מוסדיים יוכלו להחזיק עד 49% מחברת תשתית בתלות בשוויה
גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בעד 49% מחברות מתחום התשתית בתלות בשווי שלהן ובמידה ונכנסו להשקעה במעמד ההנפקה בלבד, כך לפי הפשרה שסוכמה היום בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בכנסת. בחברה מתחת לשווי של 300 מיליון שקל יוכל גוף מוסדי להחזיק בעד 49%, ובכאלה מעבר לשווי זה תוגבל האחזקה ל-35%. בשני המקרים המגבלה טרם השינוי עומדת על 20%. תחת הסיווג כחברות תשתית יכללו גם "תאגידים שמטרת השקעותיהם היא שיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים והפחתתם" - כלומר חברות אנרגיה מתחדשת.
מדובר בדיון המשך לזה שהתקיים לפני כשבוע, כשגם הפעם נטלו בו חלק יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת ויו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, ונציגות מטעם בנק ישראל. לגישת רשות שוק ההון הסרת המגבלה תגביר את הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק ההשקעות כך שתשיא תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים, ובין כה וכה כל השקעה כפופה לבחינת כדאיות.
בדיון הקודם טען ברקת כי הפחתת המגבלה ל-49% (בשונה מהפשרה שהושגה) מגלם בתוכו גידול פוטנציאלי של עד כ-100 מיליארד שקל: כ-80 להשקעות הוניות בפרויקטי תשתיות בישראל, וגידול פוטנציאלי של עד כ-20 נוספים להתמודדות עם השפעות סיכוני אקלים בישראל. עוד הציג השוואה לשיעורי החשיפה לתשתיות בעולם, לפיה במדינות מערב מתקדמות השיעור נע בין כ-7% ל-11% לעומת פחות מ-5% בישראל.
גם במגזר העסקי מעוניינים כמובן בהסרת המגבלה לשם קידום העסקים, וכן מתוך טיעון שמוטב שכספי המוסדיים יושקעו יותר בפרויקטי תשתית בארץ ולא בחו"ל, כך שלצד התשואה לחוסכים יתרמו גם להתפתחותה של ישראל.
- ארגון מנהלי התחבורה - נדרשת מדיניות ארוכת טווח
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון הנוכחי יו"ר רשות נ"יע ענת גואטה טענה כי אין לאפשר באופן אוטומטי אחזקה של 49% בחברת תשתית ויש לבחון זאת. בדומה לכך, בשבוע שעבר טען פרופ' אברהם בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר כי "יש כאן בעיה – להשקיע 49 אחוז מפרויקט ספציפי זה מסוכן, במיוחד שמדובר בפרויקט גדול. מה יקרה שנאפשר את זה? ברור לגמרי שהיזם רוצה להחזיק לפחות 51%, אפשרנו לכל אחד מהמוסדיים להחזיק 49%, אחרי שמוסדי אחד ישקיע שיעור כזה, מוסדיים אחרים לא יוכלו להשקיע בפרויקט הזה. הגבלה ל-20 אחוז תאפשר ליותר קופות להנות מפרויקטים מוצלחים".
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
