קרדן נדל"ן נהנית מהתחממות שוק הדיור: רווח נקי של 40 מ' ש' ברבעון
חברת קרדן נדלן -0.46% מקבוצת קרדן ישראל -0.32% עוסקת בייזום פרויקטים למגורים ונכסים מניבים, וכן שרותי בניה. החברה פרסמה היום את דוחותיה הרבעוניים והשנתיים.
על פי הדוחות סך ההכנסות ברבעון הרביעי הגיע ל-177.8 מיליון שקל, צמיחה של 40% מהכנסות הרבעון המקביל שהגיעו ל-126.6 מיליון שקל. הרווח הגולמי עמד על 40.3 מיליון שקל לעומת 32.9 מיליון שנה קודם לכן. החברה רשמה עליית ערך נדל"ן של 13.9 מיליון שקל ברבעון. הרווח התפעולי היה 41.3 לעומת 15.4 מיליון ברבעון המקביל והרווח הנקי הגיע ל-40.3 מיליון שקל - זינוק של קרוב ל-300% מרווח נקי של 10.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2020.
ההכנסות השנתיות היו 652.8 מיליון שקל, גידול של 38% לעומת 475 בשנה הקודמת. הרווח הגולמי היה 143.6 מיליון שקל, צמיחה של 41% ביחס ל102 מיליון שקל בשנת 2020. עליית ערך הנדל"ן השנתית הייתה 13.3 מיליון שקל. הרווח התפעולי השנתי היה 110.3 מיליון שקל והרווח הנקי השנתי היה 81.7 מיליון שקל - זינוק של 140% לעומת רווח נקי של 33.9 אשתקד.
סך הכל מכרה החברה בשנת 2021 236 יחידות דיור לעומת 104 יחידות דיור בשנת 2020 ו-83 יחידות דיור בשנת 2019.
עמוס דאבוש, מנכ"ל קרדן נדל"ן: "אנו מסכמים את שנת 2021 עם שיא של כל הזמנים במכירת דירות, כאשר המגמה החיובית ממשיכה גם לאחר תאריך המאזן. השנה הצגנו עלייה חדה בשיעור של כ-38% בהכנסות כאשר מכירות השיא בשנת 2021 טרם קיבלו ביטוי מלא בדוחות הכספיים של החברה לשנת 2021, וזאת בהתחשב בקצב התקדמות בביצוע הפרויקטים בהם נמכרו הדירות.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות רחבה, במהלך השנתיים האחרונות החברה 'קפצה מדרגה' בהיקפי הפעילות בתחום המגורים, כאשר ממכירת כ-83 יחידות דיור בשנת 2019 עברנו למכירת 104 יחידות דיור בשנת 2020 ולכ-236 יחידות דיור בשנת 2021 - עלייה שנתמכת בפעולות שנקטנו בשנתיים האחרונות להגדלת היקפי המלאי, לצד סביבה עסקית תומכת עם ביקושים גבוהים לרכישת דירות. בנוסף, במהלך שנת 2021 רכשנו מגרשים וקרקעות לבניית פרויקטים בהיקף של אלפי יחידות דיור נוספות שיבשילו בהדרגתיות לביצוע וכן, יצאו לשיווק במהלך השנים הבאות. במקביל, זכתה החברה בפרויקטים רבים בתחום ההתחדשות העירונית בערים רבות בארץ ובהיקפים של אלפי יחידות דיור נוספות. לחברה רווח גולמי צפוי בסך של כ-2 כמיליארד שקל מפרויקטים בביצוע, בתכנון, ולרבות עתודות קרקע ופרויקטים מותלים, שבנייתם תחל בשנים הקרובות, במקביל לאלו אנחנו ממשיכים בכל העת לפתח ולהרחיב את פעילות החברה"
- 1.משקיע טווח ארוך 16/03/2022 22:11הגב לתגובה זוגידול מטורף ברווח הנקי ובצבר הפרוייקטיםחברה שמרויחה המון ובמכפיל נמוך

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?