אלי גרינברג סקודיקס
צילום: אוריין ברטוב
דוחות

סקודיקס: צמיחה של 33% בהכנסות לסך של 11.7 מיליון דולר

החברה מעריכה שהמחצית השניה תהיה חזקה יותר מהמחצית הראשונה ומאשררת יעד צמיחה בהכנסות של 30%

דור עצמון |

חברת סקודיקס 1.26%  העוסקת במחקר, פיתוח וייצור מערכות דיגיטליות להשבחת דפוס, מפרסמת את דוחותיה הכספיים לחציון הראשון של השנה מהם עולה כי ההכנסות של החברה הסתכמו ב-11.7 מיליון דולר, עליה של 33% בהשוואה להכנסות של כ-8.8 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021.

החברה מדווחת על צמצום בהפסד התפעולי, על רקע הצמיחה בהכנסות וברווח הגולמי. ההפסד התפעולי במחצית הראשונה של 2022 הסתכם בכ-1.96 מיליון דולר, בהשוואה ל-2.5 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021. סקודיקס מדווחת על הפסד נקי של 3 מיליון דולר שהושפע לשלילה מהוצאות מימון שברובן נובעות משינויים בשערי מט"ח.

 

סך צבר ההזמנות הסתכם לכ-6.9 מיליון דולר לעומת כ-4.7 מיליון דולר בחציון המקביל. סך המזומנים ושווי המזומנים נכון לסוף יוני הסתכם בכ-12.1 מיליון דולר. תוצאות החברה תואמות פחות או יותר את תוצאותיה המקדמיות עליהן דיווחה לפני כחודש.

במחצית הראשונה של השנה נחתם הסכם לשימוש באתרים של שני לקוחות גדולים בשוק האריזות, אחד בגרמניה ואחד בארה"ב, למערכות המתקדמות של החברה Ultra 6000 שנועד לחשוף את הטכנולוגיה של החברה ליצרני אריזות נוספים. במהלך המחצית הראשונה השלימה החברה את הוספת קו היצור החדש במפעל המתכלים (דיו), שצפוי לתת מענה לגידול במכירות המתכלים (דיו) של החברה.

אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס: "אנו מעריכים כי מגמות העלייה בהכנסות וברווחיות לרבות עליה בשיעורי הרווחיות ישמרו גם במחצית השניה של 2022 – שבדומה לשנה קודמת צפויה להיות חזקה מהמחצית הראשונה. עם מימוש האסטרטגיה שלנו, אנו מתעדים להגיע לקצב גידול שנתי בהכנסות החברה בשיעור של 30%, תוך התמקדות בשוק יצרני האריזות והעמקת האחיזה בשוק זה. מיקוד זה מאפשר לנו להגדיל משמעותית את צריכת החומרים המתכלים ואת הרווחיות ממכירת קו המוצרים החדש, שיצר ביקוש משמעותי בקרב יצרני האריזות. כמענה לביקוש החזק, הרחבנו את קיבולת מפעל ייצור המערכות וסיימנו את הקמת מפעל המתכלים החדש שיגדיל משמעותית את יכולות הייצור שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.