אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן
דוחות

ישראמקו: עלייה של 9% בהכנסות ל-107 מיליון דולר

שותפות הגז עברה לרווח של 36 מיליון דולר, לעומת הפסד של 138 מיליון ברבעון המקביל אשתקד; מדינת ישראל הכניסה מיסוי של 15 מיליון דולר. מס ששינסקי על הגז הסתכם ב-31 מיליון דולר (לעומת 22 מיליון אשתקד); מחירי הגז הטבעי וקונדסט נמצאים בירידה של 6% ו-15% בהתאמה
אלירן אלישע | (4)

שותפות הגז ישראמקו יהש 2.47%  המחזיקה ב-28.75% ממאגר תמר רושמת הכנסות של 107 מיליון דולר, עלייה של 9% לעומת 98 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, זאת בעקבות תמלוגים למדינה ולצד קשור. לפני התמלוגים, ההכנסות ממכירות גז וקונדסט הסתכמו ב-134 מיליון דולר, לעומת 128 מיליון דולר ברבעון המקביל.

תמלוגי המס למדינה (מס ששינסקי) הסתכמו ב-31 מיליון דולר, לעומת 22 מיליון אשתקד.

הרווח התפעולי ירד ל- 49 מיליון דולר, ירידה של 4.4% לעומת 51.6 מיליון אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם ב-80.5 מיליון דולר עלייה של 9.3% ביחס לרבעון המקביל. הרווח בשורה התחתונה עמד על 35.8 מיליון דולר, לעומד הפסד של 138 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. 

ברבעון השלישי מכרה ישראמקו 2.72 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז, ירידה לעומת 2.76 BCM בתקופה המקבילה בשנה שעברה. אבל מתחילת השנה מדובר דווקא בגידול של 29% ל-7.93 BCM לעומת 6.15 BCM אשתקד, וזאת עקב הגידול במכירה לחברת החשמל.

עם זאת, השותפות מדווחת על ירידה במחירי הגז הטבעי - וחזרה למחירים דומים למחירי הרבעון הראשון. כך, אם ברבעון השני של השנה המחיר ליחידת תפוקה של גז טבעי עמד על 5.05 דולר לחבית, אז ברבעון השלישי הוא עמד על 4.76 דולר, ירידה של 6%. אם כי כמובן - עדיין מדובר במחירים גבוהים היסטורית.

מחירי הקונדנסט ירדו גם הם ממחיר של 92.8 ברבעון השני ל-79.2 ברבעון השלישי, נפילה של 15%.

בישראמקו מציינים כי יכולת אספקת הגז המרבית הנוכחית מפרויקט תמר למערכת ההולכה של נתג"ז, עומדת על כ-1.1 BCF ליום. לשם פיתוח והגדלת יכולת ההפקה היומית המרבית לכ-1.2 BCF ליום פועלים שותפי תמר להקדמת ביצוע ההשקעה בצינור הולכה שלישי מהבארות לפלטפורמת הטיפול וההפקה בכשנתיים, כך שתיפרס החל מסוף שנת 2022 עד שנת 2025, וכן לביצוע השקעות נוספות במתקן הקבלה באשדוד, בתשתיות הימיות ובאסדה.

בשותפות אומרים שהקדמת הקמת צינור ההולכה השלישי תלויה בקבלת החלטת השקעה סופית אשר להערכת השותפות צפויה להתקבל על ידי שותפי תמר בחודש הבא - דצמבר. נכון למועד אישור הדוח, ההשקעות בגין הקדמת הקמת צינור ההולכה השלישי יחד עם ההשקעות באסדה ובמתקן הקבלה באשדוד, מוערכות בכ-673 מיליון דולר. בנוסף, פועלים שותפי תמר לקראת הגדלה נוספת של יכולת ההפקה היומית המרבית לעד כ-1.6 BCF ליום, שלשמה נדרשות השקעות נוספות באסדה והשקעה בתחנת הקבלה באשדוד בהיקף כולל משוער של 70 מיליון דולר.

לצורך ייצוא הקיבולת הנוספת, שהפקתה תתאפשר לאור ההרחבה הנוספת, נדרש שדרוג של מערכת ההולכה לייצוא. שדרוג מערכת ההולכה לייצוא יכול להתבצע באמצעות השתתפות במימון ושימוש בקיבולות שיוקצו לשותפי תמר, או - תחנת דחיסה בירדן, כולל הקמה ותפעול על ידי חברת הולכת הגז הירדנית FAJR בעלות מוערכת של כ-300 מיליון דולר, או - תחנת דחיסה באזור רמת חובב יחד עם הנחת צינור יבשתי מתחנה זו עד בסמוך למעבר ניצנה בעלות של 350 מיליון דולר, או - שילוב של שתי האפשרויות הקודמות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדברי השותפות, פרויקט תמר צפוי לשאת במחצית מעלות ההשקעה הכוללת בתחנת הדחיסה בירדן ובכשליש מעלות ההשקעה הכוללת בתחנת הדחיסה באזור רמת חובב והצינור הנלווה, ולכן העלות המוערכת של חלקם של שותפי תמר בשדרוג מערכת ההולכה לייצוא היא 270 מיליוני דולר. ההחלטה על ההרחבה הנוספת ושדרוג מערכת ההולכה לייצוא צפויים להתקבל עד סוף הרבעון השני של שנת 2023, לאחר השלמת תכנון הנדסי וחתימה על ההסכמים המסחריים הנדרשים בקשר לשדרוג מערכת ההולכה לייצוא עם החברות המקימות את התשתיות.

לבסוף אומרים בישראמקו כי בימים אלו שותפי תמר פועלים מול לקוח פוטנציאלי במצרים לייצוא כמויות גז נוספות, מול משרד האנרגיה להרחבת היתר הייצוא הנוכחי מתמר, ומול צדדים שלישיים לחתימה על הסכמים בקשר עם שדרוג מערכת ההולכה לייצוא. השלמת פעולות אלה תהווה שיקול מרכזי לקבלת החלטת ההשקעה הסופית.

מניית ישרמאקו עלתה מתחילת השנה ב-52.35%, תוך שהיא נהנית מעליית מחיר הגז הטבעי, גם בגלל המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אם כי מגמת עליית המחירים החלה קודם.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רונןב 23/11/2022 00:56
    הגב לתגובה זו
    כעת, יכולים שותפי תמר להגדיל שוב את הכמות המיוצאת שקטנה בכ 50% למול הכמות הממוצעת בחצי השנה הראשונה אך כאמור, גידול בכמות זו יהיה במחיר גבוה מהותית מהמחיר ששולם ע"י המשק המקומי - במידה ולא ישתנו המחירים אזי מדובר במחיר של 7.33$ מול 4.57$. הכמות שתופנה ליצוא ברבעון הרביעי עוד יכולה לגדול מרגע שחברת אנרג'אן החלה לשווק את הגז ממאגר כריש.
  • 2.
    רונןב 23/11/2022 00:51
    הגב לתגובה זו
    ברבעון השלישי תמר הגיעה למקסימום יכולת ההפקה שלה והיא סיפקה כ 1.065 מיליארד רגל מעוקב גז ביום (בנוסף לקונדנסט). השותפות דיווחה כי עיקר הגידול נבע מגידול במכירות לחברת החשמל. בסעיף "אירועים עיקריים בתקופת הדו"ח ולאחריה" מציינת השותפות כי "בחודש אפריל 2022 הודיע הממונה על ענייני הנפט לשותפי תמר, כי החל מיום 2022.6.1 ועד ליום 2022.9.15 עליהם להבטיח לטובת המשק המקומי בכללותו כמות יומית המהווה את רובה המכריע של יכולת האספקה של מאגר תמר, וכי ניתן יהיה לייצא כל כמות ברת הפקה שלא תהיה לגביה הזמנה מלקוחות המשק המקומי. יצוין, כי להודעה האמורה לא הייתה השפעה מהותית על תוצאות השותפות בתקופת הדוח". .בפועל, מניתוח הנתונים שפורסמו בדו"ח עולה כי הסיבה שלא הייתה להוראה זו כל השפעה מהותית על תוצאות השותפות הינה שמחיר המכירה של הגז ליצוא עלה ממחיר של 6.62$ בממוצע בחצי הראשון של השנה למחיר של 7.33$ ברבעון השלישי למול מחיר כמעט ללא שינוי של 4.54$ בממוצע במשק המקומי. כאמור, ההוראה הייתה תקפה עד ל 15/9/2022 וכדי לספק את צרכי המשק המקומי בחודשי הקיץ החמים. כעת, משהסתיימה תקופה ומחויבות זו, המשך...
  • 1.
    dw 22/11/2022 19:32
    הגב לתגובה זו
    הבעיה העיקרית אצל תמר, בשונה מלוייתן, היא שישינסקי ההולך וגדל. אצל לוייתן יש בעיה אחרת שהיא המינוף והמימון (הנושים לוקחים ביס יפה מהרווחים). שימו לב שבישראמקו הרווח למחזיקי היהש והביס שלוקח שישינסקי כבר די דומים! מדהים. ואחרי זה הציבור עוד צועק שחברות הגז לא משלמות מספיק.
  • dw 23/11/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    כעת גם תמר פטרוליום פרסמה Q3. אם בישראמקו המדינה והמשקיעים מתחלקים בערך חצי חצי הרי ששם השותף הבכיר בעסק הוא בכלל... מדינת ישראל. לתשומת ליבם של אלה הטוענים שחברות הגז שודדות אותנו. אז מי פה שודד את מי?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.