מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

ברק רוזן נכנס להשקעה בדי.אן.איי בסך של 14 מיליון שקל

רוזן ירכוש מניות במחיר של 30 אג' למניה - דיסקאונט של 45% על מחיר המניה הבוקר; בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה בכ-21% 
צחי אפרתי | (4)

יזם הנדל"ן ברק רוזן המחזיק כ-22% בהון של חברת ישראל קנדה -1.2% בשווי של 250 מיליון שקל, נכנס להשקעה בחברת די.אן.איי ביומד בהשקעה של 14-18 מיליון שקל שתהוונה לאחר הקצאתן כ-57.12% מזכויות ההון בחברה בדילול מלא. רוזן המייצג קבוצת משקיעים יקנה את הזכויות בהקצאה פרטית לפי שווי של 30 אג' למניה המהווה דיסקאונט של 45% על מחיר המניה הבוקר. בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה בכ-21%. בהודעה נכתב כי רוזן לא יכהן כנושא משרה בחברה והינו משקיע בלבד.

 

לחברת די.אן.איי יש 2 החזקות עיקריות – הראשונה באמצעות חברת ביממד העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק ברחבי העולם של מערכות אולטרא סאונד ייחודיות מוגנות פטנט, לאבחון חוזק וצפיפות עצם ולניטור בריחת סידן (אוסטיאופורוזיס) במבוגרים ובילדים.

האחזקה השנייה הינה  כ-19.7% בחברת אנטרה ביו הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-66 מיליון שקל. החברה עוסקת בפיתוח מתן אוראלי של תרופות - לטיפול באוסטיאופורוזיס ותרופה לתת פעילות בלוטת התריס. אנטרה הונפקה בנאסד"ק בשנת 2018 לפי שווי של כ-7 דולר למניה אך המשקיעים ספגו ירידה חדה בשווי של כ-85% במחיר המניה הנסחרת סביב דולר בודד למניה.

 

תרשים מבנה החזקות הקבוצה​

מקור: דוחות החברה

עפ"י אנליזה של חברת פורסט אנד סאליבן שהתעדכנה בתחילת החודש סומן מחיר יעד של 2.62 שקל למניה לחברת די.אנ.איי המהווה פרמיה של כ-376% על מחיר הפתיחה הבוקר. מחיר היעד מיוחס בעיקר להתפתחות בתוצאות בניסוי ביניים שלב 2 בתחום האוסטופוראוזיס של חברת אנטרה. עם זאת הפער בין האנליזה שהתפרסמה בקיץ 2019 מנותקת מהמצב הנוכחי בחברה (לכתבה המלאה).

 

כך נכתב בסקירה בעדכון האחרון "ביולי פרסמה החברה תוצאות משני מחקרי שוק ראשוניים של רופאים המטפלים בחולי אוסטאופורוזיס במטרה להשיג הבנה טובה יותר של החדירה הפוטנציאלית לשוק. התגובות לסיכויים לרשום PTH במתן פומי היו חיוביות להפליא, מונעים על ידי שיפורים צפויים בהסכמת המטופלים לקבלת טיפול; פשטות בלקיחת התרופה וללא אי נוחות באתר ההזרקה. הרופאים גם בהפחתת העלויות ראו שהפחתת העלויות כתכונה חשובה.

"לדעתנו ומבוסס על הדוח הראשון שלנו של אנטרה ביולי 2019 ,ההתקדמות הקלינית של החברה מתקדמת כמתוכנן. בצד העסקי הפארמי, אנטרה מחפשת שותפויות אפשריות עם  כפי שהמחיש שיתוף הפעולה המחקרי האסטרטגי שנחתם עם אמג'ן ב-2018 לפיו אנטרה תהיה זכאית לקבל עד 270 מיליון דולר בתשלום אבני דרך, עבור הפיתוח של שלוש מולקולות שונות"

 

"אנטרה ביו פועלת במגזרים שונים בשוק הבריאות עבור מתן של תרופות שניתנו עד כה על ידי זריקה. זאת באופן חדשני בצורה אוראלית (כדור) הנחשבת יותר ידידותית למשתמש ולפיכך יותר ריווחית. העולם הרפואי חווה צמיחה פורה במספר הניסויים המתרחשים בכדי לגלות פתרונות אוראליים לתרופות אשר היו יעילות רק כאשר ניתנו לווריד או תוך שרירית. למתן תרופות בצורה אוראלית יש יתרון עצום על פני זריקה הכוללים: ניהול עצמי והתאמה לאלו אשר רגישים לזריקות. כתוצאה מכך, הטיפול נוטה להיות יותר מקובל בקרב המטופלים. פוטנציאל השוק של חלפות הניתנות על ידי בליעה הוא משתלם. כאשר הרווחים מהטיפול הקיים כבר יותר מ-15 שנים במצב של זריקה, עבור טיפול באוסטיאופורזיס ועד כה, גרף רווחים בשווי של 1.6 מיליארד דולר לשנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לוח זמנים משוער של אירועים משמעותיים צפויים

 מקור: סקירה פורסט אנד סאליבן

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מנכרה בפחות משלד 17/09/2020 18:10
    הגב לתגובה זו
    הציבור מטומטם אין להאמין בחלומות שווא ואין עתיד לחברה
  • 3.
    יד זהב בטוח שיצליח שנה טובה 17/09/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
    יד זהב בטוח שיצליח שנה טובה
  • 2.
    משקיע 17/09/2020 13:27
    הגב לתגובה זו
    המשקיע הפיננסי משקיע לפי 30 אגורות. לא 60. מילא אם היה מדובר בהשקעה של חברת פארמה, המביאה ערך מוסף.
  • 1.
    bxjx 17/09/2020 13:06
    הגב לתגובה זו
    קיבל הנחה גדולה והנייר עולה...אני גם מוכן לקנות ככה כל יום כל היום....אין הגיון בשוק רק שהאחרון יכבה את האור בבקשה...מדהים כמה השוק שלנו לא בסדר בראש...
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.