הבורסה - רווח של 5.6 מיליון שקל על הכנסות של 72 מיליון שקל
הכנסות הבורסה לניע בתא -0.79% הסתכמו ברבעון השלישי ב-72 מיליוני שקלים, גידול של 9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלויות התפעוליות עלו ב-6% וה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-19.3 מיליון שקלים ברבעון השלישי 2020, לעומת 17 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 14%. עם זאת, בשורה התחתונה חלה הרעה - הרווח הנקי המתואם לרבעון הסתכם בכ-5.6 מיליון שקלים, ירידה של 22% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כתוצאה ממעבר להוצאות מימון. הרווח בנטרול הוצאות מימון ומס הסתכם ב-8 מיליון שקלים, גידול של כ- 38% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה אמר עם פרסום התוצאות: "הבורסה מסכמת היום עוד רבעון של עלייה משמעותית בהכנסות ממסחר וצמיחה בפעילות שלנו. לצד כניסת משקיעים חדשים וגידול במחזורים, ברבעון השלישי של השנה הצטרפו לבורסה בתל אביב שש חברות חדשות ומתחילת השנה הצטרפו 17 חברות חדשות. בנוסף, ישנו צפי לעשרות הנפקות חדשות במהלך החודשים הקרובים, רובן של חברות הייטק ושותפויות מו"פ.
"כתמיד, וביתר שאת בתקופה מאתגרת זו, הבורסה מהווה גורם משמעותי ביכולתה לספק לעסקים בישראל פלטפורמה לגיוס הון והמשך צמיחה, תוך שיתוף הציבור בהצלחת הכלכלה הישראלית ובפרט בהצלחת ההייטק והטכנולוגיה הישראלית. זאת לצד, המשך מימון פעילות הממשלה וגיוסי חוב מוצלחים שבוצעו במהלך הרבעון".
הגידול בפעילות בבורסה נובע מגידול משמעותי במחזורי המסחר בבורסה בעקבות משבר הקורונה, שרובו נובע מהעלייה במסחר במניות. כמו כן נרשמה עלייה בדמי רישום ואגרות בשיעור של 10% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, בעיקר כתוצאה מריבוי תשקיפים. עלייה בשירותי מסלקה בשיעור של 8%, לרבות בגין שירותים חדשים וכן גידול של 13% בהכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות, בעקבות יישום מודל השימוש במידע ופעילות Colocation ואירוח שרתי מסחר hosting)) ב-Data Center של הבורסה בתל-אביב.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות לחודשים ינואר-ספטמבר 2020, עמדו על כ-226.8 מיליון שקלים, גידול של כ-17% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, אם כי מדובר על ירידה לעומת שני הרבעונים הראשונים של השנה. במהלך התקופה נרשם גידול של 28% בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה שהסתכמו בכ-103 מיליוני שקלים. גידול דו ספרתי נרשם גם בשאר הסעיפים המרכזיים בהם גידול בדמי רישום ואגרות של 10% לסך של 44.6 מיליוני שקלים, גידול בשירותי סליקה בשיעור של 11% לסך של 42.4 מיליוני שקלים וגידול של 12% בשירותים והפצת מידע ושירותי קישוריות לסך של 35.5 מיליוני שקלים.
- 2.אלמוג 25/11/2020 12:35הגב לתגובה זובחו"ל אני יכול לקנות יחידה 1 של מנייה.בארץ אני חייב לקנות 5000 ש"ח.
- 1.רון 24/11/2020 19:35הגב לתגובה זווגם הכסף שמופנה לדיור יופנה ברובו לבורסה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאוריון מזנקת 14% סוגת ב-6.6%, ארית 5% - ת״א ביטוח מוסיף 2%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש; שער הדולר הרציף יציב על 3.22 שקלים
התמתנות במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 עולה כ-0.1%, בעוד ת״א 90 עולה בשיעור דומה 0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים פותח בחוזקה וממשיך את המומנטום החיובי, ת״א בנקים מוסיף 1.2% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2%.
אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק כמעט 150% מתחילת השנה ובכ-164% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד,
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון איילון 1.48% מזנקת גם היום, מתחילת השנה היא קפצה ביותר מ-240%, הפניקס הפניקס 1.79% מנורה מנורה מב החז 2.11% כלל ככלל עסקי ביטוח 2.19% והראל הראל השקעות 2.09% הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה. כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.5 למגדל ועד 2.8 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק. גם מעבר לים לא מתכחשים למה שעבר על הסקטור ואנחנו רואים לאחרונה גל של העלאות דירוגים לחברות הביטוח שמציב אותן מעל דירוג האשראי של הבנקים.
