יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'
דוחות

כלל: הכנסות הרבעון צמחו 63% ל-8 מיליארד; הנכסים המנוהלים עלו 21%

חברת הביטוח סגרה את השנה עם נכסים בהיקף 286 מיליארד ש; הרווח הרבעוני ירד מ-682 מ', נתון חריג לטובה בזמנו בהשפעת הפוליסות המשתתפות ברווחים, ל-395 מ'  הפעם, וייצג תשואה להון של 21.6% - נתון גבוה עבור החברה
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה יורם נוה

חברת כלל עסקי ביטוח 0% מדווחת כי ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021 צמחו ב-63% לרמה של 8.2 מיליארד שקל לעומת 5.1 מיליארד ברבעון המקביל ב-2020. עם זאת הרווח הכולל לאחר מס המיוחס לבעלי המניות נחתך ל-395 מיליון שקל מרמה קודמת של 682 מיליון שקל שנה קודם לכן, הירידה מיוחסת לרווח חריג לטובה בתקופת ההשוואה, בה הצטברו בבת אחת רווחים מהפוליסות בדמי הניהול המשתנים (משתתפות ברוווחים) שנצברו לאורך 2020 אחרי כיסוי הבור שנוצר בתחילתה עם פרוץ הקורונה.

התשואה להון הייתה בשיעור של כ-21.6%, לעומת כ-48.6% ברבעון המקביל, גם כן בשל הפוליסות המשתתפות ברווחים, שכן הרווח בזמנו הגדיל בתורו את ההון של החסרה. ​ההון המיוחס לבעלי המניות בסוף 2021 היה בהיקף כ-7.725 מיליארד שקל לעומת 6.299 מיליארד בזמנו, גידול של כ-23%.

היקף הנכסים המנוהלים של החברה עלה ב-21% בשנה והסתכם בסוף 2021 בכ-286 מיליארד שקל בהשוואה ל-237 מיליארד בסוף שנת 2020. בתחומי הפנסיה והגמלם לבדם החברה מנהלת 155 מיליארד שקל. הפרמיות ברוטו ודמי הגמולים מפניסה וגמל הסתכמו ברבעון הרביעי ב-4.8 מיליארד שקל מול 3.6 מיליארד שנה קודם לכן. בביטוחי החיים הפרמיות ברוטו היו 1.8 מיליארד שקל מול 1.44 מיליארד בזמנו. חטיבת החסכון ארוך הטווח, שכוללת את הפנסיה והגמל וביטוחי החיים, הרוויחה 420 מיליון שקל, ירידה מ-600 מיליון שקל. 413 מיליון מתוך הסכום היו רווחים מביטוחי החיים.

בביטוח כללי הפרמיות ברוטו היו בהיקף 613 מיליון שקל מול 564 מיליון ברבעון המקביל. הרווח ירד מ-48 מיליון שקל ל-22 מיליון. הירידה מיוחסת לריבוי אירועים ביטוחיים ברכב חובה ורכב רכוש עם חזרת התנועה בכבישים לסדרה עם היציאה מסגרי הקורונה. מנגד בוצעה הקטנת עתודות בשל השפעת סביבת הריבית בסך של כ־17 מיליון שקל.

בביטוח בריאות הפרמיות ברוטו עלו ל-362 מיליון שקל מ-326 מיליון שקל (גם הודות לגידול בביטוחי נסיעות לחו"ל עם פתיחת השמים). ואולם נרשם מעבר מרווח של 28 מיליון שקל להפסד של 13 מיליון שקל  בעיקר מגידול בהפרשה בגין בדיקת נאותות העתודות בסך של כ־38 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אופיר 31/03/2022 10:20
    הגב לתגובה זו
    מי משלם על רווחי היתר האלה ? חברות הביטוח מרוויחות, אנחנו מפסידים
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.