איתי בן זאב
צילום: יחצ

הבורסה - רווח של 5.6 מיליון שקל על הכנסות של 72 מיליון שקל

הבורסה מדווחת על רבעון פושר - מצד אחד גידול לעומת שנה שעברה, מצד שני - ירידה לעומת הרבעונים הראשונים של השנה; ה-EBITDA הסתכמה ב-19.3 מיליון שקל

הכנסות הבורסה לניע בתא 2.74% הסתכמו ברבעון השלישי ב-72 מיליוני שקלים, גידול של 9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלויות התפעוליות עלו ב-6% וה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-19.3 מיליון שקלים ברבעון השלישי 2020, לעומת 17 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 14%. עם זאת, בשורה התחתונה חלה הרעה - הרווח הנקי המתואם לרבעון הסתכם בכ-5.6 מיליון שקלים, ירידה של 22% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כתוצאה ממעבר להוצאות מימון. הרווח בנטרול הוצאות מימון ומס הסתכם ב-8 מיליון שקלים, גידול של כ- 38% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

 

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה אמר עם פרסום התוצאות: "הבורסה מסכמת היום עוד רבעון של עלייה משמעותית בהכנסות ממסחר וצמיחה בפעילות שלנו. לצד כניסת משקיעים חדשים וגידול במחזורים, ברבעון השלישי של השנה הצטרפו לבורסה בתל אביב שש חברות חדשות ומתחילת השנה הצטרפו 17 חברות חדשות. בנוסף, ישנו צפי לעשרות הנפקות חדשות במהלך החודשים הקרובים, רובן של חברות הייטק ושותפויות מו"פ.

"כתמיד, וביתר שאת בתקופה מאתגרת זו, הבורסה מהווה גורם משמעותי ביכולתה לספק לעסקים בישראל פלטפורמה לגיוס הון והמשך צמיחה, תוך שיתוף הציבור בהצלחת הכלכלה הישראלית ובפרט בהצלחת ההייטק והטכנולוגיה הישראלית. זאת לצד, המשך מימון פעילות הממשלה וגיוסי חוב מוצלחים שבוצעו במהלך הרבעון".

הגידול בפעילות בבורסה נובע מגידול משמעותי במחזורי המסחר בבורסה בעקבות משבר הקורונה, שרובו נובע מהעלייה במסחר במניות. כמו כן נרשמה עלייה  בדמי רישום ואגרות בשיעור של 10% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, בעיקר כתוצאה מריבוי תשקיפים. עלייה בשירותי מסלקה בשיעור של 8%, לרבות בגין שירותים חדשים וכן גידול של 13% בהכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות, בעקבות יישום מודל השימוש במידע ופעילות Colocation ואירוח שרתי מסחר hosting)) ב-Data Center של הבורסה בתל-אביב.

ההכנסות לחודשים ינואר-ספטמבר 2020, עמדו על כ-226.8 מיליון שקלים, גידול של כ-17% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, אם כי מדובר על ירידה לעומת שני הרבעונים הראשונים של השנה. במהלך התקופה נרשם גידול של 28% בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה שהסתכמו בכ-103 מיליוני שקלים. גידול דו ספרתי נרשם גם בשאר הסעיפים המרכזיים בהם גידול בדמי רישום ואגרות של 10% לסך של 44.6 מיליוני שקלים, גידול בשירותי סליקה בשיעור של 11% לסך של 42.4 מיליוני שקלים וגידול של 12% בשירותים והפצת מידע ושירותי קישוריות לסך של 35.5 מיליוני שקלים. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלמוג 25/11/2020 12:35
    הגב לתגובה זו
    בחו"ל אני יכול לקנות יחידה 1 של מנייה.בארץ אני חייב לקנות 5000 ש"ח.
  • 1.
    רון 24/11/2020 19:35
    הגב לתגובה זו
    וגם הכסף שמופנה לדיור יופנה ברובו לבורסה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

פרישה
צילום: Anukrati Omar on Unsplash

לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025

גל פרישות ומינויים מחדש בתאגידי ענק בארה״ב נכנס לשיאו עם תחילת השנה, כשקמעונאות וצריכה עוברות לדור הנהלה שמגיע עם דגש חזק על תפעול, טכנולוגיה ועמידה בלחצים חיצוניים

ליאור דנקנר |

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.


ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21%   עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.


לקריאות מעניינות נוספות: