ברק רוזן
צילום: צילום אריק סולטן

ישראל קנדה רק השלימה את עסקת אלרוב וכבר מרווחת 100 מיליון שקל

מאז דווח על רכישת 13% מחברת הנדל"ן של אקירוב, המניה עלתה בכ-30%. בשוק תמחרו את העובדה שרוזן וטוכמאייר הוציאו לכלל את הערמונים מאש העימות בעניין בנו של אקירוב וגם העריכו כי תהיה הצפת ערך
איתי פת-יה | (2)

ישראל קנדה 0.06% השלימה את העסקה לרכישת אחזקות כלל עסקי ביטוח 1.73%  בחברת הנדלן אלרוב נדלן -0.14%  וכבר מרווחת למעלה ממאה מיליון שקל, או כ-27%, על סכום ההשקעה. ישראל קנדה, בשליטת (42%) ברק רוזן ואסי טוכמאייר, נכנסה להשקעה בחברה של אלפרד אקירוב (79%) לפי שער של 128 שקל למניה, וכיום זו נסחרת לפי מחיר של 163.7 שקל, המשקף לאלרוב שווי של 3.76 מיליארד שקל. ישראל קנדה רכשה 13% בחברה בפרמיה של 1% על מחיר הנעילה קודם לחתימה על ההסכם, לקראת סוף מרץ.

בעוד  מדד ת"א נדל"ן ו מדד ת"א-מניב חו"ל 0.76% בהם נכללת מניית אלרוב עלו ב-14.7% וב-11.3%, בהתאמה, מיום הדיווח ב-21 במרץ ועד כה, זו עלתה ב-29.7%. ניתן לומר כי בשוק תמחרו במידת מה את העובדה שטוכמאייר ורוזן שלפו את הערמונים מהאש עבור כלל ביטוח. בכלל נכנסו לעימות מול בעל השליטה אקירוב סביב הלוואות שהעמידה אלרוב לחברה הבת לוקה (80%) הפועלת בתחום המלונאות באירופה ומנוהלת על ידי בנו של אלפרד, ג'ורג'י, המחזיק בה בכ-15%.

המתיחות נבעה מכך שלפי כלל, אקירוב הבן לא נטל חלק במימון ההלוואה. בחברת הביטוח גם תכננו באמצעות אחזקותיהם לסכל את אישור תנאי השכר של ג'ורג'י. אקירוב האב מצדו קנה 5% ממניות כלל ביטוח, כשלפי הדיווח מטרתו הייתה להשפיע על החברה כדי שזו תפטר מאחזקותיה באלרוב, ומכשמנכ"ל כלל ביטוח יורם נוה סירב לעשות כך, קיים אקירוב מגעים מול יו"ר החברה יורם נוה במטרה להדיחו.

אקירוב מצדו הכחיש את הדברים, ודו"ח סביב הפרשה עליו הופקד השופט בדימוס יורם דנציגר מתח מחד ביקורת על אקירוב אך קבע כי אין ראיות כי הלחץ מצדו ומצד אייל לפידות על נוה היו"ר הן שהביאו להחלטתו לנסות ולפטר את נוה המנכ"ל. בכל אופן, רגע לפני רכישת הנתח של כלל ביטוח באלרוב ע"י כלל, ואולי לקראת העסקה, בכלל אישרו מתווה אליו התנגדו במקור, לפי מניותיו של ג'ורג'י יהפכו רדומות עד שיישא בחלקו במימונה של לוקה.

אלרוב מחזיקה במלונות בירושלים (מצודת דוד וממילא ששויים כ-1.1 מיליארד שקל), בנדל"ן מסחרי (מדרחוב ממילא בירושלים, מגדל אלרוב ובית אסיה בתל אביב), 3 מלונות יוקרתיים בלונדון, פריס ואמסטרדם ונדל"ן מניב בשוויץ, צרפת ואנגליה. כמו כן לחברה תיק השקעות הכולל מניות בנק לאומי וכלל ביטוח בשווי של כ-400 מיליון שקל.

אז כאמור ישנו עניין הפלונטר מול כלל שנפתר, אך לא מן הנמנע שבשוק גם שמחים על העובדה שהאחזקות של כלל באלרוב יעברו דווקא לידיהם של טוכמאייר ורוזן. ישראל קנדה של השניים עוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה בארץ, בפולין וברוסיה, וכן מחזיקה במלונות אותם היא משכירה. החברה סגרה את 2020 עם רווח של 76 מיליון שקל על הכנסות של 1.9 מיליארד שקל. החברה הכפילה את שוויה מספר פעמים בשנים האחרונות וכעת נסחרת לפי שווי של 3 מיליארד שקל, לאחר עלייה של כמעט 120% ב-12 החודשים האחרונים.

באחרונה דיווחה החברה כי התכנית להקמת מלון ראשון של רשת Four Season בישראל קורמות עור וגידים, עם אישורה של התכנית ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב. התכנית שמקודמת על ידי ישראל קנדה, רשת המלונות וחברת סילברסטיין, תכלול 120 אלפי מ"ר (חלקה של ישראל קנדה רבע מכך בשרשור) בחלוקה ל-55% מגורים ו-45% מלונאות. בתכנון הקמה של שלושה מגדלים, בני עד 40 קומות, ובהם 525 דירות ו-500-600 חדרי מלון, ובקומות הקרקע ישולבו שטחי מסחר. עוד דווח כי הצעתה במכרז להקמת 450 דירות ב-6 מגרשים במתחם בית הנערה בהוד השרון, הייתה הגבוהה ביותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקיץ האחרון, ישראל קנדה רכשה לצד ראם מגורים של האחים נקש ורז עודד את פעילות מנרב פרויקטים, שתחת בעלי השליטה החדשים שינתה את שמה ל-ICR. באחרונה ICR חתמה על הסכם מפורט מול צמח המרמן סביב פרויקט משותף בשכונת נוה גן ברמת השרון, והשותפות מעריכות כי הרווח הגולמי יגיע לכ-218 מיליון שקל.

רוזן וטוכמאייר באופן פרטי רכשו בספטמבר האחרון את השליטה (62.5%) ב די.אן.איי ביומד , חברת אחזקות המשקיעה ב אנטרה ביו  (19.7%, סימול: ENTX) ובחברת ביממד (43%). הראשונה עוסקת בפיתוח מתן אוראלי של תרופות, ואילו השנייה מפתחת מכשור רפואי להערכה של צפיפות העצם, זאת באמצעות מדידת מהירות התפשטות גלי קול לאורך העצם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הבשוש 3/3באר יעקב (ל"ת)
    בסון אליהו 25/04/2021 22:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יודעים איפה להתמקם ותמיד ראשונים צעד אחד לפני כולם 25/04/2021 21:18
    הגב לתגובה זו
    יודעים איפה להתמקם ותמיד ראשונים צעד אחד לפני כולם
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.