הבורסה - רווח של 5.6 מיליון שקל על הכנסות של 72 מיליון שקל
הכנסות הבורסה לניע בתא 0.53% הסתכמו ברבעון השלישי ב-72 מיליוני שקלים, גידול של 9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלויות התפעוליות עלו ב-6% וה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-19.3 מיליון שקלים ברבעון השלישי 2020, לעומת 17 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 14%. עם זאת, בשורה התחתונה חלה הרעה - הרווח הנקי המתואם לרבעון הסתכם בכ-5.6 מיליון שקלים, ירידה של 22% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כתוצאה ממעבר להוצאות מימון. הרווח בנטרול הוצאות מימון ומס הסתכם ב-8 מיליון שקלים, גידול של כ- 38% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה אמר עם פרסום התוצאות: "הבורסה מסכמת היום עוד רבעון של עלייה משמעותית בהכנסות ממסחר וצמיחה בפעילות שלנו. לצד כניסת משקיעים חדשים וגידול במחזורים, ברבעון השלישי של השנה הצטרפו לבורסה בתל אביב שש חברות חדשות ומתחילת השנה הצטרפו 17 חברות חדשות. בנוסף, ישנו צפי לעשרות הנפקות חדשות במהלך החודשים הקרובים, רובן של חברות הייטק ושותפויות מו"פ.
"כתמיד, וביתר שאת בתקופה מאתגרת זו, הבורסה מהווה גורם משמעותי ביכולתה לספק לעסקים בישראל פלטפורמה לגיוס הון והמשך צמיחה, תוך שיתוף הציבור בהצלחת הכלכלה הישראלית ובפרט בהצלחת ההייטק והטכנולוגיה הישראלית. זאת לצד, המשך מימון פעילות הממשלה וגיוסי חוב מוצלחים שבוצעו במהלך הרבעון".
הגידול בפעילות בבורסה נובע מגידול משמעותי במחזורי המסחר בבורסה בעקבות משבר הקורונה, שרובו נובע מהעלייה במסחר במניות. כמו כן נרשמה עלייה בדמי רישום ואגרות בשיעור של 10% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, בעיקר כתוצאה מריבוי תשקיפים. עלייה בשירותי מסלקה בשיעור של 8%, לרבות בגין שירותים חדשים וכן גידול של 13% בהכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות, בעקבות יישום מודל השימוש במידע ופעילות Colocation ואירוח שרתי מסחר hosting)) ב-Data Center של הבורסה בתל-אביב.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות לחודשים ינואר-ספטמבר 2020, עמדו על כ-226.8 מיליון שקלים, גידול של כ-17% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, אם כי מדובר על ירידה לעומת שני הרבעונים הראשונים של השנה. במהלך התקופה נרשם גידול של 28% בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה שהסתכמו בכ-103 מיליוני שקלים. גידול דו ספרתי נרשם גם בשאר הסעיפים המרכזיים בהם גידול בדמי רישום ואגרות של 10% לסך של 44.6 מיליוני שקלים, גידול בשירותי סליקה בשיעור של 11% לסך של 42.4 מיליוני שקלים וגידול של 12% בשירותים והפצת מידע ושירותי קישוריות לסך של 35.5 מיליוני שקלים.
- 2.אלמוג 25/11/2020 12:35הגב לתגובה זובחו"ל אני יכול לקנות יחידה 1 של מנייה.בארץ אני חייב לקנות 5000 ש"ח.
- 1.רון 24/11/2020 19:35הגב לתגובה זווגם הכסף שמופנה לדיור יופנה ברובו לבורסה
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
