קוויק: ההכנסות עלו ב-9% ברבעון, אבל מה יהיה עם הרווח הגולמי?
עוד רבעון שבו הרווח הגולמי של קוויק הוא אפסי. איך היא מצליחה לעשות את זה? גנות: "שנה אחרי רבעון שיא בשוק הקמעונאות, הצלחנו להשיג כעת תוצאות דומות"
גידול בהכנסות זה טוב, אפילו מצוין, אבל זה חייב להתבטא גם ברווח הגולמי, כך לפחות סבורה החשבונאות, אבל לא אצל קוויק. אחרי שבשנה שעברה ההכנסות התייצבו על כ-40 מיליון שקל ברבעון, קוויק מצליחה ברבעון הנוכחי לרשום עליה של 9.2% בהכנסות ל-43.9 מיליון שקל, לעומת 40.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. מדובר אמנם בירידה של 1.7% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, אלא שצריך לזכור שזה היה רבעון שהיה בו סגר בגלל האומיקרון - ובמקרה של קוויק, סגר זה דווקא טוב ומעלה את המכירות.
בכל מקרה, ההכנסות עדיין לא מצליחות לייצר רווח גולמי, וקוויק מדווחת על רווח גולמי אפסי של 131 אלף שקל, ירידה לעומת 172 מיליון ברבעון הקודם, וזהה לרווח הגולמי ברבעון המקביל בשנה שעברה. הבעיה היא שאי אפשר להגיע לרווחיות כאשר אין רווח גולמי. בקוויק יודעים את זה ובשנה האחרונה אתם קוראים כאן שזו למעשה הבעיה הבסיסית של קוויק. אם היא תתגבר על זה היא תוכל לצמוח. בינתיים זה כמובן משפיע גם על המשך השורות בדוחות, והיא ממשיכה לרשום הפסדים. החברה רושמת הפסד תפעולי של 8.8 מיליון שקל, דומה להפסד תפעולי של 8.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. ההפסד הנקי עמד גם הוא על מספרים דומים.
ברבעון הנוכחי קוויק שרפה עוד 9.6 מיליון שקל על מזומנים מפעילות שוטפת, דומה ל-9.4 מיליון ברבעון המקביל. למעשה, קוויק הלכה על עסקה במסגרתה כל הפעילות של קוויק תהיה תחת אלקטרה צריכה -1.09% , כולל השליטה (51%).
אבל בקוויק משדרים שהכל בעצם בסדר. אבירם גנות מנכ"ל החברה רואה את הדברים אחרת ומסביר בשיחה עם ביזפורטל כי לא צריך להסתכל על הרווח הגולמי אצל קוויק, שכן בתוך שורת הרווח הגולמי נמצאים גם סניפים חדשים של החברה שהם לא רווחיים (או בלשון הודעת החברה היום עם פרסום הדוחות "עלות המכר כוללת בתוכה את השקעות החברה בצמיחה והתרחבות, פתיחת חנויות חדשות והכשרת כח אדם לצורכי צמיחה"), אבל לדברי גנות האמת היא שרוב הסניפים כן רווחיים ומשם גם תגיע הצמיחה של החברה. כלומר, פחות מעניין אותו בשלב הזה להציג רווחיות גולמית אלא צמיחה בשורה העליונה. הוא מסביר כי השנה האחרונה הייתה מאתגרת לחברה, שכן סגרי הקורונה דווקא עשו לה טוב - אנשים הזמינו יותר מהבית והפכו ללקוחות קבועים - וכי מה שחשוב יותר זה להסתכל על כמות הלקוחות החוזרים, שגדלה ב-18% בשנה ל-27 אלף לקוחות (אנשים שקונים בקוויק לפחות פעמיים בחודש), לעומת 22.8 אלף בשנה שעברה, וב-11.5% מאז הרבעון הקודם. שם עמד המספר על 24.2 אלף.
קוויק צופה כי תפתח השנה עוד 10-15 חנויות חדשות, וכי בזכות השותפות עם אלקטרה צריכה היא תעבור לרווחיות מהר מהצפוי. מתי? בחברה עוד מסרבים לומר, אבל כן מציינים כי כששאלו אותם בהנפקה, הם ענו שצופים מעבר לרווחיות אחרי תקופה של 3-5 שנים מההנפקה - משמע שכעת הם צופים שזה יקרה מוקדם יותר.
אבירם גנות, מנכ״ל קוויק אמר על רקע הדוחות: ״שנה אחרי רבעון שיא בשוק קמעונאות המזון בכלל ושוק האונליין בפרט, שכלל את סגר הקורונה הרביעי, הצלחנו להשיג ברבעון הנוכחי תוצאות דומות, אשר נובעות ממכירות הנשענות בצורה חזקה יותר על לקוחות נאמנים ולא על לקוחות מזדמנים. גידול של כ-20% בבסיס הלקוחות החוזרים מצביע על שביעות הרצון הגבוהה מהשירות של קוויק. הישג זה בולט, נוכח התמונה המשקית המצביעה על חזרה להיקף מכירות וצמיחה טרום-קורונה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
