) לרכישת הלוואות צרכניות בהיקף של עד 2.4 מיליארד דולר דרך הרשת של פאגאיה במהלך השנתיים
הקרובות. החברה ציינה כי הוודאות בהסכם הרכישות העתידי של מוצרי פאגאיה, מאפשרת לה לממן את מתן הלוואות באופן יעיל, לפעילות שממשיכה להיות מקור מימון צומח ביותר לצד תוכנית ה-ABS המובילה בשוק של פאגאיה, אשר גייסה יותר מ-26 מיליארד דולר מאז הקמתה.
"ההשקעה של Blue Owl מדגישה את האיכות והביקוש הגובר לנכסים המיוצרים ברשת שלנו", ציין גל קרובינר, מייסד-שותף ומנכ"ל פאגאיה. "בנינו תוכנית מימון חסינה ומגוונת שממשיכה לתמוך דריסת הרגל שלנו במערכת ההלוואות בארה"ב".
"עסקה זו מדגימה את התפקיד שאשראי פרטי יכול למלא בתמיכה בתעשיית ההלוואות הצרכניות בארה"ב. ההסכם החדש שלנו עם פאגאיה יסייע למלווים ברחבי המדינה ויספק ללווים פוטנציאליים רבים גישה להון שהם זקוקים לו", אמר איוון
זין, ראש אשראי אלטרנטיבי ב-Blue Owl. "אנו מצפים לחזק ולהרחיב את מערכת היחסים הזו עם פאגאיה בשנים הקרובות".
פאגאיה נכנסה לוול סטריט דרך ספאק לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר ועלתה בהמשך למעל 20 מיליארד דולר - והיום היא נסחרת לפי שווי של 769.7 מיליון דולר. החברה טוענת שהיא יודעת לתת הלוואות ללקוחות ביחס סיכון סיכוי טוב. יש לה מערכת חיתום אוטומטית שיודעת לעשות את העבודה יותר טוב מאנשים וכך היא מספקת הלוואות ויודעת להגיד מה הסיכון עליהם. כשהכסף היה זול (ריבית נמוכה) היא גייסה סכומי עתק לקרנות שלה. היא אמורה להרוויח מהניהול של הקרנות (שמגייסות משקיעים) ומההשתתפות בקרנות. בפועל, אין לאף אחת נוסחה לייצר רווחים בלי סיכון, גם לא לפאגאיה ולמערכת שלה. זה היה סיפור ידוע מראש.
- פאגאיה עקפה את הציפיות - המניה מזנקת
- פאגאיה מתרחבת להלוואות רכב בהסכם מימון של עד 500 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הצניחה במניה, מייסדי פאגאיה - אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר נפגשים עם כסף גדול דרך מימושים לאורך כל הדרך. אביטל פרדו, מייסד שותף וכיום סמנכ"ל טכנולוגיה ודירקטור בחברה, משך ב-2023 תגמול שלו (שכר, בונוסים ואופציות) שהסתכם ב-1.7 מיליון דולר, ולפני מספר חודשים מימש פרדו מניות בשווי של בערך 7 מיליון דולר. יהב יולזרי, מייסד שותף שמכהן כסמנכ"ל הכנסות ודירקטור גם כן תוגמל ב-1.7 מיליון דולר ב-2023 והוא מימש לפני מספר חודשים מניות ב-4 מיליון דולר.

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
