ההשלכות הצפויות של האינפלציה על האג"ח: עליה בצמודות ירידה בשקליות
עליית המדד הדרמטית שפורסמה אמש מקרבת את ישראל למצב במדינות המערב. ישראל היא לא אי בודד בכפר הגלובלי בו אנו חיים, ומתברר שכשיורד גשם בניו יורק או בשנגחאי גם בתל אביב נרטבים.
לעליית האינפלציה יש משמעויות רבות, וביניהן שבנק ישראל יהיה ככל הנראה מחוייב לפעול ולהעלות את הריבית שוב, ואולי אפילו באופן יותר אגרסיבי. כעת כולם צופים לכל הפחות העלאה של 0.5% בפגישה הקרובה.
לאינפלציה ולהעלאות הריבית השלכות רבות בשוק ההון, אך השוק שמושפע מהם ישירות הוא שוק אגרות החוב. ניתן להעריך מה תהיה השפעה של ההתפתחות על האפיקים השונים של שוק החוב. חשוב לציין שכל האמור בהמשך הוא הערכות בלבד.
אגרות החוב הצמודות למדד נסחרות בהתאם לעלייה הצפויה במדד. כאשר המדד מפתיע לכיוון כזה או אחר השוק יבצע התאמות באופן מיידי. לפי ההיגיון הזה אנו צפויים לראות היום עליות באפיקים הצמודים, כיון שהצפי היה לעלייה של כ-0.6% - 0.7% במדד, אך בפועל הוא זינק ב-1.1%. האפיקים הארוכים צפויים לעלות יותר מאשר אלו הקצרים, שכן השפעת המדד על האגרות ארוכות הטווח חזקה יותר מאשר על אלו הקצרות. יחד עם זאת עליית התשואות הצפויה (על כך בהמשך) תגרום למיתון מסויים של המגמה הזו.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באגרות החוב השקליות לעומת זאת התמונה הפוכה. העליה באינפלציה מחזקת את הסיכויים להעלאות ריבית נוספות והופכות אותן לודאיות כמעט לחלוטין. בנוסף המינון של העלאות צפוי להיות חזק יותר מאשר הצפי הקודם, שכן האינפלציה הגואה מחייבת את בנק ישראל להיאבק בה באופן נחוש יותר, והכלי העומד לרשותו הוא הריבית. כשם שבשאר הבנקים המרכזיים בעולם לא מהססים לעשות שימוש בנשק הזה, כך גם ככל הנראה יקרה בבנק המרכזי המקומי.
הריבית על האגרות השקליות מושפעת באופן משמעותי מאד מריבית בנק ישראל, ולכן השוק ככל הנראה יגלם כבר כעת את המתוה האגרסיבי יותר הצפוי מצד הבנק המרכזי. במקרה כזה הריבית המשתקפת כעת מאגרות החוב נמוכה מדי, והיא צפויה לעלות, כלומר מחיר אגרות החוב צפוי לרדת (ככל שמחיר אגרת החוב נמוך יותר היא משקפת ריבית גבוהה יותר ולהיפך). זו הסיבה שככל הנראה נראה היום ירידות שערים בשוק אגרות החוב השקליות.
גורם נוסף שיושפע ככל הנראה מהנתונים הללו הוא שער החליפין בין השוקל לדולר. ריבית גבוהה יותר מביאה להתחזקות המטבע המקומי, ולכן מחר השקל אמור להתחזק מול הדולר. זו אחת הדילמות העומדות מול בנק ישראל שמצד אחד ירצה להילחם באינפלציה, אך מצד שני לא ירצה לראות את השקל מתחזק יתר על המידה. על כל פנים נראה שמצב האינפלציה לא מותיר בפניו ברירה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אם התרחישים הללו אכן יתממשו אנו נראה את התשואות על ההשקעות השקליות קצרות הטווח מתקרבות ואולי אף עוברות את רף ה-2% לשנה. לאחרונה ראינו שהן התקרבו מאד לרף הזה, אך עדיין לא חצו אותו. נראה שאתמול הן קיבלו את הדחיפה הנוספת הנחוצה לשיעורי ריבית כאלו.
לקריאה נוספת:
- 3.דודו 16/08/2022 12:39הגב לתגובה זוכל העיתונאים מנסים לזרות פניקה כאשר המדד עלה במקום 0.7 1.1%... למה לא ראינו תגובה הפוכה כאשר בפעמיים הקודמות המדד בפועל היה נמוך מהתחזית... אני צופה מדד נמוך חודש הבא ונראה את תגובת העיתונאים שמנסים לזרות פניקה...
- 2.גיל 16/08/2022 09:43הגב לתגובה זואם המדד היה באמת משקף ומגלם גם מחירי דיור אמיתיים הריבית היתה מזמן עולה וכך בולמים מחירי דיור . חבל כל כל הפרופסורים
- 1.ירון 16/08/2022 09:13הגב לתגובה זולדעתי כל האגחים יירדו,חוץ מהקצרות שייעלו כחצי אחוז,והריבית משתנה שייעלו.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
