מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

ברק רוזן נכנס להשקעה בדי.אן.איי בסך של 14 מיליון שקל

רוזן ירכוש מניות במחיר של 30 אג' למניה - דיסקאונט של 45% על מחיר המניה הבוקר; בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה בכ-21% 
צחי אפרתי | (4)

יזם הנדל"ן ברק רוזן המחזיק כ-22% בהון של חברת ישראל קנדה -0.96% בשווי של 250 מיליון שקל, נכנס להשקעה בחברת די.אן.איי ביומד בהשקעה של 14-18 מיליון שקל שתהוונה לאחר הקצאתן כ-57.12% מזכויות ההון בחברה בדילול מלא. רוזן המייצג קבוצת משקיעים יקנה את הזכויות בהקצאה פרטית לפי שווי של 30 אג' למניה המהווה דיסקאונט של 45% על מחיר המניה הבוקר. בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה בכ-21%. בהודעה נכתב כי רוזן לא יכהן כנושא משרה בחברה והינו משקיע בלבד.

 

לחברת די.אן.איי יש 2 החזקות עיקריות – הראשונה באמצעות חברת ביממד העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק ברחבי העולם של מערכות אולטרא סאונד ייחודיות מוגנות פטנט, לאבחון חוזק וצפיפות עצם ולניטור בריחת סידן (אוסטיאופורוזיס) במבוגרים ובילדים.

האחזקה השנייה הינה  כ-19.7% בחברת אנטרה ביו הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-66 מיליון שקל. החברה עוסקת בפיתוח מתן אוראלי של תרופות - לטיפול באוסטיאופורוזיס ותרופה לתת פעילות בלוטת התריס. אנטרה הונפקה בנאסד"ק בשנת 2018 לפי שווי של כ-7 דולר למניה אך המשקיעים ספגו ירידה חדה בשווי של כ-85% במחיר המניה הנסחרת סביב דולר בודד למניה.

 

תרשים מבנה החזקות הקבוצה​

מקור: דוחות החברה

עפ"י אנליזה של חברת פורסט אנד סאליבן שהתעדכנה בתחילת החודש סומן מחיר יעד של 2.62 שקל למניה לחברת די.אנ.איי המהווה פרמיה של כ-376% על מחיר הפתיחה הבוקר. מחיר היעד מיוחס בעיקר להתפתחות בתוצאות בניסוי ביניים שלב 2 בתחום האוסטופוראוזיס של חברת אנטרה. עם זאת הפער בין האנליזה שהתפרסמה בקיץ 2019 מנותקת מהמצב הנוכחי בחברה (לכתבה המלאה).

 

כך נכתב בסקירה בעדכון האחרון "ביולי פרסמה החברה תוצאות משני מחקרי שוק ראשוניים של רופאים המטפלים בחולי אוסטאופורוזיס במטרה להשיג הבנה טובה יותר של החדירה הפוטנציאלית לשוק. התגובות לסיכויים לרשום PTH במתן פומי היו חיוביות להפליא, מונעים על ידי שיפורים צפויים בהסכמת המטופלים לקבלת טיפול; פשטות בלקיחת התרופה וללא אי נוחות באתר ההזרקה. הרופאים גם בהפחתת העלויות ראו שהפחתת העלויות כתכונה חשובה.

"לדעתנו ומבוסס על הדוח הראשון שלנו של אנטרה ביולי 2019 ,ההתקדמות הקלינית של החברה מתקדמת כמתוכנן. בצד העסקי הפארמי, אנטרה מחפשת שותפויות אפשריות עם  כפי שהמחיש שיתוף הפעולה המחקרי האסטרטגי שנחתם עם אמג'ן ב-2018 לפיו אנטרה תהיה זכאית לקבל עד 270 מיליון דולר בתשלום אבני דרך, עבור הפיתוח של שלוש מולקולות שונות"

 

"אנטרה ביו פועלת במגזרים שונים בשוק הבריאות עבור מתן של תרופות שניתנו עד כה על ידי זריקה. זאת באופן חדשני בצורה אוראלית (כדור) הנחשבת יותר ידידותית למשתמש ולפיכך יותר ריווחית. העולם הרפואי חווה צמיחה פורה במספר הניסויים המתרחשים בכדי לגלות פתרונות אוראליים לתרופות אשר היו יעילות רק כאשר ניתנו לווריד או תוך שרירית. למתן תרופות בצורה אוראלית יש יתרון עצום על פני זריקה הכוללים: ניהול עצמי והתאמה לאלו אשר רגישים לזריקות. כתוצאה מכך, הטיפול נוטה להיות יותר מקובל בקרב המטופלים. פוטנציאל השוק של חלפות הניתנות על ידי בליעה הוא משתלם. כאשר הרווחים מהטיפול הקיים כבר יותר מ-15 שנים במצב של זריקה, עבור טיפול באוסטיאופורזיס ועד כה, גרף רווחים בשווי של 1.6 מיליארד דולר לשנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לוח זמנים משוער של אירועים משמעותיים צפויים

 מקור: סקירה פורסט אנד סאליבן

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מנכרה בפחות משלד 17/09/2020 18:10
    הגב לתגובה זו
    הציבור מטומטם אין להאמין בחלומות שווא ואין עתיד לחברה
  • 3.
    יד זהב בטוח שיצליח שנה טובה 17/09/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
    יד זהב בטוח שיצליח שנה טובה
  • 2.
    משקיע 17/09/2020 13:27
    הגב לתגובה זו
    המשקיע הפיננסי משקיע לפי 30 אגורות. לא 60. מילא אם היה מדובר בהשקעה של חברת פארמה, המביאה ערך מוסף.
  • 1.
    bxjx 17/09/2020 13:06
    הגב לתגובה זו
    קיבל הנחה גדולה והנייר עולה...אני גם מוכן לקנות ככה כל יום כל היום....אין הגיון בשוק רק שהאחרון יכבה את האור בבקשה...מדהים כמה השוק שלנו לא בסדר בראש...
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


אלי דמרי מנכל עשות; קרדיט: עשותאלי דמרי מנכל עשות; קרדיט: עשות
דוחות

עשות אשקלון: צמיחה בהכנסות וברווח - הצבר ב-2.66 מיליארד שקל

המכירות עלו לכ-105 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב-16 מיליון שקל; הכריזה על חלוקת דיבידנד של 15 מיליון שקל

מנדי הניג |

עשות אשקלון עשות 0.09%  , שבשליטת קרן פימי, פועלת כבר שנים ארוכות בליבת תעשיית הרק״מ הישראלית ומשלבת פעילות אזרחית וביטחונית בשווקים מקומיים ובינלאומיים. החברה מפתחת ומייצרת מערכות הנעה, ממסרות ומכלולי מתכת מורכבים לכלים משוריינים כמו מרכבה ונמ"ר, והיא מספקת גם חלקים מרכזיים למנועי סילון עבור תעשיית התעופה הצבאית והאזרחית. 

בתקופה האחרונה נהנה הענף כולו מגידול בביקושים לשיקום, אחזקה ותחלופה של מערכות קיימות, והדוח הנוכחי מצביע על כך שהמגמה הזו עוברת באופן ישיר לשורת ההכנסות של החברה. צבר ההזמנות וההזמנות הצפויות מהסכמי מסגרת מגיע לשיא של כ-2.7 מיליארד שקל, מה שמעניק לחברה בסיס פעילות רחב והיערכות ארוכת טווח לפעילות מוגברת בשנים הבאות

עיקרי התוצאות

ברבעון השלישי מכירות החברה עלו לכ-105 מיליון שקל לעומת כ-100 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-5 אחוזים שממשיכה את מגמת ההתרחבות המתונה של פעילות הייצור. הרווח הגולמי עלה לכ-26 מיליון שקל לעומת כ-23 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-16 אחוזים, והוא משקף שיפור ביחסי העלות-מכר ובהתייעלות שמיושמת בחודשים האחרונים. הרווח הנקי הגיע לכ-16 מיליון שקל לעומת כ-11 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-39 אחוזים, וה-EBITDA עלה לכ-23 מיליון שקל לעומת כ-19 מיליון שקל אשתקד, שינוי שמגיע לכ-20 אחוזים. נתונים אלה מצביעים על כך שהגידול במכירות, גם אם מתון יחסית, מתחבר לרווחיות משופרת ולשיפור בהיקפי התפעול שמביאים לעלייה משמעותית בשורה התחתונה.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה המכירות הגיעו לכ-345 מיליון שקל לעומת כ-285 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של כ-21 אחוזים. הרווח הגולמי הסתכם בכ-79 מיליון שקל בהשוואה לכ-63 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-26 אחוזים, והרווח הנקי עלה לכ-45 מיליון שקל לעומת כ-37 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של כ-21 אחוזים. ה-EBITDA בתשעת החודשים עלה לכ-70 מיליון שקל לעומת כ-52 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-35 אחוזים. לצד אלה, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע לכ-78 מיליון שקל, מה שמאפשר לדירקטוריון לאשר חלוקת דיבידנד של 15 מיליון שקל. החברה מציגה בתקופה זו חיבור בין צמיחה בפעילות לבין שיפור ביעילות, שמביאה עמה תזרים חזק והערכות להמשך הגדלת הייצור 

בעשות מסבירים כי חלק מרכזי מהגידול נובע מעלייה בהיקף ההזמנות של משרד הביטחון, במיוחד בפרויקטים של שיקום ואספקת חלקי חילוף למערכות רק״מ קיימות שמיוצרות על ידי הקבוצה. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה חדה בהזמנות למערכות תחזוקה ושיקום, והמשרד מדגיש בפני החברה את חשיבות שמירת יכולות הייצור המקומיות ואת הצורך בעצמאות ייצור מלאה לאספקה שוטפת ובשעת חירום. על רקע זה מתקיים שיח רציף בין החברה לבין גורמים בצה״ל ובמשרד הביטחון, מתוך כוונה להרחיב את היקפי הייצור בהתאם לביקושים הצפויים בשנים הקרובות.