פרוסט&סאליבן באנליזה מגוחכת - נותנים אפסייד של פי 13 למניית די.אן.איי
מישהו בפרוסט אנד סאליבן כנראה מאוד מאמין בחברת די.אן.איי ביומד, אחרת קשה להסביר כיצד חברת הייעוץ דבקה בהמלצה עם אפסייד עצום של פי 13 על מניית החברה, למרות צלילה של מעל 52% מתחילת השנה.
בחברת הייעוץ נותנים לדי.אן.איי מחיר יעד של 8.13 שקלים, וזאת בהשוואה למחיר הנוכחי של 65 אגורות, כשהם מסבירים כי הם רואים את השקעתה של די.אן.איי באנטרה כהזדמנות השקעה מעולה.
"אנו רואים באנטרה ביו הזדמנות השקעה נהדרת. החברה מתקדמת כמתוכנן והיא מציעה פלטפורמה לשיתופי פעולה נוספים בעתיד אשר ישפיעו באופן חיובי ומשמעותי על חשיפת המשקיעים לחברה. החברה מצפה להגיש תעודת IND ל- FDA בשנת 2020 כדי לתמוך במחקרים הקליניים שלהם, כולל מחקר שלב 3 הקרוב.", אומרים בפרוסט אנד סאליבן, ומציינים כי בשל ארביטראז' מתמשך, ההשקעה בדי.אן.איי היא בבחינת חשיפה אופטימלית למנית חברת הבת, אנטרה".
אמנם המלצות אנליסטים הן ברובן המוחלט אופטימיות מטבען, אך נראה כי בבתי ההשקעות לא מפחדים לזרוק מחירי יעד גבוהים במאות אחוזים. באופנהיימר למשל פרסמו בחודש שעבר סיקור למניית הביו פרמצבטיקה VBI Vaccines עם מחיר יעד שמשקף אפסייד של 900% על מחיר המניה, כמעט פי 10, כשגם במקרה הזה, מדובר על חברה עם הפסדים כבדים. אז זה אולי אפשרי, אבל נו באמת - פי 10, פי 13 - הגזמתם, זה לא רציני.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחזרה לאנטרה, החברה השלימה ביום חמישי האחרון גיוס הון של כ-11.8 מיליון דולר, כנגד הקצאת 4.9 מיליון מניות במחיר של 2.37 דולר למניה, וכ-2.7 מיליון אופציות, אותם התחייבה לרשום למסחר תוך 7 חודשים, ודי.אן.איי הודיעה הבוקר כי היא פנתה לחברה, בה היא מחזיקה בכ-26.5% וביקשה לאשר השקעה של 800 אלף דולר בחברה בתנאים זהים לאלו שבהם גייסה. המשמעות במידה ואכן תאושר ההשקעה היא שדי.אן.איי תחזיק ב-20% ממניות אנטרה לאחר ההשקעה.
די.אן.איי ביומדיקל היא חברת אחזקות ישראלית אשר הוקמה בשנת 2004 והונפקה לציבור בבורסה בתל-אביב בשנת 2007 . לחברה שתי אחזקות עיקריות בתחום הבריאות, ביממד ואנטרה ביו בהן היא מחזיקה 43% ו-26.5% בהתאמה.
- 7.שטויות 27/12/2019 05:37הגב לתגובה זוחברים, מישהו טרח לבדוק בכלל את מניית אנטרה? על מה אתם מדברים? החברה מינתה כונס נכסים, ההנהלה והדירקטוריון התפטרו והאנליסט פה מדבר על "חדשות" מתחילת 2018. המנייה לא נסחרת מזמן לאחר שאיבדה יותר מ 90% מהערך שלה אחרי שכשלה לקבל אישור לספינת הדגל שלה שהייתה אמורה להיות טיפול "פורץ דרך" לסיסטיק פיברוזיס. בחייכם, תיכנסו לאתר של החברה. מינימום בדיקה.... ועכשיו, מי מדבר שטויות?
- 6.סטגר 16/12/2019 09:04הגב לתגובה זוהייתי נזהר מלזלזל באנליזה אנטרה למי שלא יודע היא חברה אמיתית רצינית שנקלעה לסחרור מהמון סיבות כולל כאלה שרצו במכוון לפגוע בה..בנוסף לא היה לה מנכל בשנתיים האחרונות ולחברה לא היה מספיק כסף בגלל גיוס לא איכותי בעברנראה שכל הפאזל מתחיל להסתדר.אםשר לצחוק אבל הנייר הזה בשווי של 25 מיליון דולר זה כשל שוק..יכול לרוץ ל 100 בקלות וגם אם לא דיאנאיי בדיסקאונט של מעל 50 אחוז נכון להבוקר מה שאומר שגם במצב הזה דיאנאיי צריכה בדיסקאונט 20 להיות ב 100 אגורות איז ..אז אפשר לצחוק ונכון שהסקטור דרוס אבל לפעמים אפשר למצוא מציאות ..
- כל מילה אמת (ל"ת)משקיע 16/12/2019 11:45הגב לתגובה זו
- 5.משקיע 16/12/2019 08:34הגב לתגובה זואל תזלזל בטיראן אחד האנליסטים הטובים בארץ.
- 4.משקיע מאמין 16/12/2019 08:32הגב לתגובה זולאנטרה פוטנציאל ענק , למדתי בחיים לא לזלזל באנליסטים .לאנטרה טכנולוגיה יחודית להעביר מולקולות גדולות במתח אורלי.תרופה יחידה לאוסטרו במתןמאורלי עם פוטנציאל שור של מיליארדים בשנה.ימים יגידו .. לא סתם אמג'ן חתמה עם אנטרה שיתוף פעולה עם תמלוגים של מאות מיליוני דולרים.
- 3.נשמע מגוחך על גבול הביזארי (ל"ת)משקיע 15/12/2019 19:04הגב לתגובה זו
- 2.להעיף אותם לאלף רוחות (ל"ת)דני 15/12/2019 14:17הגב לתגובה זו
- 1.סוחר זקן זקן 15/12/2019 10:16הגב לתגובה זופלוריסטם,פרוטליקס,אליום,וגם אורכית אלווריון הכשרה אנרגיה לייפווייב...בטח בטח אם תקשיבו להמלצות של אנשים תמחקו את הכסף שלכם זה אני יכול להבטיח....
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.
