אלי גרינברג סקודיקס
צילום: אוריין ברטוב

סקודיקס צומחת? ירידה של 15% בחצי שנה אבל בניכוי עונתיות עלתה 33%

חברת צמיחה צריכה לצמוח מרבעון לרבעון, וכשזה לא קורה - זה מעיד על בעיה. כדי להגיע להכנסות של 29 מיליון בשנה כולה, כפי שצופה החברה, היא תצטרך להכניס הרבה יותר במחצית השניה. בשנה שעברה היא הצליחה בכך. האם גם השנה? ; מאז ההנפקה המניה איבדה 47%

דור עצמון |

חברת סקודיקס סקודיקס -0.62% , העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות דיגיטליות להשבחת דפוס, מעדכנת בתוצאות מקדמיות לחציון הראשון כי להערכתה מכירות החברה הסתכמו לסך של כ-11.5 מיליון דולר, לעומת כ-8.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר עליה לכאורה של 33%. בחברה אומרים ש"החברה שומרת על קצב צמיחה גבוה על רקע מכירת מערכות חדשות ללקוחות קיימים וחדשים וכן הכנסות ממכירת דיו". החברה גם "מאשררת יעד צמיחה שנתי של 30%", כלומר כ-29.07 מיליון דולר - אבל האם היא מסוגלת להגיע לשם? בשנה שעברה היא הצליחה. האם היא תצליח גם השנה? המשקיעים ראו היום את ההודעה של סקודיקס ולא התרשמו - המניה ירדה ב-4%. 

לכאורה - מדובר בצמיחה והכל טוב. אבל חברת צמיחה צריכה לצמוח מרבעון לרבעון. למה זה לא קורה?

בפועל, לא רק שהחברה לא צומחת מרבעון לרבעון (וכך מודדים חברות צמיחה). רחוק מזה. ברבעון השני של השנה החברה צפויה להכניס רק 4.6 מיליון דולר, ירידה של 33% לעומת 6.9 מיליון ברבעון הראשון - שעליהם דיווחה במצגת למשקיעים בחודש מאי (ובסך הכל אותם 11.5 מיליון דולר). 

ביחס לחציון הקודם, השני של 2022 מדובר גם כן על ירידה של 15%, אז היא הכניסה 13.55 מיליון דולר. מאחר שמדובר בחברת צמיחה היא צריכה לצמוח מרבעון לרבעון, או לפחות מחציון לחציון. זה לא קורה. אבל כאמור - ביחס לחציון המקביל יש צמיחה של 30%. כדי לעמוד ביעד של החברה, להכנסה שנתית של כ-29 מיליון דולר, היא תצטרך להכניס 17.6 מיליון דולר בחציון השני של השנה - כלומר 53% יותר מאשר במחצית הראשונה של השנה. האם היא מסוגלת לכך? בשנה שעברה היא עשתה זאת. האם היא תצליח בכך גם הפעם?

גם המשקיעים לא אהבו את מה שהם ראו. על רקע העדכון, מניית סקודיקס לא טיפסה היום כלל אלא ירדה ב-4%. מתחילת השנה המניה איבדה 16%, למחיר של 3.38 שקל המבטא שווי של 101 מיליון שקל. בשנת 2021 החברה הפסידה 4.2 מיליון דולר על הכנסות של 22.3 מיליון דולר. 

ובכל זאת, בשיחה עם ביזפורטל אומר אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס כי הסיבה לירידה היא עונתיות: "אי אפשר להשוות כריסטמס לינואר. ההזמנות יורדות ברבעון הראשון והשני. זה כבר הרבה שנים ש-60-70% מההכנסות שלנו מגיעות בחציון השני של השנה".

אז למה המשקיעים מאוכזבים?

"אני לא מנהל את השוק. בכל שיחת משקיעים אנחנו חוזרים על נושא העונתיות ולכן אנחנו מבקשים להיבחן על פי חציון מול החציון המקביל. זה עקבי".

אתם עומדים מאחורי התחזית שתוך 5 שנים תגיעו להכנסה של 3 ספרות במיליונים?

"כן. דיברנו על 100 מיליון דולר לפחות בתוך 5 שנים, אנחנו צומחים ב-30% משנה לשנה ולכן בהחלט נגיע לכך".

מתי תגיעו לרווחיות?

"הרבה לפני שנגיע להכנסה של שלוש ספרות".

מצגת למשקיעים, סקודיקס, מאי 2021:

החברה משדרת עסקים כרגיל ואומרת ש"במהלך המחצית הראשונה של 2022 המשיכה החברה למכור מערכות נוספות. בנוסף, החברה התקינה את מערכת הדמו הראשונה בגרמניה וצפויה להתקין את המערכת השנייה בארה"ב כאתרי הדגמות של מערכות 6000 Ultra של החברה. להערכת ההנהלה, מכירות אלו יאפשרו לחברה לחשוף את הטכנולוגיה והיכולות שלה ליצרני אריזות נוספים, זאת תוך מתן מענה שיווקי מושלם בסביבת ייצור אמיתית מהדרגה הראשונה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תוצאות סקודיקס שנת 2021 וחלוקה לחציונים - ניתן לראות את הפער בין תוצאות המחצית הראשונה והשניה - ההכנסות במחצית השניה היו גבוהות ב-53% מאשר במחצית הראשונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית

Canpotex מדווחת: כל המכסה לשנת 2025 נמכרה כבר; המשמעות - ביקושים יזרמו למתחרות



מנדי הניג |
נושאים בכתבה איי.סי.אל אשלג

חברת Canpotex, המשווקת את מרבית יצוא האשלג מקנדה, פרסמה כי המכסה השנתית שלה כבר נמכרה במלואה עד ל-31 בדצמבר 2025. מדובר בהתפתחות שמעידה על הזדמנות מסוימת ליצרניות האשלג. הביקוש שהיה אמור להיקלט על ידי החברה הקנדית ייצא החוצה, וזה אומר שהמתחרות של החברה הקנדית ימכרו יותר. זה לא מובטח, אבל יש סיכוי לא קטן שזה יחלחל גם לאיי.סי.אל. זו הסיבה שהמניה זינקה היום בבורסה. 

האשלג (potash) הוא מינרל בסיסי בדשנים חקלאיים - ולמעשה מרכיב חשוב מאוד ביכולת של חקלאים להפיק יבול גבוה על אותו השטח, לשמר פוריות קרקע ולייצר מזון למיליארדי אנשים. עלייה באוכלוסייה מייצרים לחץ על החקלאיים לייצר יותר מזון וזה מוביל לביקושים לאשלג. זה מצב ששם את יצרניות האשלג במקום טוב, מקום של ביקושים. אם במקביל יש גם בעיות ביצע, כמו שיש עכשיו במקביל לסיום יכולת הייצור והמכירה של החברה הקנדית, אז כמובן שזה טוב לשאר היצרניות ולשוק כולו - זה מעלה מחירים. 

מעבר לכך, עצם ההגעה למכסה של Canpotex מעידה כי השוק צומח מעבר לתחזיות. החברה נערכה לייצור מוגבר ולצמיחה ביחס לשנה הקודמת, ואם כבר עכשיו היא סיפקה הכל, זה אומר שהביקושים היו גבוהים במיוחד.

ICL, חברה ישראלית שמחזיקה בין היתר במפעלים בים המלח מובילה גם היא בתחום האשלג והדשנים. החברה דיווחה ברבעון השני של שנת 2025 על מכירות של כ-1.8 מיליארד דולר. למרות ירידת רווחים לעומת שנה קודמת, החברה צופה שיפור במחירי האשלג בעיקר בשל חוזים מתחדשים ומגמה חיובית בשוק. עם סגירה מוקדמת של מכסת המכירה הקנדית - יש מקום לראות בכך "רוח גבית" גם ליצרניות אחרות: פחות לחץ תחרותי עולמי, מצב שבו היצרנים שולטים בשרשרת האספקה ומחזיקים בידיהם יתרון.