שלמה אייזיק
צילום: נאור תקשורת

אייזיק: "הפרות יסודיות, מושך התחיבותי", יונט: "נפעל למימוש ההסכם"

המשך הסאגה ביונט קרדיט: בעל השליטה שלמה אייזיק מושך את התחייבותו להשקיע בחברה עקב מצגים מטעים לטענתו שהוצגו לו, החברה דוחה את הטענות ואומרת כי תפעל למימוש ההסכם; במקביל מחפשת החברה הכנסת משקיע נוסף 
גיא טל | (1)

סאגת יונט קרדיט יונט קרדיט נמשכת, וכעת נוצר מאבק שעלול להיתדרדר לפסים משפטיים בין ראש לשכת סוכני הביטוח שלמה אייזיק שהוא אחד מבעלי השליטה בחברה לבין החברה. בינתיים הפסקת המסחר בחברה נמשכת. 

לפני כשבועיים הפקידו בעלי השליטה שלמה אייזיק ושי פנסו צ'קים בסך 1.8 מיליון שקל וכן המחאות נוספות בסך 8.1 מיליון שקל וצ'ק נוסף בסך 2.45 מיליון שקל, כל זאת במטרה לכסות את סכומי ההמחאות החסרים בחברה. 

אולם כעת מודיע שלמה אייזיק כי הוא מודיע על ביטול ההסכם מצידו ומבקש למשוך את כל ההמחאות וזאת עקב כך שלדבריו ישנן הפרות יסודיות של ההסכם מצד החברה. מטעם אייזיק נמסר: "לאחר שקיימתי שורה שורה של התייעצויות עם כלכלנים ועם היועצים המשפטיים שמלווים אותי, ולאור העובדה כי התחייבויותי ניתנו על סמך מצגים שהתבררו בימים האחרונים כמצגים מטעים החלטתי לחזור בי בשלב זה ולהשהות את ההתחייבות כלפי החברה. בשלב זה כאשר מצבה הפיננסי האמיתי של החברה אינו ברור לי אני מבקש לרדת לעומקם של דברים. אני עדיין מאמין ביכולת של יונט קרדיט לחזור למסלול ההצלחה עברו כלל המשקיעים".

בתגובה מסרה החברה כי "החברה דוחה את טענותיו של מר אייזיק ובכוונתה לפעול למימוש ההסכם על ידי מר אייזיק. למיטב ידיעת החברה, מר שי פנסו (בעל השליטה השני) עומד בהתחייבותיו על פי ההסכם". 

עוד הודיעה החברה כי היא בוחנת חלופות של הכנסת משקיע לחברה ו\או פעילות נוספת. בעבר הודיעה החברה על מכירת חלק ממניות החברה לחברת גיזה אך זו האחרונה נסוגה אף היא מהעיסקה שלא תצא אל הפועל בסופו של דבר. כמו כן, בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת כהונתו של צחי אזר כמנכ"ל החברה עקב הפרת חובת האמונים שלו כלפי החברה. 

עוד מתמודדת החברה עם המשך השעיית המסחר במניה בהחלטת דירקטוריון הבורסה לאור אי הבהירות בענייני החברה ולאור העבודה כי טרם פרסמה את דוחות הרבעון הראשון לשנת 2022 אותם הייתה אמורה לפרסם עד 31.5.2022. כמו גם עם תביעה ייצוגית נגד החברה  בעקבות האירועים האחרונים. 

מפחדים ליפול דומה לזה של יונט? קראו את האיטם הבא:

>>> 3 הערות על אשראי חוץ בנקאי

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ורק כחלון ברח עם הכסף...מקצוען (ל"ת)
    אזרח פראייר 04/07/2022 23:37
    הגב לתגובה זו
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

איתי בן זאב
צילום: תמר מצפי

שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק

הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים

רן קידר |
נושאים בכתבה איתי בן זאב

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.

בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה. 

ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה.  בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.

ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?


כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.

מי מימש וכמה?

בין המוכרים הבולטים: