מוסדיים יוכלו להחזיק עד 49% מחברת תשתית בתלות בשוויה
גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בעד 49% מחברות מתחום התשתית בתלות בשווי שלהן ובמידה ונכנסו להשקעה במעמד ההנפקה בלבד, כך לפי הפשרה שסוכמה היום בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בכנסת. בחברה מתחת לשווי של 300 מיליון שקל יוכל גוף מוסדי להחזיק בעד 49%, ובכאלה מעבר לשווי זה תוגבל האחזקה ל-35%. בשני המקרים המגבלה טרם השינוי עומדת על 20%. תחת הסיווג כחברות תשתית יכללו גם "תאגידים שמטרת השקעותיהם היא שיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים והפחתתם" - כלומר חברות אנרגיה מתחדשת.
מדובר בדיון המשך לזה שהתקיים לפני כשבוע, כשגם הפעם נטלו בו חלק יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת ויו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, ונציגות מטעם בנק ישראל. לגישת רשות שוק ההון הסרת המגבלה תגביר את הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק ההשקעות כך שתשיא תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים, ובין כה וכה כל השקעה כפופה לבחינת כדאיות.
בדיון הקודם טען ברקת כי הפחתת המגבלה ל-49% (בשונה מהפשרה שהושגה) מגלם בתוכו גידול פוטנציאלי של עד כ-100 מיליארד שקל: כ-80 להשקעות הוניות בפרויקטי תשתיות בישראל, וגידול פוטנציאלי של עד כ-20 נוספים להתמודדות עם השפעות סיכוני אקלים בישראל. עוד הציג השוואה לשיעורי החשיפה לתשתיות בעולם, לפיה במדינות מערב מתקדמות השיעור נע בין כ-7% ל-11% לעומת פחות מ-5% בישראל.
גם במגזר העסקי מעוניינים כמובן בהסרת המגבלה לשם קידום העסקים, וכן מתוך טיעון שמוטב שכספי המוסדיים יושקעו יותר בפרויקטי תשתית בארץ ולא בחו"ל, כך שלצד התשואה לחוסכים יתרמו גם להתפתחותה של ישראל.
- ארגון מנהלי התחבורה - נדרשת מדיניות ארוכת טווח
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון הנוכחי יו"ר רשות נ"יע ענת גואטה טענה כי אין לאפשר באופן אוטומטי אחזקה של 49% בחברת תשתית ויש לבחון זאת. בדומה לכך, בשבוע שעבר טען פרופ' אברהם בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר כי "יש כאן בעיה – להשקיע 49 אחוז מפרויקט ספציפי זה מסוכן, במיוחד שמדובר בפרויקט גדול. מה יקרה שנאפשר את זה? ברור לגמרי שהיזם רוצה להחזיק לפחות 51%, אפשרנו לכל אחד מהמוסדיים להחזיק 49%, אחרי שמוסדי אחד ישקיע שיעור כזה, מוסדיים אחרים לא יוכלו להשקיע בפרויקט הזה. הגבלה ל-20 אחוז תאפשר ליותר קופות להנות מפרויקטים מוצלחים".
"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"
"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים
"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".
אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".
מסיימים
שנה. איך אתם בברומטר?
“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל
80% בשוק".
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?
"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל
ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".
אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?
"אני
חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.
רועי ריפטין, מנכ״ל אקסון ויז׳ן. קרדיט: ברצי, יח״צמיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות
אחרי ההודעה על השת"פ עם התאגיד הבטחוני לאונרדו, אקסון ויז'ן מודיעים על הזמנה של 1.24 מיליון דולר - אבל ההזמנה הזאת מסתכמת לכ-3.7 אלף דולר לחודש בשנתיים - איך זה מסתדר?
אקסון ויז'ן אקסון ויזן 33.7% , חברה ישראלית שמפתחת פתרונות לשוק הביטחוני, מקבלת הזמנה בהיקף של כמיליון דולר מחברה ביטחונית מובילה לפיתוח יכולות בינה מלאכותית לגילוי וזיהוי מטרות בלוחמה הימית. הפיתוח מתמקד בעבודה בזירה שבה התנאים לא תמיד “נקיים” והמערכת נדרשת לתת מענה גם כשהסביבה מורכבת ומשתנה.
החברה תפתח פתרון שמיועד להשתלב במערכות מבצעיות, ולספק התרעה מוקדמת, זיהוי, סיווג והערכת מרחק לאיומים, עצמים ומכשולים בים. המטרה היא שהיכולת לא תישאר כשכבה טכנולוגית נפרדת,
אלא תתחבר לתהליך ההפעלה המבצעי של המערכות עצמן ותהיה חלק מהשגרה המבצעית.
השוק מגיב בחיוב להודעה והמניה נסחרת סביב 6-7 שקלים ומשקפת שווי שוק של כ-124 מיליון שקל. במהלך השנה האחרונה הציגה המניה תנודתיות גבוהה, עם תנועה בטווח רחב שנע בין שפל של כ-3.2
שקלים לשיא של עד כ-9.6 שקלים. מחזורי המסחר מצביעים על סחירות מוגבלת יחסית, עם מחזור יומי ממוצע של כמה מאות אלפי שקלים.
מה המערכת עושה בפועל בזירה הימית
הפתרון מספק יכולות התרעה מוקדמת, זיהוי, סיווג והערכת מרחק לאיומים, עצמים ומכשולים בזירה הימית. לפי החברה, המערכת מתוכננת לעבוד גם בתנאי סביבה מורכבים, כלומר במצבים שבהם הראות מוגבלת, יש רעש סביבתי גבוה, או שהתמונה שמתקבלת חלקית ומשתנה.
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- איך ישראל תתגבר על מערכות ההגנה של איראן ומה מיוחד ב-F-35
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדגש על סיווג והערכת מרחק באותה מעטפת משמעותי במיוחד בים, שם החזרים, תנועה מתמדת של הרקע ושינויים מהירים בתאורה ובמזג האוויר יכולים לטשטש את ההבחנה בין איום, מכשול או עצם שאינו מאיים. כשמערכת יודעת לתת התרעה מוקדמת ולייצר תמונת מצב עקבית, זה משפיע על זמן התגובה ועל רמת הדיוק ברגעים שבהם מתקבלות החלטות תפעוליות.
