הבורסה - רווח של 5.6 מיליון שקל על הכנסות של 72 מיליון שקל
הכנסות הבורסה לניע בתא 1.76% הסתכמו ברבעון השלישי ב-72 מיליוני שקלים, גידול של 9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלויות התפעוליות עלו ב-6% וה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-19.3 מיליון שקלים ברבעון השלישי 2020, לעומת 17 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 14%. עם זאת, בשורה התחתונה חלה הרעה - הרווח הנקי המתואם לרבעון הסתכם בכ-5.6 מיליון שקלים, ירידה של 22% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כתוצאה ממעבר להוצאות מימון. הרווח בנטרול הוצאות מימון ומס הסתכם ב-8 מיליון שקלים, גידול של כ- 38% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה אמר עם פרסום התוצאות: "הבורסה מסכמת היום עוד רבעון של עלייה משמעותית בהכנסות ממסחר וצמיחה בפעילות שלנו. לצד כניסת משקיעים חדשים וגידול במחזורים, ברבעון השלישי של השנה הצטרפו לבורסה בתל אביב שש חברות חדשות ומתחילת השנה הצטרפו 17 חברות חדשות. בנוסף, ישנו צפי לעשרות הנפקות חדשות במהלך החודשים הקרובים, רובן של חברות הייטק ושותפויות מו"פ.
"כתמיד, וביתר שאת בתקופה מאתגרת זו, הבורסה מהווה גורם משמעותי ביכולתה לספק לעסקים בישראל פלטפורמה לגיוס הון והמשך צמיחה, תוך שיתוף הציבור בהצלחת הכלכלה הישראלית ובפרט בהצלחת ההייטק והטכנולוגיה הישראלית. זאת לצד, המשך מימון פעילות הממשלה וגיוסי חוב מוצלחים שבוצעו במהלך הרבעון".
הגידול בפעילות בבורסה נובע מגידול משמעותי במחזורי המסחר בבורסה בעקבות משבר הקורונה, שרובו נובע מהעלייה במסחר במניות. כמו כן נרשמה עלייה בדמי רישום ואגרות בשיעור של 10% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, בעיקר כתוצאה מריבוי תשקיפים. עלייה בשירותי מסלקה בשיעור של 8%, לרבות בגין שירותים חדשים וכן גידול של 13% בהכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות, בעקבות יישום מודל השימוש במידע ופעילות Colocation ואירוח שרתי מסחר hosting)) ב-Data Center של הבורסה בתל-אביב.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות לחודשים ינואר-ספטמבר 2020, עמדו על כ-226.8 מיליון שקלים, גידול של כ-17% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, אם כי מדובר על ירידה לעומת שני הרבעונים הראשונים של השנה. במהלך התקופה נרשם גידול של 28% בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה שהסתכמו בכ-103 מיליוני שקלים. גידול דו ספרתי נרשם גם בשאר הסעיפים המרכזיים בהם גידול בדמי רישום ואגרות של 10% לסך של 44.6 מיליוני שקלים, גידול בשירותי סליקה בשיעור של 11% לסך של 42.4 מיליוני שקלים וגידול של 12% בשירותים והפצת מידע ושירותי קישוריות לסך של 35.5 מיליוני שקלים.
- 2.אלמוג 25/11/2020 12:35הגב לתגובה זובחו"ל אני יכול לקנות יחידה 1 של מנייה.בארץ אני חייב לקנות 5000 ש"ח.
- 1.רון 24/11/2020 19:35הגב לתגובה זווגם הכסף שמופנה לדיור יופנה ברובו לבורסה
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
