נתן חץ אלוני חץ
צילום: יח"צ

האם מניית אלוני חץ התרסקה יותר מדי? IBI נותנים לה אפסייד של 40%

למרות שלחברות אחזקה יש דיסקאונט מובנה, תמחור בדיסקאונט של 62% לעומת השווי הנכסי הנקי הוא על פי בית ההשקעות כבר מוגזם. המניה התרסקה בחודשים האחרונים ב-32%. האם היא תעלה?
נתנאל אריאל | (2)

חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ 1.44%   נסחרת כעת ב-0.79 על ההון העצמי שלה. היא לא היחידה כמובן שספגה ירידות חדות בשנה האחרונה. גם ג'י סיטי, אפי נכסים, נכסים ובניין ואחרות ירדו הרבה מאוד. הסיבה היא הירידה החדה בערך של מטבע הליש"ט הבריטי - כאשר המשמעות היא ירידה בשווי הנכסים (להרחבה לחצו כאן). מה שהוביל בסופו של דבר לכך שאלוני חץ רשמה הפסד של 178 מיליון שקל ברבעון האחרון. היא גם צופה כי המשך עליה בריבית יפגע בה גם בהמשך.  בהמשך, אבי ורטהיים, יו"ר אלוני חץ, רמז לכך שצפויה ירידה ריאלית במחירי המשדרים, כאשר המשמעות היא פגיעה בחברות הנדל"ן המניב. "לא בטוח ששכר הדירה ידביק את העלייה באינפלציה" אמר והוסיף "אני לא בטוח שהשווקים או הפריפריה הקרובה כמו פתח תקווה וערים כאלה - יידעו לשלם על מדדים גבוהים". האם יש אפסייד של 40% במניית אלוני חץ? אז המניה התרסקה מאז חודש אוגוסט ב-32%, אבל בבית ההשקעות IBI חושבים שזה כבר יותר מדי. הם נוקבים במחיר יעד של 53 שקל למניה (47 שקל בלא התחשבות באמות ואנרג'יקס). על פי האנליסטים בתחום הנדל"ן נדב ברקוביץ' וזיו עין אלי, "השוק ביצע 'מכירת יתר' (Overshooting) על מניית חברת האחזקות. הירידות מניית החברה כאמור דומה לחברות אלו וזאת למרות רמת מינוף נמוכה (של כ-31%) וחשיפה משמעותית לנכסים בישראל (דרך אמות). נכון ליום מניית אלוני חץ נסחרת באפסייד של כ-65% (NAV סחיר) לעומת אפסייד ממוצע (החל מ-2013) של כ-24%, ואפסייד ממוצע של 38% בארבע השנים האחרונות."  כדי להמחיש את גודל הפער מציינים ברקוביץ' ועין אלי כי "על פי מודל NAV, מניית אלוני בדיסקאונט של כ-65% וזאת לעומת דיסקאונט ממוצע היסטורי של 24% ושל 38% בארבע השנים האחרונות". מנגד הוא מסייג ומציין כי בגלל עליית הריבית והירידות במניות של חברות נדל"ן סחירות אחרות בארה"ב, "השוק כבר מבצע את ההתאמות ולא מחכה לשערוכים שליליים או לשינוי בשוק ולכן יתכן ונראה במהלך השנה ירידה בשווי הנכסים וחלק מהדיסקאונט יצטמצם מכיוון ההון העצמי". ועדיין הם סבורים שמדובר בדיסקאונט גדול מאוד: "כדי להבין עד כמה משמעותי הדיסקאונט במניית החברה, נעשה תרגיל קל בחשבון. נניח כי מניית אנרג'יקס ואמות מתומחרות בשוק לפי שווין הנכון (מחיר היעד שלנו לאמות גוזר שווי מעט גבוה יותר), ולכן המשמעות היא שהדיסקאונט מגיע מהחברות הפרטיות בלבד. "הדיסקאונט הסחיר היום מסתכם לכ-4.3 מיליארד שקל (!). גם אם נניח, בצדק, כי לחברת החזקות יש דיסקאונט טבעי ומניית אלוני צריכה לחזור "רק" לדיסקאונט של 24% כפי שהיה בשנים האחרונות, אז הדיסקאונט הוא של כ-2.7 מיליארד שקל, המשקף כ- 80% מההשקעה ב-CARR או Brockton Everlast. כדי להבין האם מחיקה של 2.7 מיליארד שקל עושה שכל, חישבנו את ה-Implied Cap של החברות הפרטיות לאחר מחיקה של 35% על מנת להגיע לדיסקאונט הממוצע ההיסטורי. התשואה היא בעצם שיעור ההיוון בו המשקיעים רוכשים כיום את הנכסים בחברות הבנות הפרטיות". לסיכום, הם מציינים "הדיסקאונט הסחיר היום מסתכם לכ-4.3 מיליארד שקל ודיסקאונט של כ-2.7 מיליארד שקל בהנחה של "קנס" לחברות החזקה של 24% לפי ממוצע היסטורי של החברה. כדי להבין את המשמעות לשווי הנכסים, מחיקה של 2.7 מיליארד שקל בחברות הפרטיות משקפת שיעור ההיוון לנכסים של כ-7.4% ב- CARR ו-5.8% בברוקטון וזאת ללא הנחה של תוספת מנכסים בייזום או הצמדה לאינפלציה עתידית. "בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי מניית אלוני חץ נסחרת כיום בדיסקאונט גדול מידי בהשוואה לחברות אחרות בשוק (בעלות מינוף גבוה יותר) ונסחרת בתשואת נכסים מעט גבוהה יותר לעומת חברות נדל"ן מניב הנסחרות בחול וזאת כאשר ייזום החברה נמצא עם חוזים חתומים עבור חלק משמעותי מהפרויקטים בייזום, המפחית את הסיכון העתידי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 09/01/2023 16:31
    הגב לתגובה זו
    חברות אחזקה בד"כ נסחרות מתחת ל NAV שלהן
  • אבי אורן 09/01/2023 21:24
    הגב לתגובה זו
    הם אומרים שהדיסקאונט הוא *מעבר* לדיסקאונט הרגיל שיש בחברות אחזקה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.