כביש, מחלף
צילום: יחצ

מוסדיים יוכלו להחזיק עד 49% מחברת תשתית בתלות בשוויה

לפי הפשרה עליה סוכם בוועדת הכספים, במקום 20% כיום, גוף מוסדי יוכל להחזיק בעד 49% מחברה מתחת לשווי של 300 מיליון שקל ו-35% מעליו. ברשות שוק ההון תמכו במהלך עקב שיעורי חשיפה נמוכים למגזר בהשווה עולמית, בעוד בר' ני"ע הביעו חשש
איתי פת-יה |

גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בעד 49% מחברות מתחום התשתית בתלות בשווי שלהן ובמידה ונכנסו להשקעה במעמד ההנפקה בלבד, כך לפי הפשרה שסוכמה היום בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בכנסת. בחברה מתחת לשווי של 300 מיליון שקל יוכל גוף מוסדי להחזיק בעד 49%, ובכאלה מעבר לשווי זה תוגבל האחזקה ל-35%. בשני המקרים המגבלה טרם השינוי עומדת על 20%. תחת הסיווג כחברות תשתית יכללו גם "תאגידים שמטרת השקעותיהם היא שיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים והפחתתם" - כלומר חברות אנרגיה מתחדשת.

מדובר בדיון המשך לזה שהתקיים לפני כשבוע, כשגם הפעם נטלו בו חלק יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת ויו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, ונציגות מטעם בנק ישראל. לגישת רשות שוק ההון הסרת המגבלה תגביר את הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק ההשקעות כך שתשיא תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים, ובין כה וכה כל השקעה כפופה לבחינת כדאיות.

בדיון הקודם טען ברקת כי הפחתת המגבלה ל-49% (בשונה מהפשרה שהושגה)  מגלם בתוכו גידול פוטנציאלי של עד כ-100 מיליארד שקל: כ-80 להשקעות הוניות בפרויקטי תשתיות בישראל, וגידול פוטנציאלי של עד כ-20 נוספים להתמודדות עם השפעות סיכוני אקלים בישראל. עוד הציג השוואה לשיעורי החשיפה לתשתיות בעולם, לפיה במדינות מערב מתקדמות השיעור נע בין כ-7% ל-11% לעומת פחות מ-5% בישראל.

גם במגזר העסקי מעוניינים כמובן בהסרת המגבלה לשם קידום העסקים, וכן מתוך טיעון שמוטב שכספי המוסדיים יושקעו יותר בפרויקטי תשתית בארץ ולא בחו"ל, כך שלצד התשואה לחוסכים יתרמו גם להתפתחותה של ישראל.

בדיון הנוכחי יו"ר רשות נ"יע ענת גואטה טענה כי אין לאפשר באופן אוטומטי אחזקה של 49% בחברת תשתית ויש לבחון זאת. בדומה לכך, בשבוע שעבר טען פרופ' אברהם בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר כי "יש כאן בעיה – להשקיע 49 אחוז מפרויקט ספציפי זה מסוכן, במיוחד שמדובר בפרויקט גדול. מה יקרה שנאפשר את זה? ברור לגמרי שהיזם רוצה להחזיק לפחות 51%, אפשרנו לכל אחד מהמוסדיים להחזיק 49%, אחרי שמוסדי אחד ישקיע שיעור כזה, מוסדיים אחרים לא יוכלו להשקיע בפרויקט הזה. הגבלה ל-20 אחוז תאפשר ליותר קופות להנות מפרויקטים מוצלחים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים

אר פי אופטיקל קיבלה מכתב כוונות להזמנה של עד 21.5 מיליון דולר מתחזקת; ישראייר עם מזכר הבנות לרכישת מטוסים חדשים; מימושי נכסים בחו״ל בבוליגו, בנופר אנרג׳י ובאלקטרה נדל״ן; וגם: מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות" ומה המגמות בעולם מספרת לנו על הקשר בין ריבית למחירי הדירות?

מערכת ביזפורטל |


   


התנועות במדדים: מדד ת"א 35 -0.49%    מדד ת"א 90 -0.3%      מדד ת"א 125 -0.44%    

דולר שקל רציף      

BITCOIN -1.04%        


מחזור המסחר הסכתם על 1.380 מיליארד שקל

המחיר הקובע למימוש ולפקיעה של נגזרים שבועיים על מדד ת"א-35 הינו: 3617.97